מחלוקת בוועדת הפנים: האם ניתן לפנות דיירי עמידר שהם קרובי משפחה של נפגעים במלחמה
מחלוקת בוועדת הפנים: האם ניתן לפנות דיירי עמידר שהם קרובי משפחה של נפגעים במלחמה
בוועדה דרשו להרחיב את הסיוע לדיירי הדיור הציבורי מעבר ל-7 באוקטובר, ולא להתמקד רק בנפגעים של המלחמה הנוכחית. משרד המשפטים: "ככל שנרחיב את מתן ההטבה זה יבוא על חשבון הזכאים לדיור ציבורי"
ועדת הפנים והסביבה של הכנסת דנה היום (יום שלישי) בהוראת שעה המאפשרת לקרובי משפחה של כאלה שנפגעו בעקבות ארועי ה-7 באוקטובר להישאר בדירות הדיור הציבורי (עמידר), גם אם הם אמורים להיות מפונים ע"פ דרישת משרד הבינוי והשיכון. יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, כמו גם הח"כים נעמה לזימי ומיכאל ביטון, דרשו להרחיב את הסיוע מעבר ל-7 באוקטובר, ולא להתמקד רק בנפגעים של המלחמה הנוכחית, אלא לנזקקים בכלל. עקב המחלוקת, הועבר תיקון החוק לעריכה מחודשת של משרד הבינוי והשיכון.
ע"פ נוסח התיקון שבו דנו היום: "על רקע הארועים והמצב הקשה שבו מצויות משפחות החטופים, הנעדרים והנרצחים, מוצע לקבוע בהוראת שעה הסדר מיוחד לעניין 'דייר ממשיך מיוחד'. לפי ההסדר המוצע משרד הבינוי והשיכון יהיה רשאי בתקופת הוראת השעה לאשר למי שהם בני המשפחה של החטופים, הנעדרים, או הנרצחים כאמור, שהם גם בני משפחה של זכאי דיור ציבורי, ושהתגוררו בדירה הציבורית עם הזכאי ערב פטירתו או ערב מעבר הזכאי לדיור מוגן".
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, ביקש להרחיב את טווח הארוע לכל תקופת המלחמה, ולא רק לכאלה שנפגעו ב-7 או ב-8 באוקטובר, כפי שנוסח בתיקון שנדון היום: "מדובר בתקופת משבר גדולה. אם משרד הבינוי והשיכון מקים ועדה, צריכה ההגדרה להיות יותר רחבה. אני לא יכול להבין ולהסביר למה משפחה שאיבדה את בנה שלושה ימים אחרי ה-7 באוקטובר לא תוכל להנות מהזכות להישאר בדיור הצבורי". עוד הוא הוסיף: "חרבות ברזל זו הגדרה שהתחילה ב-7 באוקטובר. אני רוצה הגדרה רוחבית ולא נקודתית. אין דבר כזה יום המתקפה".
נועה מושייף, דוברת משרד המשפטים, אמרה בדיון כי יש מקום להבחין בין מי שנפגע בארוע ובין חללי מלחמה. "מדובר בקבוצות מוחלשות בחברה. ככל שנרחיב את מתן ההטבה זה יבוא על חשבון הזכאים לדיור ציבורי, שלא יקבלו אותן. אנחנו חשבנו שמתן ההטבה הזו הוא לא מובן מאליו. רצינו לתת למשפחות 6 שנים לאסוף את החיים שלהן, אבל, תחמנו את זה רק ליומיים הראשונים של המלחמה".
חברת הכנסת נעמה לזימי אמרה בדיון כי "התיקון המוצע לחוק דייר ממשיך, נותן כרגע מענה צר וספציפי. המצב החמור הנוכחי מתקיים בגלל ביטול החוק המקורי ב-2009 וצריך להחזיר אותו למתכונתו המקורית כדי להרחיב את הזכאות לדיירים ממשיכים לכלל האוכלוסיה. לגופו של החוק הזה, חייבים להרחיב אותו גם לנפגעי פעולות איבה באופן כללי ולא רק לנושא הספיציפי של מלחמת ״חרבות ברזל״. אנחנו חיייבים לתת סעד לאנשים האלה, שבמילא מתמודדים עם קשיים רבים. למה לעשות הפרדה בין שכול לשכול לנפגעי פעולות איבה לנפגעי פעולות איבה? הדבר הראוי הוא להכיר בהם כקבוצה שאין בינה היררכיה או אפליה. אם עושים תיקון אז עושים אותו ראוי ומכבד. העובדה שמשרד השיכון מביא תיקון חוק שנוגע ל-3 אנשים ולא מכיר בעוול הגדול ומתקן את המעוות שהמשרד יצר במו ידיו היא צינית".
ח"כ מיכאל ביטון ביקר קשות את התנהלות משרד הבינוי והשיכון בעניין הדיור הציבורי: "אם רוצים לעשות צדק היסטורי, צריך לחשוב על מסעודה ביטון, אמא שלי, שאיבדה את אחי, והדודות שלי שאיבדו את בניהן. כולן משפחות שכולות וכולן בדיור ציבורי. אתה צריך למות ב-7 באוקטובר כדי שלא יפנו אותך? אני מבקש שההצעה תחול על כל משפחה שנפגעה מפעולות איבה וכל המשפחות השכולות".
דני גיגי, יו"ר פורום הדיור הציבורי אמר לכלכליסט כי: "עם כל זה שהמהלך נראה חביב, הוא ציני. החל מ-2009 הוצאו אלפי משפחות ממעגל הדיור הציבורי. דובר פה בצדק על הרחבת מעגל האנשים. כל דבר שמביא לרמיסת הדיירים מוצדק במחסור. מה זה מחסור? משרד הבינוי והשיכון קיבל כסף לבנות 1,700 יח"ד והוא קנה עד היום רק 100 יח"ד. יש בירושלים התחדשות עירונית, על קרקע של דיור ציבורי ולא הוסיפו דירה אחת. לא צריך להעניש את הדיירים בגלל שמשרד הבינוי והשיכון כושל. זה ניצול ציני".
דו"ח הדיור הציבורי שהתפרסם בחודש ספטמבר 2023 ע"י משרד הבינוי והשיכון חושף מציאות עגומה: בעשר השנים האחרונות הצטמצם מלאי הדירות בישראל ב-19%, מ-60 אלף דירות ב-2012 ל-49 אלף דירות ב-2022. מול המגמה הברורה של מלאי יחידות הדיור המצטמצם נמצא ציבור הממתינים שעמד בשנת 2021 על יותר מ-30,000 בתי אב. הגורם המשמעותי ביותר בצמצום הכמות הוא חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), המאפשר את מכירת דירות הדיור הציבורי לדייריהן. מכניסת החוק לתוקף בשנת 2014 ועד לסוף שנת 2022 נמכרו לזכאים על פי חוק זה 13.3 אלף יח"ד ממלאי הדיור הציבורי.
