הרחיב את הקיוסק שלו פי 4 ללא היתר, ועוד מתלונן
הרחיב את הקיוסק שלו פי 4 ללא היתר, ועוד מתלונן
בעל קיוסק בפתח תקווה ששכר שטח מידי העירייה ב-2006 עתר נגדה על כך שהיא מונעת ממנו לקבל היתר בנייה ושימוש חורג. לדבריו, מנהלת אגף נכסים נוקמת בו באופן אישי על כך שהרים עליה את קולו. בית המשפט דחה את עמדתו וציין כי הפר את התחייבויותיו
שמירה על האינטרס הציבורי או נקמנות על רק אישי? זו הייתה אחת הסוגיות ששופט בית המשפט המחוזי מרכז, אורן שוורץ, נדרש להכריע בהן.
המקרה שהגיע לבית המשפט עסק בקיוסק הממוקם על קרקע ציבורית ברחוב המפלסים פינת רחוב גרניט בעיר פתח תקווה. בעל השטח ששכר אותו מידי העירייה בשנת 2006 ביקש להרחיב את המבנה ואף עתר נגד העירייה בעלת השטח על כך שהיא מונעת ממנו לקדם ולקבל היתר בנייה ושימוש חורג. בעתירה הוא מבקש מבית המשפט להתערב בשיקול דעתה של מנהלת אגף נכסים בעירייה, עו"ד צילה גרינהויז, שלדבריו נוקמת בו באופן אישי על כך שהרים עליה את קולו.
לטענתו, בזמן ששכר את המבנה נקבע כי יפעיל את המזנון במבנה זמני, עד שיתקבל היתר בנייה למזנון קבוע. אלא שב-2008, במסגרת ביקורת של מחלקת הפיקוח בעירייה, נמצאו במבנה חריגות בנייה משמעותיות והעירייה התריעה בפניו כי מבלי שיהרוס את התוספות הבלתי חוקיות לא יקבל היתר בנייה למבנה, ובמקביל הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות בנייה.
בפסק הדין שהתקבל בנוגע לעבירות הבנייה חויב בעל הקיוסק בהריסת התוספת, וכן הוצא לו צו הפסקת שימוש בחריגות הבנייה. בעל הקיוסק ניסה להסדיר את החריגות בעירייה וטען כי סירוב העירייה הוא כאמור על רקע מניעים פסולים ונוגד את המלצת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מדצמבר 2015, שהמליצה לאשר לו היתר בנייה ושימוש חורג לתקופה של חמש שנים.
העירייה ומנהלת אגף הנכסים הסבירו כי בקשותיו לבטל את צו ההריסה אכן נדחו, אך ההחלטה נעשתה ממניעים ענייניים בלבד, היות שהוא הפר את החוזה שנחתם עמו. לפי העירייה, בעת חתימת החוזה המזנון הזמני המותר היה בשטח 30 מ"ר, ואילו כיום הוא משתרע על שטח הגדול פי ארבעה מהמותר.
"העותר הוא עבריין בנייה שהפר את חוזהו מול העירייה. אין הצדקה לאשר את חריגת הבנייה שנבנתה על חשבון שטח ציבורי, ואין אפשרות חוקית לאשר בנייה בהיקף כזה", לשון טענות העירייה בבית המשפט.
הכרעת השופט דחתה את עמדתו של בעל הקיוסק, והשופט ציין כי בעבר בית משפט לעניינים מקומיים כבר קבע כי הוא הפר את התחייבויותיו מול העירייה: "ממכלול הראיות המנהליות ופסקי הדין הנזכרים, עולה כי העותר הפר במודע ובצורה משמעותית את החוזים שכרתה עמו העירייה. הרחבת המבנה הזמני נעשתה ללא אישור העירייה ומוסדות התכנון והיא בגדר בנייה בלתי חוקית". השופט ציין כי גם אם בעירייה היו רוצים להקל עמו הדבר לא היה מתאפשר לאור חוות הדעת של הלשכה המשפטית שלה אשר סירבה לתת יד ולהסכים לדרישותיו.
לסיכום כתב השופט בהחלטתו: "אני סבור כי מנהלת אגף הנכסים בעירייה פעלה כדין עת סירובה לחתום על בקשת העותר להיתר בניה ולשימוש חורג. העותר הורשע אך בחר שלא להרוס את הבנייה הבלתי חוקית ולא הפסיק את השימוש במבנה למרות שעמדו נגדו צווים שיפוטיים להריסת המבנה והפסקת הפעילות בו. העותר פעל בחוסר ניקיון כפיים בעניין היקף השימוש בנכס, ואילו דווקא מנהלת אגף הנכסים פעלה לשמירת האינטרס הציבורי ולמניעת השתלטות על קרקע ציבורית".
עיריית פתח תקוה ומנהלת אגף נכסי העירייה יוצגו בעתירה על ידי עוה"ד אבינועם פרץ ועוה"ד איל לוי ממשרד עוה"ד פריש, שפרבר, ריינהרץ ושות'.
