בלעדיבג"ץ נגד מחצבת קרן פימי: התמלוגים יגדלו
בלעדי
בג"ץ נגד מחצבת קרן פימי: התמלוגים יגדלו
פסק הדין נתן למדינה אור ירוק להגדיל את התמלוגים ב־120%, ודחה את עתירת מחצבת אדורה, שגם ביקשה להנמיך לה התשלום וגם סירבה להצעה לצאת למכרז; זה עוד פרק במערכה שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד ריכוזיות המחצבות
פסק דין של בג”ץ יוביל לשחיקה שנתית של 9 מיליון שקל ברווחי מפעילת מחצבת אדורה בהרי יהודה, ש־50% ממנה נרכשו לפני שנה ב־135 מיליון שקל על ידי קרן פימי של ישי דוידי.
הרכב שכלל את נשיאת העליון אסתר חיות והשופטים נעם סולברג ואלכס שטיין דחה עתירה שהגישה אליקים בן ארי, המפעילה את מחצבת אדורה, נגד החלטת המדינה להעלות את התמלוגים שמשלמות המחצבות, ואף חייב אותה בהוצאות משפט של 100 אלף שקל. פסק הדין הזה מקבע באופן סופי התייקרות של כ־120% בתמלוגים שישלמו 22 מחצבות ותיכנס לתוקף ביולי השנה.
העותרת ביקשה תמלוגים נמוכים מאלה שמחצבות אחרות משלמות, אך סירבה להצעת המדינה להשתחרר מהחוזה עמה ולהוציא את המחצבה למכרז על גובה התמלוגים. על כך כתב השופט שטיין בפתח פסק הדין: “העתירה שלפנינו מהווה דוגמה לשאיפתם של בני אנוש לקחת את הטוב מכל אחד מהעולמות שסובבים אותם כאשר אינם יכולים להימצא בעולמות הללו בו־זמנית”.
חוק חובת המכרזים הוחל על המחצבות בשנות התשעים של המאה הקודמת, ועד אז מחצבות הוקצו בפטור ממכרז, וכולן שילמו תמלוגים אחידים שנקבע על ידי המדינה. כיום פועלות בגבולות הקו הירוק 14 מחצבות במתכונת הפטור, ובאזור יהודה ושומרון שמונה מחצבות כאלה, ובהן מחצבת אדורה. ל־17 מחצבות שהוצאו למכרז בשנים האחרונות התמלוגים נקבע בהליך תחרותי.
אליקים בן ארי הגישה את העתירה לאחר שבדצמבר 2020 עדכנה המדינה את גובה התמלוגים למחצבות הפטור מ־5.03 שקל לטון חצץ ל־11 שקל לטון בשתי פעימות: ביולי 2021 התמלוג עלה ל־8 שקל לטון, וביולי 2022 הוא יעלה ל־11 שקל לטון. על פי אתר האינטרנט של החברה היא חוצבת 1.5 מיליון טון חצץ בשנה, ומכאן שעלייה של 6 שקלים לטון תוביל לתשלום תמלוגים נוסף של 9 מיליון שקל.
באמצעות חוות דעת כלכלית של פרופ’ אשר בלס, טענה החברה כי למחצבה מאפיינים ייחודיים השונים ממחצבות הפטור האחרות, למשל מרחק של 13 ק”מ בין המחצבה למתקנים האחרים של החברה, ולכן עלויות השינוע גבוהות יותר. בנוסף היא חשופה לסיכונים ביטחוניים כי היא פועלת באזור יהודה ושומרון, והיא תלויה בעובדים הפלסטינים ולא פועלת בלילות ובימי שישי.
המדינה טענה בתגובה כי התמלוגים צריכים להישאר אחידים ולהתעדכן כפי שעודכן אצל יתר המחצבות, והבהירה כי החברה רשאית להשתחרר מההסכמים לפני מועד פקיעתם ולהשתתף במכרז על גובה התמלוגים. עוד טענה כי קביעת תמלוגים שונים למחצבת אדורה תפתח פתח להליכים ארוכים של התדיינות מול כל אחת מהמחצבות. המדינה הבהירה כי העלאת התמלוגים היתה תיקון עיוות שבגללו הוקצה משאב ציבור לגורמים פרטיים בפחות ממחירו ההוגן.
המאבק מול מחצבת אדורה הוא חלק ממערכה גדולה יותר שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד מחצבות הפטור, שרבות מהן שייכות לחברות ענק השולטות בשרשרת ייצור התשתיות. ביוני אשתקד פורסם דו”ח של ועדה בראשות יאיר פינס, שהמליץ למנוע ממפעילי מחצבות להחזיק גם במפעלי בטון. בדו”ח צוין שמפעילי מחצבות שמחזיקים בנתחי שוק משמעותיים בענפי המשך מרכזיים כמו בטון, אספלט ותשתיות עלולים לדחוק מפעלי בטון מתחרים על ידי הגבלת כמות והעלאת מחירים. גם אליקים בן ארי נהנית מבעלות מלאה על חוליות משמעותיות בשרשרת הייצור, ובאתר האינטרנט שלה אף מציינת כי הדבר מקנה לה “יתרון תחרותי במכרזי תשתית”.
