בדרך לעוד הורדת דירוג: מחיר המחטף בהבאת פועלי בניין
בדרך לעוד הורדת דירוג: מחיר המחטף בהבאת פועלי בניין
משרד השיכון התעלם מאזהרת משרד המשפטים כי הבאת עובדים זרים דרך חברות פרטיות תעלה חשש לסחר בבני אדם, והעביר החלטה הפוכה בממשלה. דירוגה של ישראל במעקב האמריקאי עלול להיפגע עד כדי סנקציות כלכליות
בחסות המלחמה, הממשלה פועלת להכנסת 35 אלף עובדים זרים באמצעות גופים פרטיים ובכך להצית בעיניים פקוחות זירת מאבק נוספת מול ארה"ב. 15 אלף מהעובדים מיועדים לענף התעשייה והיתר לענף הבנייה. הצעדים האלה מנוגדים לעמדת משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וההגירה ולא פחות חשוב מכך בניגוד למדיניות מחלקת המדינה האמריקאית שלה יחידה העוקבת אחר המאבק הגלובלי בסחר בבני אדם. המהלך הזה עשוי להוביל לכך שישראל תיכנס לרשימת מעקב בדו"חות השנתיים של האמריקאים, צעד שעלול בסופו של דבר להוביל להורדת הדירוג בתחום הזה ולהוסיף עוד משקולת למערכת היחסים הבינלאומית והכלכלית של הממשלה.
ההחלטה על הכנסת העובדים הזרים דרך מתווכים פרטיים לענף הבנייה התקבלה במחטף שהוביל מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן, בניגוד לסיכום מוקדם עם משרד המשפטים.
בעקבות המחטף המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון שלח למזכיר הממשלה יוסי פוקס מכתב שלפיו הליכי קבלת ההחלטות בממשלה אינם תקינים. בין היתר לימן הביע חשש כי ההתנהלות בישיבה "נועדה להביא לדיון בממשלה הצעות החלטה שלגביהן נקבעה מניעה משפטית". עוד הוסיף כי התנהלות זו "בלתי תקינה, ועלולה להביא לכך שהממשלה תקבל החלטות לא חוקיות". בסיכום דבריו קבע כי צריך להביא את ההחלטה לדיון מחודש בממשלה לאחר השלמת עבדות המטה המקצועית והמשפטית.
התופעה שבה עובדים שילמו דמי תיווך דרקוניים לחברות כוח אדם בארץ מוצאם הובילה לפגיעה בזכויותיהם וכבילתם למשך שנים עד החזרת החוב. לכן במספר החלטות שהממשלה קיבלה בעבר נקבע כי עובדים זרים יכנסו רק ממדינות שחתמו עם ישראל על הסכם בילטרלי. זוהי מערכת הסכמים שמסדירה את אופן גיוס העובדים ומונעת מעורבות של גורמים פרטיים. כך העובדים מגיעים רק דרך גופים ממשלתיים במדינת המוצא, נערכים להם מיונים ושיבוץ העובדים לישראל נקבע בהגרלה באופן שמצמצם את היכולת לגבות דמי תיווך מכיוון שהנסיעה לישראל אינה מובטחת.
בעקבות המלחמה והיעדרותם של כ־100 אלף פועלים פלסטינים מחברות הבנייה, התקבלה בנובמבר 2023 החלטה על הגדלת מכסת העובדים הזרים מ־30 אלף ל־50 אלף. הוחלט כי מחצית מהתוספת – כלומר 10,000 איש יוכלו להגיע דרך חברות פרטיות ולא במסגרת הסכמים מדיניים. באותה עת הצעד הזה הוסבר כאמצעי חירום ולכן הוא הוגבל ל־90 יום. אבל עד עתה הוא נחל כישלון מכיוון שעובדים לא הגיעו לישראל.
ביום ראשון שעבר אישרה הממשלה תוכנית של משרדי האוצר והשיכון להאצת ענף הנדל"ן. טיוטה ראשונית כללה החלטה לאפשר כניסה של עוד 10,000 זרים שיגיעו לישראל בתיווך חברות פרטיות. אלא שבמשרד המשפטים התנגדו בתוקף ליוזמה הזו. טענתם היא כי מצד אחד השיטה לא הוכיחה את עצמה ומצד שני המהלך הזה מעלה את הסיכון לניצול עובדים ופוגע במעמד של ישראל בדו"חות המעקב של מחלקת המדינה האמריקאית. בעקבות זאת הופץ למשרדי הממשלה מסמך מתוקן של תוכנית הנדל"ן וממנו נמחק הסעיף שבמחלוקת.
בעוד שאנשי המקצוע במשרדים השונים האמינו כי זו ההחלטה שתוצג לממשלה ותאושר בה, למנכ"ל משרד השיכון מורגנשטרן היו תוכניות אחרות לגמרי. במהלך שהוגדר על ידי נוכחים בישיבה כ"מארב", הוא הציג לממשלה את התוכנית ובסיום דבריו הפתיע כאשר טען כי יש רק שתי אפשרויות למנוע את קריסת ענף הנדל"ן – החזרה של הפלסטינים או מהלך שיאפשר לגייס עובדים גם באמצעות חברות פרטיות. אנשים שנכחו בישיבה מספרים כי עו"ד כרמית יוליס המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ועו"ד אסי מסינג היועץ המשפטי של משרד האוצר נדהמו מהצעד ו"נעו באי נוחות". אבל לאור דבריו הנחרצים של מורגנשטרן והתנגדות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראשי השלטון המקומי להחזרת פלסטינים, השרים שלא היו מודעים לדיונים המוקדמים בעניין הסכימו ברגע האחרון להחזיר את הסעיף הבעייתי. שבוע לאחר הדיון, החלטת הממשלה המתוכננת עם הסעיף שבמחלוקת טרם פורסמה באתר הממשלה, נכון לכתיבת שורות אלה, כך שרבים עדיין לא מודעים לשינוי שחל בה.
בתגובה לפניית "כלכליסט" אמר מורגנשטרן כי "בסוף צריכים לנהל סיכונים. יכול להיות שזה לא הרמטי (מבחינת הסיכון לניצול עובדים, א"ג) ב־100% אלא רק ב־95%, אבל זה הסיכון שלוקחים במלחמה, אחרת לא יהיו כאן עובדים בכלל".
אלא שעד עתה הצעד הזה לא הוכח ככזה שמאיץ את הליכי הגיוס, ומצד שני הוא מעורר קשיים דיפלומטיים. למשל מולדובה שחתומה עם ישראל על הסכם בילטרלי איימה לבטלו כאשר גילתה כי נעשה ניסיון לאתר עובדים במדינתה דרך חברות פרטיות. תרעומת כזו נשמעה גם בסרי לנקה ואוזבקיסטן.
בכירים במשרדי ממשלה שונים עמם שוחח "כלכליסט" מסכימים כי בטווח הרחוק האופן הנכון לגיוס עובדים הוא בהסכמים בילטרליים. לצד זה אפשר לצמצם את משבר העובדים בענף על ידי החזרה מבוקרת של הפלסטינים. יש הסכמה לכך במשרד הביטחון, רשות האוכלוסין וההגירה ואף במשרד השיכון. כבר עתה כ־5,000 תושבי הרשות נכנסים לישראל לעבודות שונות שאינן בבניין לאחר שהוגדרו כחיוניים, ו־10,000 עובדים בישובים ביהודה ושומרון. בנוסף המל"ל ורשות האוכלוסין הכינו מתווה להחזרת העובדים באופן שיצמצם את הסיכון הביטחוני. בין היתר הוא כולל העלאה של גיל העובדים שיותר להם להיכנס, עבודה רק באתרי הבנייה מחוץ לערים והסעה של העובדים מהמחסום לאתר הבנייה והחזרתם בסוף יום העבודה. אבל במערכת הפוליטית לא מוכנים לשקול את הצעדים האלה.
במקביל נודע ל"כלכליסט" כי משרד הכלכלה החל לגבש הצעת החלטה שתאפשר הבאה של 15 אלף עובדים זרים לענף התעשייה בעזרת חברות פרטיות וללא הסכמים בילטרליים. המהלך הזה נועד לפתור שתי בעיות מצטברות. ראשית כבר שנים טוענים בתעשייה למחסור בעובדים, ושנית בעקבות המלחמה המחסור הזה החמיר משום שכ־15 אלף פלסטינים נעדרים מהמפעלים. בניגוד לנדל"ן, עד עתה הממשלה לא טרחה לקדם הסכמים בילטרליים לגיוס עובדי תעשייה ובמשרד הכלכלה חוששים כי ההליך הדיפלומטי לחתימה על הסכמים עם מדינות זרות יקח זמן רב מידי ויעמיק את המשבר.
בעקבות היוזמה של משרד הכלכלה ארגון קו לעובד והקליניקה לזכויות אדם שלח מכתב למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אייל סיסו, ולבכירים נוספים בממשלה, שבו הם טוענים כי "מדובר בהחלטה לפתוח את הענף לגיוס שעומד להיות טבוע עד צוואר בדמי תיווך אסורים. בניגוד לענפי החקלאות והבניין, שם הותר גיוס לאחר דיון בממשלה וקבלת עמדות כלל גורמי המקצוע, ההחלטה בנוגע לענף התעשייה לא נדונה במליאת הממשלה; על פניו היא לא התקבלה תוך עירוב גורמי המקצוע הרלוונטיים".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי "בענף התעשייה ישנו מחסור כרוני של אלפי עובדים מזה שנים, המכביד על הפעילות השוטפת ומהווה חסם מרכזי לייצור בתפוקה מלאה, ולעתים אף גורם לצמצום ודחיית הזמנות ותשלום קנסות לאור חוסר יכולת לאספקת מוצרים.
"בנוסף לכך, מאז פרוץ הלחימה ב־7 באוקטובר, לא מתאפשרת הכנסת פועלים פלסטינים לישראל, ושיעור ההעסקה שלהם באזורי תעשייה ביהודה ושומרון ירד משמעותית. מצב זה יצר מחסור נוסף של עוד כ־20 אלף עובדים בענף.
"לאור האמור, המשרד מבקש להגדיל את המכסה לעובדים זרים לתעשייה כפתרון חלופי לחוסר האקוטי הקיים בעובדים בענף זה. האפשרות להבאת עובדים מקצועיים הינה חלופה שהמדינה מחויבת להעמיד בפני תעשיינים לאור המצוקה שנוצרה, כאשר הם יחליטו מה הפתרון העדיף עבורם, כל עוד המדינה מעמידה עבורם חלופות פרקטיות. המשרד יפעל לקיומם של מנגנונים מתאימים כדי להבטיח שמירה על זכויות העובדים".
