חוף התכלת: המדינה הציעה תוספת דיור בר-השגה - בעלי הקרקעות לא ייהנו ממנה
חוף התכלת: המדינה הציעה תוספת דיור בר-השגה - בעלי הקרקעות לא ייהנו ממנה
המדינה תאפשר תוספת של 1,600 יחידות דיור בר-השגה בתוכנית חוף התכלת בהרצליה - אך מתכוונת להותיר אותן בבעלותה. ברקע: ההתנגדויות לתוכנית, ובהן הטענה העיקרית של בעלי הקרקעות לפיה הצפיפות בתוכנית לא תואמת את המקובל כיום בתוכניות אחרות באזור; המתנגדים קוראים להעביר את התוכנית לותמ"ל
ההתנגדויות לתוכנית חוף התכלת בחלקה הדרום-מערבי של הרצליה בסמוך לחוף הים לא שוככות. זאת למרות, ואולי בגלל החלטת ביניים שפרסמה ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב.
במסמך שפרסמה הוועדה בהמשך לדיון בהתנגדויות, נכתב כי בכוונתה לבצע מספר שינויים בתוכנית ובהם תוספת של 1,600 יחידות דיור בהישג יד בבעלות המדינה. כמו כן, הוחלט להגביה את המבנים בחלק הצפוני של התוכנית עד ל-30 קומות ולאורך צירי הרכבת הקלה, יוגבהו המבנים ל-15-20 קומות.
יחד עם זאת, במסמך לא התייחסה ועדת המשנה למהות של מרבית ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית ובראשן נושא הצפיפות, ועורכי הדין המייצגים את בעלי הקרקעות מעריכים כי יש בכך כדי לרמז לגבי כוונותיה להמשך. כלומר, שאין בכוונתה לקבל את ההתנגדויות הללו. עם זאת, המסמך שפורסם אינו ההתייחסות הרשמית של הוועדה להתנגדויות, ומסמך מסכם כזה צפוי להתפרסם בהמשך.
כאמור, חלק משמעותי מההתנגדויות שהוגשו לתוכנית חוף התכלת עסקו בנושא הצפיפות, זאת מאחר ובעלי הקרקעות טענו לאורך כל הדרך כי הצפיפות בתוכנית נמוכה משמעותית מזו שאפשרו בתוכניות אחרות באזור. כך למשל בתוכנית לשדה התעופה בהרצליה שאושרה בותמ"ל או בתוכנית שדה דב, ותוכנית גלילות, מדובר על צפיפויות של כ-30-40 יחידות דיור לדונם נטו, ואילו בחוף התכלת מדובר על כמחצית מהיקף זה. "אנחנו טענו שהתוכנית הזו שהחלו לקדם אותה לפני 15 שנה היא מיושנת ולא תואמת את היקפי הבינוי הנהוגים כיום אלא את הצפיפויות שהיו נהוגות אז, כאשר שדה דב עוד היה קיים והיו מגבלות בנייה", אומר עו"ד תום וולפשטיין, ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות׳ עם המבורגר עברון, המייצג בעלי קרקעות במתחם.
טענה מרכזית נוספת הייתה בבחירה של המדינה והעירייה לקדם בתוכנית דיור בהישג יד בבעלות המדינה במקום בבעלות פרטית. "אנחנו טוענים שניתן לבצע דיור בהישג יד פרטי עם אותם מנגנונים של השכרה לטווח ארוך, ואין שום הצדקה שהדירות האלה יהיו בבעלות מדינה ולא בבעלות פרטית. בשדה דב הטענה של המדינה היתה שהבעלים לא נפגעו, כי הדירות התווספו על הצפיפות הגבוהה כך שזה לא בא על חשבון הדירות שיקבלו בעלי הקרקעות. בחוף התכלת, הדירות בהישג יד מהוות 20% מכלל הדירות במתחם והן כולן ציבוריות", הוא מסביר.
לגבי היקף שטחי התעסוקה, אומר וולפשטיין, כי המגמה הארצית והמחוזית היא לצמצם שטחי תעסוקה לטובת מגורים, ולכן אין שום הצדקה לאשר שטחי תעסוקה בהיקף כל כך משמעותי. "התוכנית קובעת שתי הוראות – אחת קובעת שבתוך כל מגרש מסחרי על חשבון הזכויות הסחירות יועברו עד 5% מהשטחים לטובת שטחי ציבור מבונים – הפרשה נוספת. וכן כי בכל השטחים החומים (ציבוריים) אפשר להוסיף זכויות למסחר בהיקף של עד 10% מהזכויות במגרש, כך שלמעשה המדינה תתחרה בבעלי הקרקעות".
התנגדויות נוספות הוגשו בהקשר של חוסר הוודאות סביב האיחוד והחלוקה. לאחר שמוקדם יותר קבעו כי גם בעלי קרקעות הסמוכות לצירי התנועה והרכבת הקלה ייכנסו לתוכנית האיחוד והחלוקה, הוסיפו כעת סעיף בתוכנית שאפשר להוציא שטחים מהאיחוד וחלוקה על פי שיקול דעתה.
"להפקיע את התוכנית מידיה של עיריית הרצליה"
לדברי עו"ד יוסי מוסרי המייסד גם הוא מאות בעלי קרקעות במתחם, בכוונתו לפנות ביום ראשון ליו"ר הותמ"ל עו"ד שלומי הייזלר בבקשה כי תכנון חוף התכלת יופקע מידי עיריית הרצליה שהפקידה את תוכנית הר 2200 א בוועדה המחוזית. מוסרי, המייצג מאות בעלי זכויות במתחם, מסביר כי התוכנית ששטחה הכולל למעלה מ-2,000 דונם ואשר הופקדה בפועל, כוללת כ-12 אלף יחידות דיור בלבד, מתוכן כ-2,000 יחידות כדיור בר השגה שיגיעו לעירייה בנוסף להפקעות לצורכי ציבור. "מדובר בתוכנית רזה המפקירה את משאב הקרקע וניצולו מבחינת זכויות הבנייה בניגוד למגמה הכוללת ולצורך הציבורי וזה מאחר שהוועדה המחוזית לא רוצה להתמודד עם העירייה ומתעלמת מתוכניות גובלות כגון שדה דב או פי גלילות, בהן יש כמעט כפל זכויות.
עוד הוא אומר, כי החלטת הביניים להוסיף 1,600 יחידות דיור לדיור בר השגה היא ההיפך מדרמה, אלא בבחינת עוול לאומי. "התוכניות הגובלות מנצלות באופן ראוי את יחידות הדיור המקסימליות ומתמודדות נכון עם החוסר החמור בדירות. רק חוף התכלת נותר עם הכמות ההיסטורית, שכעת מוסיפים לה "טיפה בים". המצב כיום הוא צפיפות של 7-8 יחידות לדונם ולכן מדובר בתוספת זעומה ולא רלוונטית. בעלי הזכויות בחוף התכלת מבקשים שהקרקע תנוצל כראוי ולהעלות את כמות היחידות מ-12 ל-19 אלף יחידות דיור, כמו בשדה דב ובפי גלילות".
לפי מוסרי, צריך להעביר את התוכנית מהוועדה המחוזית לותמ"ל, כי זהו מוסד התכנון היחיד שרואה את התמונה הכוללת ומתעלם משיקולים פוליטיים עירוניים. "הבעיה היא שבחוף התכלת למדינה אין קרקע, ולכן למדינה אין אינטרס להתערב, בעוד שבפי גלילות המדינה בעלת 80% מהקרקע ולכן הוועדה המחוזית הוסיפה עוד 70% כדי להגיע ל-19-20 אלף יחידות דיור, במקום 9,000 יחידות דיור". מוסרי מוסיף, כי "בלתי מתקבל על הדעת שנותנים לראשי הערים לתכנן חטיבות קרקע גדולות שכן את העירייה לא מעניין פתרון מצוקת הדיור, אלא דווקא לשמר מחירי דיור גבוהים כי זה ממצב אותה ברמה גבוהה ובנוסף לרצות את התושבים שלא יתלוננו על עומסי תנועה".
