האנטנות יישארו: הקרב על הנקודה הגבוהה ביותר בגוש דן הסתיים בהפסד צורם
האנטנות יישארו: הקרב על הנקודה הגבוהה ביותר בגוש דן הסתיים בהפסד צורם
נדחתה עתירה של עיריית גבעתיים שדרשה להפסיק את השימוש באנטנה בגבעת קוזלובסקי המיועדת לשידורי רדיו וסלולר. העירייה הפסידה גם בחזית נוספת: ביהמ"ש הורה לדון מחדש בתוכנית להפקיע את השטח
עיריית גבעתיים הפסידה החודש פעמיים בהליכים משפטיים שהיא מנהלת במטרה להסיר מגבעת קוזלובסקי את תחנת השידור, ולהפוך את השטח לציבורי. המאבק על הצביון של אחד מסמלי העיר הפך בשנים האחרונות לדגל של ראש העירייה רן קוניק.
ההליך המרכזי שבו העירייה ספגה הפסד ועליו היא מתכוונת לערער הוא עתירה שהגישה במאי 2019 בבקשה להורות על הפסקת השימוש ומתן צו סגירה למבנים ולתורן שמתנשא ל־70 מטר במגרש של 2 דונם על גבעת קוזלובסקי. התורן משמש בין היתר את הרשות השנייה, גלי צה"ל, רדיו תל אביב, רדיו ללא הפסקה, רדיו קול חי, פלאפון וסלקום. לטענת משרד התקשורת אין לו תחליף בגוש דן.
לפני כשבועיים בית המשפט דחה את העתירה בעיקר בטענה לשיהוי בלתי סביר בהגשתה, יותר מ־50 שנה מאז שהאתר והאנטנה הוקמו. כמו כן נדחו רוב הטענות של עיריית גבעתיים כי האנטנה והמבנים שבשטח הוקמו ללא היתר ובניגוד לתוכנית בניין עיר.
גבעת קוזלובסקי היא הנקודה הגבוהה ביותר באזור גוש דן, ולכן שימשה להקמת האנטנה בשנות ה־60. רוב השטח שייך לעיריית תל אביב. ב־2006 הוקמו על הגבעה תורן, מבנים טכניים, מבנה מגורים ומבנה משרדים. התורן והמבנים הטכניים מושכרים לבזק שמאפשרת שימוש בהם לרשות השנייה, לתחנות רדיו ולחברות סלולר.
ראש עיריית גבעתיים מנהל כבר כמה שנים מאבק להפיכת הגבעה לשטח לשימוש ציבורי, לאור המחסור שממנו סובלת העיר בשטחים פנויים ולאור המצב המוזר שבו לתל אביב מובלעת בשטח כה מרכזי בגבעתיים. המאבק של עיריית גבעתיים מתנהל בו זמנית בכמה זירות: בנוסף לעתירות יש גם הליך פלילי להריסת האנטנה, וכן משא ומתן עם עיריית תל אביב.
במאי 2019 הגישה עיריית גבעתיים עתירה לבית משפט השלום בתל אביב בדרישה לסגירת האתר. העתירה הוגשה נגד כל הגופים שפועלים בשטח – בעלי הקרקע הפרטיים, בזק, הרשות השנייה, תחנות הרדיו, סלקום ופלאפון שיוצגה על ידי עורכי הדין גיא צפריר ורון שוורץ ממשרד AYR עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ ושות׳. עו"ד איל מאמו, דנה פריד ואשר זליגר ממחלקת תכנון ובניה במשרד אגמון ושות' ליוו את בזק בהליך. עיריית גבעתיים טענה כי גופים אלה עשו שימוש אסור בתורן, במבנים הטכניים במבנה המגורים ובמשרדים, בניגוד לתב"ע התקפה בשטח ובניגוד או ללא היתר בנייה. כמו כן נטען כי התורן גבוה בהרבה מהמותר על פי התב"ע. בית המשפט דחה כאמור את העתירה.
במקביל, עיריית תל אביב החולשת על מרבית השטח של גבעת קוזלובסקי (כ־16 דונם) ובעלי הקרקע הפרטיים שמחזיקים ב־2 דונם בגבעה ניצחו בעתירה אחרת שהגישו ובה ביקשו לבטל הודעה של גבעתיים שהתקבלה בסוף שנת 2018 על הפקעת השטח. השופטת צילה צפת, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי, הורתה לגבעתיים לשוב ולדון בהחלטה על ההפקעה.
השופטת סיפקה שני טעמים להחלטתה: ראשית, על העירייה לדון גם בצורך הציבורי במתקן השידור ובהשלכות על הציבור שיהיו לסגירתו. שנית, העלות הגבוה שכרוכה בתשלום הפיצויים לעיריית תל אביב, בעלת הקרקע, סכום שאותו אין לעיריית גבעתיים. ההערכות הן כי מדובר במאות מיליוני שקלים ואף יותר מכך, סכום שעיריית גבעתיים לא תוכל לשלם.
תגובת עיריית גבעתיים: "מאבקו של ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, לשחרר את גבעת קוזלובסקי מהמשדרים של חברות התקשורת הוא רק אחד מהצעדים הרבים שהעירייה עושה במקביל, על מנת לתקן את העיוות והעוול ההיסטורי הקיים בשטח הקרקע הפנוי האחרון בעיר. כפי שבעבר מנעה העירייה בנייה של מגדלי מגורים בשטח, כך נמשיך להיאבק ולמנוע הקמה של אנטנות או כל יוזמה פרטית אחרת בשטח הגבעה ונשמור עליו ככזה המיועד לצרכי הציבור והתושבים. בכל מקרה העירייה תערער על החלטת בית המשפט".
