הקבלנים: "הגעת העובדים הזרים תימשך 90 שבועות - אבל אנחנו יכולים לשרוד אולי 90 יום"
הקבלנים: "הגעת העובדים הזרים תימשך 90 שבועות - אבל אנחנו יכולים לשרוד אולי 90 יום"
לפי מנכ"ל התאחדות הקבלנים יגאל סלוביק, העובדים מגיעים בטיסות מסחריות כך שהמספר המקסימלי יעמוד על 500 בשבוע. סנונית ראשונה של כ-10 אלף עובדים כבר מוינו בהודו אך הגעתם לישראל מתעכבת; נשיא ההתאחדות הקבלנים לשר האוצר סמוטריץ': "המשבר הזה עליך"
"כ-400 עובדים זרים הגיעו לאחרונה ועד סוף השבוע יהיו כ-1,000 עובדים זרים בלבד", כך לדברי יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים. לפי סלוביק, עד כה מוינו 15 אלף עובדים זרים מתוכם עברו 10 אלף, אושרו 5,000 בהסכם בילטראלי ועוד 3,000 עם התאגידים, ויש עוד 2,000 עובדים שהתאגידים צריכים להביא. עם זאת, סלוביק אמר כי בשלב זה העובדים מגיעים בטיסות המסחריות כך שהמספר המקסימלי של העובדים שיגיעו בשבוע יעמוד על 500 בלבד. "גם אם ננצל לגמרי את הטיסות המסחריות זה יהיה 500 עובדים בשבוע וזה ייקח 90 שבועות להביא 45 אלף עובדים, כשאנחנו יכולים להחזיק 60-90 יום", הוא אמר.
לפי סלוביק, המלחמה והמחסור בעובדים גרמו לקבלנים להבין שאי אפשר להמשיך ולהתנהל בענף עם מכסה של 20 אלף עובדים זרים, "חייבים להביא לפחות 45 אלף עובדים זרים חדשים, ואנחנו רואים שגם את האלף עובדים האלה זה היה לא פשוט להביא, ובינתיים איבדנו ימי עבודה וכסף. ההתאחדות עוסקת רק בהבאת העובדים הזרים ובלי הצלחה יתרה, אנחנו לא אחראים על מתן היתרים. בשבוע הבא נהיה ב-4 אתרים בהודו, אבל אנחנו לא יודעים להעלות אותם על המטוס ולהביא אותם לארץ. 20 אלף עובדים אמורים להגיע בהסכמים בילטראלי ו-20 אלף ברגיל, השבוע נסיים את סרי לנקה ונגיע למיון של 13-15 אלף עובדים ממוינים".
עוד אמר, כי העובדים ההודים מאד רוצים להגיע לישראל בזכות השכר הגבוה שהם צפויים לקבל כאן, כך שהמשוואה כעת היא ש-5 שנות עבודה בישראל הן שוות ערך ל-45 שנות עבודה בהודו. עם זאת הוסיף, "העובדים הזרים הם לא קופסאות טונה שמעבירים לישראל, אלה אנשים עם משפחות. יש המון דרישות שהעובדים צריכים להביא כמו אישור של היעדר עבר פלילי ועוד אישורים שהתהליך שלהם לוקח בין שבועיים לחמישה שישה שבועות".
לגבי העובדים הפלסטינים פנה מנכ"ל ההתאחדות אל הממשלה, "אל תטילו עלינו את האחריות על נושא הבאת העובדים הפלסטינים ועל הביטחון, אנחנו אחראים על הבטיחות באתרים וכל היתר צריך להיקבע על ידי שב"כ צה"ל והמדינה. לדעתי, אסור למדינת ישראל לשים את כל הביצים בסל אחד, צריך להביא תמהיל של עובדים כך שבעתיד אם יהיה סגר הענף ימשיך לעבוד בתפוקה גבוהה. לגבי הפלסטינים, הם בכל מקרה לא יגיעו בקרוב כי יש רמדאן, כך שהתאריך הכי קרוב להגעתם הוא במאי. התחלנו את המלחמה עם חוסר של 40 אלף עובדים, יש בענף מקום להעסיק כ-60 אלף עובדים זרים ועוד כ-40 אלף פלסטינים",
לגבי טענות הקבלנים על זינוק בשכר העבודה אמר סלוביק, "אנחנו בעולם חדש וצריך להתרגל אליו, מי שרוצה לחשוב שאחרי פסח נחזור ליום שלפני ה-7 באוקטובר הוא טועה. כשיהיו כאן 80 אלף עובדים עלות השכר של העובדים תרד. המחיר שנקבע הוא 2,300 דולר לעובד אבל הוא משתנה בהתאם לביקוש ולהיצע".
ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים אמר כי שוק הדיור נמצא במצב הקשה בתולדותיו בגלל המחסור בעובדים. "50% מאתרי הבנייה מושבתים וביתר מבוצעת עבודה חלקית והתפוקות בענף הן 40% מיכולותיו. זו לא בעיה רק של הקבלנים וזה עלול להעלות את מחירי הדירות ממש בקרוב. לא ניתן יהיה לשפץ מבנים ולבנות מבנים חדשים, כולל מבני ציבור גשרים ותשתיות לאומיות וכמובן שיקום הישובים שנפגעו בצפון ובדרום. אין יד מנהלת שמנהלת סיכונים ויודעת לקבל החלטות, איך זה שהפכנו מסטארט-אפ ניישן יצירתית למדונה בירוקרטית שנשלטת על ידי פקידים מנותקים שכל אחד מהם דואג לאינטרסים הצרים שלו. משרד המשפטים דואג לסחר בין בני אדם במקום להקים יחידת אכיפה עם 10 פקחים שיבדקו אם יש סחר בין בני אדם ויקנסו את מי שעושה את זה ומקומו בכלא, אבל להגיד שעל ידי התאגידים זו לא דרך להביא עובדים. בבילטראלי יש לא פחות פתח לשחיתות אז תפסיקו לבלבל לנו את השכל".
סרוגו פנה לשר האוצר סמוטריץ' ואמר, "אתה מתנגד נחרצות להביא עובדים פלסטינים לישראל, אבל אתה גם המנהיג הכלכלי של ישראל, איך יכול להיות שאתה לא הופך כל אבן לפתור את המשבר הזה. אנחנו מצפים שתעבוד לפתור את זה כי בסופו של דבר זה יתגלגל אליך ויהיה הכישלון שלך". בצד האופרטיבי אמר סרוגו שעל המדינה לסבסד טיסות ולארגן רכבת אווירית שתדאג להביא את העובדים לישראל, "צריך לסבסד את הטיסות לישראל שעולות הון תועפות, מדברים על 2 טיסות בשבוע וצריך 4 ביום".
קבלן שעובד בעיקר בת"א בפרויקטים של תמ"א 38 אמר בשיחה ל"כלכליסט", כי הוא נמצא כרגע עם אתר אחד פעיל ועוד 3 תוכניות שעומדות בפני אישור. "באתר בת"א כבר הרסתי את המבנה הקיים והתושבים התפנו, האתר כרגע קפוא כי עבדתי בעיקר עם פלסטינים, ובכל חודש של איחור אני מפסיד כ-200 אלף שקל על תשלומי שכר דירה, ביטוחים, מימון ועוד. ואם לא יהיו לי עובדים עוד כמה חודשים הרווח ילך וישחק והפרויקט עלול להפוך ללא רווחי".
ערן סיב מנכ"ל התאחדות קבלני השיפוצים אמר במהלך הכנס כי יש להחזיר לפחות חלק מהעובדים הפלסטינים, "יש עובדות, מעולם לא היה פיגוע של עובד פלסטיני עם היתר עבודה מעל גיל 45 ויש לאפשר להם להיכנס, הממשלה עושה פוליטיקה על הגב שלנו, הם אומרים שהם לא רוצים לראות פלסטינים אבל אנחנו כאן קורסים, מה איתנו? יש לנו אפס הכנסות. 4 חודשים שתקנו אבל צריך להוריד את הכפפות, אנחנו במלחמה שנהפכה לשגרה".
אייל סיסו מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אמר כי יש לשנות את הקונספציה הנוגעת לעובדים הזרים, "צריך להסתכל לבעיות בעיניים ולצמצם כמה שיותר בירוקרטיה, כי זה לא מסייע לאף אחד". יחד עם זאת סיסו התייחס לכך שחלק גדול מהבאת העובדים אינו תלוי בישראל, "אנחנו לא חיים בבועה, מדינות רוצות לשלוח לכאן עובדים ולדעת שהם מקבלים שכר הולם ומתנהגים אליהם טוב, ולכן יש עלינו גם ביקורת בינלאומית שבודקת איך מדינת ישראל מעסיקה עובדים זרים. חתמנו על הסכמים עם הודו וסרי לנקה להבאת עובדים זרים, מאז אנחנו מנסים להגיע להסכם עם עוד מדינות עם תאילנד, ועוד מדינות. לא כל המדינות רוצות לבוא כי יש כאן מלחמה, הן לא ששות לשלוח עכשיו וקיבלנו סירוב ממדינות כמו מקסיקו ואזרביג'אן".
