מכת מדינה: הווילות והפנטהאוזים הפכו לבתי עסק, ללא רישיון
מכת מדינה: הווילות והפנטהאוזים הפכו לבתי עסק, ללא רישיון
מ-Airbnb ועד מסיבות רווקים וחתונות - האסון בכרמי יוסף חושף תופעה רחבה של דירות ובתים שמושכרים לשימוש שאינו לצורך מגורים ללא אישור עסק. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גזר: "אין באפשרותנו לאכוף את כל עבירות הבנייה במועצה"
בעלי הווילה בכרמי יוסף, שבחצרה נוצר הבולען שבו נהרג גבר בן 32, נעצרו כבר ביום חמישי. ממה שידוע כרגע הרי שלבריכת השחייה לא היה היתר, ומעבר לכך, לווילה לא היה רישיון עסק. זה לא הפריע לבעלי הנכס להשכיר אותה לאירועים לעשרות אנשים. האירוע המצער חושף מכת מדינה: יש יותר ויותר דירות ובתים שמושכרים לשימושי משנה שאינם מגורים. מ-Airbnb ועד מסיבות רווקים וחתונות. אלא שבמקרה של הווילה בכרמי יוסף, נחשף מחדל נוסף - לבריכה לא היה בכלל היתר בנייה.
חיפוש די פשוט באינטרנט מעלה שלל אפשרויות של בתים להשכרה. המתעניינים יכולים לבחור בין לופטים, וילות, חדרים לפי שעה, ומתחמי צימרים. הם יכולים לאפיין קהל יעד, מספר אנשים ללינה, מספר אנשים לאירוע וגם מפרט - בריכת שחייה, שולחן סנוקר, ג'קוזי, ספא וסאונה. וכמה זה עולה? החל מ-5,000 שקל ללינה ללילה אחד.
מהצילומים שפורסמו נראה שאסון הבולען בכרמי יוסף אירע בווילה שכוללת 5 חדרי אירוח, ג'קוזי, סאונה וגם בריכת שחייה מקורה, במחיר של 1,521 ללילה לאדם.
עו"ד יוני ריבה שליו, ממשרד יוסף ישורון ושות' מסביר ש"לכל ועדה מקומית (רשות) יש כללי אכיפה שנוגעים לסוגיה האם ניתן להפוך בית, שמשמש למגורים, למשהו תיירותי. תוכנית בניין עיר (תב"ע) צריכה לכלול בתוכה אפשרות למתחם תיירותי. רוב התב"עות באזורי כפר כוללות אפשרויות שונות להפוך בתים לתיירות. אני בספק רב אם בסיטואציה הזאת הבית הוגדר כמתחם תיירותי. הרשויות מזניחות את הדברים האלה. הרשות לא אמורה לאכוף מקרים נקודתיים, כשמישהו הופך חלק מהבית שלו מעת לעת ל-Airbnb. אבל, להפוך בית לעסק זה כבר מצריך תב"ע וגם בקשה".
״אני בספק רב אם בסיטואציה הזאת הבית הוגדר כמתחם תיירותי״
ריבה שליו יודע לומר שיש להבחין בין מקרה נקודתי של אירוע בחצר עם משפחה או חברים, לשימוש במקרקעין לצרכים מסחריים ללא רישיון מתאים: "בצו עסקים טעוני רישוי, מ-2013, יש התייחסות גם לנושא 'עינוג ציבור', ובריכות. הצו אומר שיש לקבל רישיון עסק למטרת אירוח, כשמספר יחידות האירוח עולה על 4. הצו מאפשר הפרות כי הוא לא מספיק מדויק. יכול להיות שיש אדם שיש לו 3 יחידות ובהן מקום ל-100 אנשים. במקרה של כרמי יוסף נראה שלא היה פה עניין של שימוש אישי, או משפחתי, אלא שימוש קבוע. הפכו את הבית לתיירות באופן מלא".
"הנושא של בריכות שחייה מטופל בחוק התכנון והבנייה. קיים הבדל משמעותי בין בריכות עיליות (בריכה מיריעת פלסטיק שנתמכת בקונסטרוקציית ברזל), שלא מצריכות היתר, ובריכות חפורות, שנדרשות היתר בנייה ואישור קונסטרוקטור, שיבחן את החיזוקים הרלוונטיים, את הקרקע. מדובר במשהו שיכול להגיע למשקל של מאות טונות. הבריכות זה לא רק עניין של היתר, זה גידור, שחס וחלילה ילדים לא ייפלו, מערך ניטור של המים וכיו"ב", אומר ריבה שליו.
"רשות הפיקוח המקומית וגם המחוזית אמורות לטפל בדברים האלה. בטח כשהם בהיקפים גדולים ומפורסמים בריש גלי. יכול להיות שצריך לבדוק מה מידת האחריות של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גזר. אני חושב שלרשויות יש אחריות משותפת, לא רק מול מי שבנה ללא היתר. לרשות יש סמכות פיקוח לטפל גם במפגעים. כמו שזה נראה כרגע בכרמי יוסף מדובר במתחם אירוח בווילה, באמצע שכונת מגורים, שפעיל 24/7, ללא היתר, ללא רישיון עסק, וללא פיקוח. אם כך הם פני הדברים, יכול להיות שצריך לבחון את מידת האחריות של נושאי המשרות במועצה".
מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה גזר נמסר: "הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גזר מוסרת תנחומיה למשפחתו של כליל קמחי על האסון הנורא. הוועדה המקומית פועלת באופן שוטף לשם אכיפת עבירות בנייה ושימושים חורגים. מדי שנה נשלחים דוחות פיקוח ומוגשים כתבי אישום כנגד עברייני בניה שונים. יחד עם זאת, על אף המאמצים, אין באפשרות הוועדה לאכוף את כל עבירות הבנייה במועצה המשתרעת על פני כ-114 אלף דונם (פי 2 משטחה של העיר תל אביב) ומונה 25 יישובים. בעקבות האירוע החמור, וכדי להבטיח את ביטחון התושבים, בכוונת המועצה לבחון עם אנשי מקצוע מתאימים האם קיים סיכון גיאולוגי מיוחד ובהתאם לכך לגבש מדיניות אכיפה מוגברת באזורים המועדים לסיכון בתיאום עם גורמי ממשלה העוסקים בנושא".