בית המשפט הורה על עיכוב השבת ההיטלים בגין תוכנית השימור של ת"א – החלטה של 150 מיליון שקל
בית המשפט הורה על עיכוב השבת ההיטלים בגין תוכנית השימור של ת"א – החלטה של 150 מיליון שקל
פרסום ראשון: ביהמ"ש קבע כי עשרות מיליוני השקלים שגבתה הוועדה המקומית ת"א כהיטלי השבחה לאורך 15 שנה ממאות נישומים בגין תוכנית השימור יישארו בידיה, עד להכרעה בערעור שהגישה נגד החלטת ועדת הערר שקבעה כי התוכנית אינה משביחה. ביהמ"ש גם רמז כי סיכויי הערעור להתקבל לפחות חלקית - טובים
בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בתל אביב, קיבל את בקשת הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו לעיכוב ביצוע של השבת היטלי השבחה בהיקף כולל של 110 מיליוני שקלים שגבתה ממאות נישומים בעקבות אישורה של תוכנית השימור העירונית. זאת לאחר שבחודש יוני האחרון קבעה ועדת הערר המחוזית, כי תוכנית השימור אינה משביחה.
על פי החלטת השופט קובי ורדי, תעוכב השבת הסכום ל-533 הנישומים שמהם גבתה הוועדה המקומית את ההיטל, זאת עד לאחר ההכרעה בערעור שהגישה העירייה על החלטת ועדת הערר. "דין הבקשה להתקבל באופן שמעוכב ביצוע החלטת ועדת הערר עד להכרעה בערעור", כתב.
יש לציין כי לו היתה הוועדה המקומית נאלצת להשיב את כספי ההיטלים שגבתה כעת, היה צפוי סכום ההחזרים להיות גבוה משמעותית מ-110 מיליון השקלים שאותם גבתה. בצירוף ריבית פיגורים עשוי היה סכום זה להגיע ל-150-160 מלש"ח.
15 שנים של דיונים
תוכנית השימור של תל אביב פורסמה למתן תוקף לפני 15 וחצי שנים, ביוני 2008, ומכסה מאות מבנים, ואלפי נכסים בעיר, בעיקר מאזור שממערב לרחוב אבן גבירול, צפונית לרחוב סלמה ודרומית לנחל הירקון. בעקבות אישור התוכנית גבתה הרשות לאורך שנים היטלי השבחה ממאות נישומים, אשר בגינם הוגשו מאות עררים, בטענה כי התוכנית כלל אינה משביחה, ואף פוגענית – כלומר מביאה לירידת ערך.
ב-27.6 השנה פרסמה ועדת הערר המחוזית תל אביב בראשות עו"ד בנימין זלמנוביץ' שתי החלטות, אשר התפרשו כל אחת על פני עשרות עמודים כל אחת. באחת דנה בסוגיית ההשבחה, וקבעה כי תוכנית השימור העירונית אינה משביחה. בשנייה, שדנה בסוגיית ירידת הערך, קבעה כי גם פגיעה מסוג זה לא התרחשה.
כחודש לאחר מכן פרסם היו"ר זלמנוביץ' החלטה נוספת, שבה דחה את בקשת עיכוב הביצוע של הוועדה המקומית תל אביב, עד להכרעה בערעור. זו פנתה לבית המשפט לעניינים מנהליים אשר קיבל כאמור את עמדתה והורה על עיכוב הביצוע.
"מקרה מובהק המצדיק את קבלת הבקשה"
בהחלטתו בחן השופט ורדי שני שיקולים מרכזיים – סיכויי הצלחת ערעור העירייה ומאזן הנוחות של הצדדים. "די לקריאת המסכת העובדתית כדי להבין שלפנינו אחד מאותם המקרים המובהקים בהם מתקיים החריג לכלל המצדיק את קבלת הבקשה", כתב בהחלטתו.
"נזכיר, מדובר בהחלטה בה סכום ההשבה גבוה במיוחד – 110 מיליון שקלים. קבוצת המשיבים גם היא גדולה וכוללת 532 משיבים.. המבקשת עודנה נתקלת בקשיי המצאה מול רבים ממשיבי הבקשה שאינם בעלי כתובת בארץ ולא ידוע כיצד לאתרם, משיבים שטרם ניתן צו ירושה בעניינם, משיבים שכתובותיהם נטושות ולא ניתן לאתרם ועוד... נראה שזוהי דוגמה מובהקת לכך ש'הדבר מעיד על עצמו'. היינו, נהיר כי קושי כה משמעותי בהמצאה מרמז על קושי לא מבוטל בגבייה עתידית, לו יתקבל הערעור, ומטה את מאזן הנוחות באופן מובהק לטובת המבקשת".
עוד נכתב כי "אין ספק כי בענייננו סכומי ההשבה אינם זעומים, אך הם נמוכים באופן יחסי להיקף ההשבה הכולל. לפיכך הימנעות מעיכוב ביצוע פסק הדין תוביל למצב שבו תידרש השקעה ניכרת על מנת להשיב את הגלגל לאחור... בנוסף, ככל שיידחה הערעור, חברי הקבוצה אינם צפויים להיתקל בקושי לגבות את הכספים האמורים, ודאי לאור איתנות הרשות המקומית הנדונה".
"החלטת ועדת הערר מעלה שאלות לא מבוטלות בפני ערכאת הערעור"
על פי החלטת השופט ורדי, די היה במאזן הנוחות הנוטה במובהק לטובת המבקשת כדי להצדיק היעתרות לבקשה. "אולם, ובגדר למעלה מן הצורך, נציין שנראה, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, שהחלטת ועדת הערר מעלה שאלות לא מבוטלות בפני ערכאת הערעור, במיוחד ביחס לזכויות הניוד במבנים לשימור עם הגבלות מחמירות אשר הן המבקשת והן חלק נרחב מהמשיבים סבורים שמדובר בשגגה. היעדר הדיון הפרטני לצד שינוי 'סדרי עולם' בסוגיות תכנוניות רבות ומבוססות מובילים לכך שלא ניתן לשלול את סיכויי הערעור שקיימים בהחלט. לפיכך נראה שהן שיקול מאזן הנוחות והן שיקול סיכויי הערעור נוטים באופן ממשי לקבלת הבקשה".
בסיום הדברים סייג השופט ורדי את ההחלטה באמירה כי לאור המצב, ייערך דיון פרטני בעניינם של נישומים שמשרתים בכוחות הביטחון וכי ההחלטה אודות עיכוב הביצוע עשויה שלא לחול עליהם: "יובהר כי במידת הצורך תינתן החלטה פרטנית בבקשה לעיכוב ביצוע ביחס למשיבים אשר הם ו/או באי כוחם משרתים בכוחות הביטחון".
את הוועדה המקומית תל אביב-יפו ייצגו בהליך עו״ד אירית יומטוב והראל וינטרוב ממשרד שפיגלמן קורן זמיר ושות', עו"ד בתיה בראף, תמי איגרא ולימור ברמן ממשרד הררי טויסטר ושות' ועו"ד מישאל שרעבי.
נכתב על ידי מערכת מרכז הנדל"ן
