ועד שכונת עין כרם טוען שתוכנית ההתחדשות בקריית יובל הופקדה ללא סמכות
ועד שכונת עין כרם טוען שתוכנית ההתחדשות בקריית יובל הופקדה ללא סמכות
ההתנגדויות לתוכנית במתחם אולסוונגר יידונו מחר בוועדה המחוזית ירושלים. מתוך ההתנגדות:"הצגת התוכנית כתוכנית "פינוי בינוי" ו"התחדשות עירונית" היא מצג שווא, שכן רובו המכריע של שטח התוכנית הוא שטח פתוח, ריק מבינוי
הוועדה המחוזית ירושלים תדון מחר בהתנגדויות הרבות לתוכנית להתחדשות עירונית ב"מתחם אולסוונגר" שבמערב שכונת קריית יובל בירושלים. התוכנית שהופקדה במרץ 2022, אחרי ניסיונות רבים שארכו כמעט 20 שנה, חלה על שטח של כ-50 דונם, וכוללת הקמת 1,200 יח"ד שייבנו ב-12 מבנים בני 7-22 קומות. בנוסף, התוכנית כוללת כ-2,000 מ"ר עבור שטחי תעסוקה, וכ-28,000 מ"ר עבור מבני ציבור רבים. הבנייה החדשה תחליף 5 מבני שיכון ישנים, בני 8 קומות, הכוללים 320 יח"ד.
ההתנגדויות הרבות שהוגשו לתוכנית, שהיא יוזמה של רמ"י ועיריית ירושלים, נוגעות לפרוייקט הקונקרטי והשפעתו על המרחב, אך גם לשכונת קריית יובל, הממוקמת בדרום מערב ירושלים ומהווה את מוקד ההתחדשות העירונית הגדול בעיר. השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-50 של המאה שעברה כדי לתת מענה לגל העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה. כיום מתגוררים בה 22 אלף תושבים בעלי תמהיל מגוון וממעמדות סוציואקונומיים שונים. בשכונת קרית יובל מתוכננות 12,880 יח"ד, מתוכן 9,600 בפינוי בינוי.
לתוכנית התנגד המנהל הקהילתי יובלים, על רקע אינטנסיביות הבנייה המוצעת: "לצערנו, התוכנית אינה עונה על ההגדרה של תוכנית איכותית המקיימת עירוניות נכונה ומאפשרת רמת חיים גבוהה ומרחב ציבורי איכותי". הדרישה של המנהל הקהילתי, שמתפקד כוועד השכונה, היא לחכות עם קידום התוכנית עד לאישורה של תוכנית האב יובלים-גנים, הנדונה ממש בימים אלה בוועדה המחוזית ירושלים. עוד הם מוסיפים כי הבדיקה התחבורתית של השכונה הוכיחה שלא ניתן להתייחס באזורים היותר משופעים של השכונה על תחבורה ציבורית, שמבני בתי הספר לא נגישים לרכבת הקלה, שאין מרחב הליכה מספיק טוב וקישוריות, שהתוכניות לא נותנת מענה למחסור בשצ"פים (גנים ופארקים) איכותיים, ועוד.
ועד שכונת עין כרם, שעל ההתנגדות שלו חתום משרד עו"ד שפאר, סיטון הניג, טען כי "ניכר שהתוכנית גובשה תוך התעלמות בוטה ממרקמי הבנייה הסמוכה והצמודה בכפר (עין כרם, ג.נ) וכוללת שורה ארוכה של ליקויים". מתוך ההתנגדות: "התוכנית בהיקפה המוצע, הן מבחינת כמות הבנייה והן מבחינת גבולותיה והתפרסותה לתוך החלק המזרחי צפוני של הכפר, מבלי לשמר מרווחים של אזורי טבע פתוח וריאות ירוקות והן מבחינת גובה, צפויה לפגוע קשות בנראות האזור, במראה הכפר, אופיו ויחודו, בין היתר, כמוקד משיכה תיירותי וכאזור שהוגדר כאזור כפרי בתוכניות החלות עליו".
לוועד עין כרם יש גם טענה פרוצדורלית, המטילה דופי באופן קידום התוכנית. לדבריהם, התוכנית כלל אינה תואמת את אחריות וסמכות וועדת המשנה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה האחראית להתחדשות עירונית. "עינינו הרואות כי לוועדה סמכות לדון בפרויקטים של פינוי בינוי רק על קרקע שיש בה יחידות דיור בנויות. התוכנית שלפנינו כאמור מתפרסת על שלושה מתחמים נפרדים ונבדלים. במתחם אחד אשר בו מצויות כיום יחידות דיור ולפיכך הבינוי המוצע בו עונה להגדרת תוכנית לפינוי ובינוי. מנגד, המתחם הנוסף, אשר בהיותו חף כיום מכל בניה, אינו עומד בהגדרת תוכנית לפינוי ובינוי". אי לכך הם מבקשים "בנסיבות אלה כשברור שהתוכנית במתכונת המוצעת קודמה והופקדה בחריגה מסמכות יטען הועד שמתחייב לדחותה כבר בשלב זה על הסף".
16 תושבים משכונת עין כרם , שהגישו התנגדות באמצעות עו"ד רפי אטינגר, טוענים אף הם ללגיטימיות של וועדת המשנה. לדבריהם: "הצגת התוכנית כתוכנית "פינוי בינוי" ו"התחדשות עירונית" היא מצג שווא, שכן רובו המכריע של שטח התוכנית המוגדר בנספח ההקצאה והאיזון של התוכנית כמתחם מס' 2, והוא השטח הגובל בבתי המתנגדים ובשטחים הירוקים העוטפים את עין כרם, הוא שטח פתוח, ריק מבינוי, ולפיכך, מעצם ההגדרה בחוק אינו יכול לשמש לפינוי ובינוי". עוד הם מוסיפים: "מתחם 2 צורף אפוא באופן מלאכותי, כטרמפיסט, לתוכנית הפינוי בינוי של מתחם מס' 1, מתוך ידיעה שתוכנית נפרדת על מתחם זה היתה נדחית, לאור מדיניות התכנון ולאור תוכנית סטטוטורית המייעדת שטח זה לתאר טבע עירוני".
גל ודינה מושיץ, תושבי עין כרם, הגישו אף הם התנגדות באמצעות משרד עו"ד קרמר, שפירא, שניידר: "המתנגדים רכשו את הנכס במיטב כספם בשל שטחו הגדול, שהינו כאמור למעלה מ-900 מ"ר, והפוטנציאל הגלום בו, על מנת להתגור בנכס עתיר שטח, בסביבה שקטה וכפרית בשכונת עין כרם. להפתעתם, גילו המתנגדים רק לאחרונה, באקראי, כי הוגשה התוכנית המוצעת, אשר במסגרתה מבוקש לשנות לחלוטין את סביבת המגורים הכפרית והרגועה, ולהופכה לאזור רועש שבו בנייה מסיבית של מגדלים, הן לשימוש פרטי והן לצורכי ציבור, כמו גם הפיכת דרכי הגישה הסמוכות לבית המתנגדים לכבישים ראשיים וסואנים. אם לא די בכך, הרי שהמתנגדים גילו להפתעתם כי בהתעלם מזכויותיהם הקנייניות, על גבי חלקה 132, בה הזכויות הן של המתנגדים, מתוכנן כביש ראשי סטטוטורי". פניית כלכליסט למנהל התכנון בעניין השגות המתנגדים לא נענתה.
