תשכחו מההייטקיסטים: אלו המגזרים שקונים דירות להשקעה - ובגדול
תשכחו מההייטקיסטים: אלו המגזרים שקונים דירות להשקעה - ובגדול
דוח הכלכלנית הראשית מצביע על כך שברבעון הראשון נרכשו 31 אלף דירות בשוק החופשי - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2015; היקף המשקיעים זינק ב-85%, חלקם הגדול מגיע מהמגזר הציבורי ומהמגזר הפיננסי. ומה השכר הממוצע של המשקיעים?
הרתיחה בשוק הנדל"ן המקומי משתקפת היטב בנתוני הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שפרסמה היום (ג') את הדוח המסכם שלה לרבעון הראשון של 2021. ברבעון זה נרכשו 31 אלף דירות בשוק החופשי (דירות יד שניה ודירות חדשות, ללא מחיר למשתכן), הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז השיא ברבעון השני של 2015 (שיא זה הוסבר בשעתו בהקדמת הרכישות בעקבות הכוונה להעלות את המס על המשקיעים).
מדובר בגידול של 29% בהשוואה לרבעון הראשון ב-2019, ועליה של 8% בהשוואה לרבעון הקודם (רבעון רביעי 2020). עסקאות מחיר למשתכן בתקופה זו הסתכמו בכ-3,200 דירות, וגם במקרה זה מדובר בגידול של 34% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020, אך בירידה של 13% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019.
כאמור, המשקיעים המשיכו לתת את הטון גם ברבעון הנוכחי ובסגמנט זה נרשם גידול חד של 85%, על רקע הפחתת מס הרכישה בחודש יולי. ברבעון השני נרכשו 6,800 דירות על ידי משקיעים, הרמה הגבוהה ביותר של רכישת דירות להשקעה מאז הרבעון השני של 2015.
השכר הממוצע למשק בית של רוכשי דירות להשקעה: 69.5 אלף שקל
פילוח של הרוכשים מציג תמונה מעניינת, ולפיה יש ייצוג גדול יותר של שכירים ובהם של עובדי המגזר הציבורי (כולל הביטחוני) וכן של עובדי ענף הפיננסיים. בהשוואה לרבעון הראשון של 2020, מדובר בזינוק של 95% ברכישות המשקיעים. משקל המשקיעים ברבעון הראשון של השנה עמד על 19.9% גידול של 0.63% בהשוואה לרבעון הראשון 2020.
אחד הנתונים המסקרנים מצביע על חוסנם הכלכלי של המשקיעים ונוגע לעלות הדירות (הנמדדת בנתוני מס הרכישה). לפי הדוח, חל בפרמטר זה גידול ריאלי של 25% בהשוואה לרבעון הראשון ב-2020. השכר הממוצע למשק בית שרכש דירה להשקעה עומד על 69.5 אלף שקל, רמה גבוהה מזו של המשקיעים ברבעון המקביל אשתקד.
עובדי המגזר הציבורי רכשו יותר מרבע מכלל הדירות להשקעה
לאור גל ההנפקות והשכר הגבוה בענף ההייטק, משקלם של אנשי ההייטק מעיד כי רכישת דירות להשקעה היא לא ההשקעה המועדפת עליהם. מתוך סך הרכישות משקלם של ההייטקיסטים עמד על 11.5% - רק 1.5% מעל משקל המועסקים בענף מכלל המשק. לעומתם אנשי המגזר הציבורי, בטחון ומוסדות לאומיים היו אחראים לרכישה של 25.9% מהדירות להשקעה ברבעון הראשון, פי 2.5 ממשקלם המועסקים בענפים אלה מסך המועסקים במשק. לצידם, אנשי המגזר הפיננסי אחראים ל-19% מהדירות שנרכשו להשקעה, פי חמש ממשקלו של מגזר זה בסך המשקיעים.
הנתונים מראים, כי למרות הערכות בנוגע לעלייה ברכישת דירות בפריפריה בתקופת הקורונה, התפלגות העסקאות בפריפריה דומה בהיקפה לזו של הרבעון הראשון 2019, כך שאין כל העדפה של הרוכשים לפריפריה. עם זאת פערי המחיר עדיין משמעותיים בין המרכז לפריפריה ועומדים על כמיליון שקל לדירה. המחיר הממוצע לדירה בשוק החופשי ברבעון זה עמד על 1.8 מיליון שקל, במרכז המחיר עמד על 2.3 מיליון שקל בממוצע ואילו בפריפריה 1.3 מיליון שקל. גם השוואת המחיר החציוני עדיין מצביעה על פער משמעותי של 825 אלף שקל בין הדירות בפריפריה לאלה שבאזור המרכז.
שיא של עשור במספר הדירות שנרכשו בנתניה על ידי זוגות צעירים
הזוגות הצעירים שעבורם זוהי דירה ראשונה רכשו 11.5 אלף דירות בשוק החופשי, גידול של 15% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019 - נתון המוסבר גם בירידה במכירות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. מהנתונים עולה, כי הזוגות הצעירים שינו את העדפתם ורוכשים כעת יותר דירות יד שנייה (גידול של 11% לעומת הרבעון המקביל ב-2019).
רכישת דירות חדשות על ידי הזוגות הצעירים רשמה עליה מתונה יותר בשיעור של 3%. אזור נתניה היה זה שהוביל את רכישות הזוגות הצעירים לרבעון עם 1,200 דירות שנרכשו באזור זה – שיא של כעשור. רכישת הדירות על ידי משפרי הדיור עמדה על 12.6 אלף דירות ומהווה גם היא גידול של 24% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019 והרמה הגבוהה ביותר בעשור הנוכחי.
