ועדת הערר ביטלה תוכנית להקמת מלונות בחוף לידו באשדוד: "מנוגדת לחוק"
ועדת הערר ביטלה תוכנית להקמת מלונות בחוף לידו באשדוד: "מנוגדת לחוק"
בעקבות ההחלטה, מימושן של תוכניות ישנות שאיפשרו בנייה במרחק של פחות מ-100 מטר מקו המים, מוטל בספק: "התוכניות אינן תואמות את התכנון העירוני בחוף, אין בהן יתרונות המצדיקים פגיעה בחוף ולא נבחנו חלופות שיחזירו את החוף לציבור מחד ולא יפגעו ביזם"
ועדת הערר המחוזית דרום קיבלה ביום שישי האחרון (3.5.24), את הערר של עמותת אדם טבע ודין והפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד נגד עיריית אשדוד והיזם יעקב אברהמי מ"אופק השקעות", בסוגיית יוזמת המלונות בחוף לידו. ההחלטה מבהירה, לראשונה, שמימושן של תוכניות ישנות, שאיפשרו בנייה במרחק של פחות מ-100 מטר מקו המים, מוטל בספק. "כפי שנקבע בדין הישראלי, התכנון בחוף הים צריך להיעשות תוך מתן דגש ובכורה לחשיבותו של החוף עבור כלל הציבור ועל כן עצם העובדה שקיימות תוכניות תקפות לא מחייבת אישור של תוכניות נוספת המגדילה את הכדאיות הכלכלית", נכתב בהחלטה.
פרויקט מתחם המלונאות והנופש בחוף לידו כולל תוכנית להקמה של מלון בן 120 חדרים, בגובה 4 קומות, עם שימושים ציבוריים בקומת הקרקע, על מגרש בשטח 4.5 דונם, במרחק של 66 מטר מקו המים ותוכנית נוספת לבניית מלון עם 84 חדרים, בגובה 4 קומות, על מגרש בגודל של כ־3 דונם, במרחק 62 מטר מקו המים. שתי התוכניות שנדונו לאחרונה הן ניסיון לשידרוג, כלומר, לתוספת זכויות, לתוכניות שאושרו ב-2004 ו-2015.
ביולי 2021 החליטה הולחו'ף (הוועדה לשמירה על הסביבה החופית) לדחות את שתי התוכניות. ואולם, במרץ 2022 הפכה ועדת הערר של המועצה הארצית את ההחלטה, ואישרה את התוכניות. ההחלטה התבססה על הקביעה שבפועל, תוכנית הבינוי במקום כבר מאושרת. "המסקנה שאליה הגענו היא שיש לאשר את התוכניות המוצעות. כאמור, לא היינו מחליטים כך אלמלא התכנון התקף, שהתוכניות המוצעות מבקשות לטייב. החלופה שבפנינו איננה השבת החוף לציבור, כמו בעניין פלמחים, שם הוגשה תוכנית לביטול תוכנית תקפה, אלא בינוי בפועל לפי התכנון התקף".
השלב הבא באבולוציה של הפרויקט היה העברתן של שתי התוכניות לוועדה המקומית אשדוד, שאישרה אותן להפקדה, במרץ 2023, אחרי שדחתה את ההתנגדויות שהוגשו להן. בערר שהגישה אדם וטבע ודין עלתה הטענה ש"חלק מהנימוק לדחיית ההתנגדות לתוכניות הוא החשש מתביעות פיצויים. ברור כי אם יאושרו התוכניות יגדל השווי הכלכלי של המגרשים והוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשדוד תמנע מלפגוע בהם לאחר עליית מפלס המים על מנת שלא לשלם פיצויים והפגיעה תהיה בציבור שחלקי חוף ימנעו ממנו". העוררים סברו כי נכון היה אם עיריית אשדוד היתה פועלת להעברת הזכויות למגרש שממוקם מזרחית לאתר המלון, במגרש שבבעלות רמ"י. מדובר בפתרון שמזכיר את המהלך שעשתה עיריית ת"א לצורך פינוי הדולפינריום.
הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד הוסיף בערר אחר, כי " אין לעיר אשדוד תוכנית מתאר חדשה ועל כן הקבלנים ויזמים קובעים את הבנייה. גם במקרה זה גדל מלון בן שתי קומות למלון בגובה חמש קומות הכולל 120 חדרים. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשדוד לא מונעת על ידי שיקולים תכנוניים אלא מאשרת תוכניות בהתאם להכתבה של היזם, ללא תכנון כולל לטווח ארוך".
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשדוד טענה מנגד כי "מדובר בתוכניות הכוללות שינויים מינוריים שיש בהם כדי להיטיב את התכנון התקף המתיר כבר עתה את השימוש המלונאי, תוך התחשבות בכלל הציבור הנהנה מחוף הים", וש"הטיעון לפיו התוכניות יובילו להגדלה משמעותית של שווי המקרקעין עליהם מצויים המלונות ובעתיד, כאשר יידרש מיגונם בשל שינויי האקלים, ההוצאה הכספית על המיגון תגדל, הוא טיעון שאינו נסמך על עובדות והוא ספקולטיבי". עורכת הדין קרן קימחי, שייצגה את היזם, הוסיפה כי "העיכוב במימוש התוכניות פוגע בציבור ומונע שיפור במצבו הפיזי של האזור, יצירת מקומות עבודה חדשים וכו', ושהן לעירייה והן ליזם נגרמים נזקים כלכליים מהעיכוב במימוש התוכניות".
כאמור, ועדת הערר המחוזית החליטה, ברוב של שניים מול אחד, לקבל את הערר. נקודת המוצא של ההחלטה היא כי "מבחינה תכנונית אין מחלוקת כי כיום לא ניתן לאשר את התוכניות המבוקשות נוכח הוראות תוכניות המתאר הארציות החלות על חופי הים. סעיף 3 לתמ"א 1, הקובע את עקרונות התכנון לחופי ים אינו מתיר בינוי למלונאות בתחום חוף הים". בהחלטתה מצויין כי "למעשה קיימת תמימות דעים כי התוצר התכנוני הכולל והסופי אינו ראוי וההצדקה היחידה לתוכניות דנן היא שיפור התוכניות הישנות. אנו סבורים, כי במצב דברים זה אישורן של התוכניות מפר את הנחיות החוק ובית המשפט העליון בעת בחינת תכנון חוף הים ומתן המשקל המתאים לחשיבות וערכיות אזור זה עבור כלל הציבור".
בסיכום ההחלטה הוסיפה וועדת הערר: "התכנון המוצע אינו תואם למגמות התכנון בחופי הים, התוכניות אינן תואמות את התכנון העירוני בחוף, לא הובאה בהן בחשבון עליית פני הים הצפויה והשלכותיה על רצועת החוף הסמוכה, אין בהן יתרונות המצדיקים את הפגיעה בחוף ולא נבחנו כלל חלופות שיחזירו את החוף לציבור מחד ומאידך לא יפגעו ביזם. חלופות שכאלה יש ודאי בנמצא וכל שנדרש הוא ראיית טובת הציבור לאיתורן ומעט רצון טוב".
