בעלי דירות בת"א נגד תוכנית שיפוץ החזיתות: "עלולה לעלות מאות אלפי שקלים לדירה"
בעלי דירות בת"א נגד תוכנית שיפוץ החזיתות: "עלולה לעלות מאות אלפי שקלים לדירה"
עיריית ת"א פרסמה לאחרונה רשימה של 59 רחובות שבנייני המגורים בהם נדרשים לעבור שיפוץ חזיתות למראה אחיד. אחת הדרישות שמקפיצות את התושבים היא אחידות בפרופילי חלונות, שיכולה לייקר את העלויות: "השכן ייבא חלון מצרפת וכולנו צריכים ליישר קו"
סאגת שיפוץ חזיתות בניינים בתל אביב מעלה הילוך. לפני שנתיים החלה העירייה לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבניינים באופן שיתקבל מראה אחיד. ב־2022 היא פרסמה רשימה ראשונה של 33 רחובות שנדרשים לעמוד בחוק העזר העירוני הזה, אשתקד זינק מספר הרחובות ל־109, ולאחרונה היא פרסמה 59 רחובות נוספים, מרביתם בצפון העיר ומרכזה.
את המהלך לשיפוץ חזיתות מקדמת העירייה כבר כמה שנים, והיא אף הציבה לעצמה יעד של 1,000 מבנים בשנה. את חוק העזר העירוני היא קבעה כבר ב־2011, אך עד כה היא לא התקדמה הרבה. כיום לעירייה יש אוגדן בן שבעה עמודים המפרט את דרישותיה מהתושבים. חלק מהדרישות נשמעות סבירות כמו טיח וסגירת סדקים במבנה, אך יש גם דרישות דרקוניות יותר כמו פתיחת מרפסות, החלפת מעקות במקרה של חוסר אחידות, הסרת מזגנים מחזיתות המבנים והתקנתם בצורה מוסתרת. אחת הדרישות שמקפיצה את התושבים היא אחידות חלונות.
עבודות אלומיניום מהוות כ־15% מעלות בנייה של בניין חדש, והחלפת אלומיניום בדירה קיימת עשויה להגיע למחיר של 200-100 אלף שקל, תלוי בסוג החלון וגודלו. כך משיפוץ חזית שיעלה כמה עשרות אלפי שקלים לדירה, עלות השיפוץ כולל החלפת החלונות יכולה להקפיץ את הסכום משמעותית. בעירייה מתגאים במענקים ובהלוואות שהם מספקים לתושבים, אך זה כסף קטן כשמדובר בשיפוץ שכולל החלפת חלונות. העירייה מעניקה 5,000 שקל לדירה שתשתתף בפרויקט השיפוץ, 50 הבניינים הראשונים בכל שנה יזכו למענק נוסף של 10 אלף שקל, ומענק נוסף של 20 אלף שקל לבניין יתקבל אם הוא יוצא רישיון שיפוץ בתוך 60 יום מדרישת העירייה. בהנחה שלבניין יש 10 דירות סכום המענקים הכולל (דירות ובניין) יכול להגיע ל־80 אלף שקל, כלומר לא מכסה עלות אלומיניום אפילו בדירה אחת.
שרי חן, המתגוררת בבניין בשדרות ח"ן, מספרת כי הדיירים קיבלו דרישה לשפץ, ומאז הם במאבקים מול העירייה. "הם קוראים לזה שיפוץ חזיתות אבל בהתחלה לא הבנו מה הם רוצים. קיבלנו כתב כמויות מעזרה וביצרון והיינו בשוק, זה הגיע ל־1.8 מיליון שקל ל־10 דיירים, וזה לא כלל את החלונות. הבנו שאם נצטרך להחליף את הפתחים, זה יכפיל את העלות. אחד השכנים החליף את פרופיל החלון שלו לפרופיל מיובא מצרפת, אז אנחנו אמורים להחליף עכשיו למה שהוא עשה? או שהוא יזרוק את החלונות שהחליף ויישר איתנו קו?" .
בעל דירה אחר בבניין במרכז תל אביב אומר כי סיים רק לפני שנה שיפוץ מקיף בדירה, כולל החלפת החלונות, בעלות של כ־150 אלף שקל: "אני עדיין משלם את ההלוואות על השיפוץ שעשיתי. מבחינת העירייה לא נדרשתי לבקש היתר והכל היה חוקי. אני לא מבין איך ייתכן שעכשיו אני נדרש שוב להחליף את חלונות הדירה".
האדריכל ד"ר רועי קוזלובסקי, המתגורר בעצמו בבניין שנדרש לשיפוץ חזית, מתרעם על החלטת העירייה: "התפיסה האדריכלית של העירייה בעייתית. זה מרגיש כאילו עושים מסדר רס"ר לעיר, יש הרגשה שהעיר רואה נדל"ן בכל מקום ולא את התושבים". השגותיו הן בעיקר סביב נושא החלונות: "לזרוק חלונות תקינים לחלוטין, חלקם חדשים, ולהחליפם רק מפני שיש להם חלוקה או פרופיל שונה, יביא לנזק סביבתי. ייצור חלונות מהווה 10% מפליטת הפחמן הגלומה בהקמת בניין, והחלפת חלונות תקינים סותרת את מדיניות האקלים של העירייה. העירייה מקדמת בנייה בת־קיימא בבניינים חדשים, ומצד שני מחייבת בזבוז".
עוד הוא אומר: "הם התחילו עם השכונות החזקות, אבל מה יקרה כשהם יגיעו לשכונות החלשות יותר? תושבים שלא יהיה להם כסף לשיפוץ ייאלצו לעזוב. חלק מהיופי של העיר הוא שאנשים מבטאים את עצמם. אני הכי אוהב ללכת בשדרות ח"ן ולראות איך אנשים סוגרים את החלונות בצורה שונה וזה פתאום נותן לבניין אישיות". עוד הוא אומר כי אפילו העירייה לא מיישמת את דרישתה במבנים ציבוריים: "במבנה מינהל ההנדסה ברחוב שדרות בן־גוריון בוצע שיפוץ בלי שהחליפו את החלונות, ויש שם לפחות ארבעה פרופילים שונים של אלומיניום".
הליך הדרישה מהתושבים מתחיל בסיור של מפקח מטעם העירייה שבו הוא מסמן את המבנים המחויבים בשיפוץ חזית (כמעט כל המבנים, למעט מבנים חדשים). לאחר מכן נשלח מכתב אל הדיירים שנראה כמו צו מבנה מסוכן, ומעדכן אותם כי הם מחויבים בשיפוץ. לבניין שמתנגד לדרישת העירייה יש שני מסלולים: הגשת השגה ובהמשך בהתאם להחלטה ניתן להגיש עתירה מינהלית, והמסלול השני הוא מבנים שלא הגישו השגה ונתבעו על ידי העירייה. כיום מתנהלות בבית משפט השלום בהרצליה מאות תביעות של העירייה שהפריטה את ההליך למשרדי עורכי דין חיצוניים.
עו"ד דורון טל, המייצג עשרות בניינים בתביעות מול העירייה, אומר כי יש מספר לא מבוטל של כשלים בהליך שיצרה העירייה: "ראינו מבנים שמשפצים בימים אלה ולא יודעים מהדרישה הזו. יכול להיות שאם הם היו יודעים הם היו משפצים אחרת". לדבריו, עד כה לא היתה הכרעה משפטית, ובחלק מהמקרים התושבים הסכימו לפשרה, והעירייה מאפשרת להם לשפץ רק שתי חזיתות. עוד אמר כי המעורבות של עזרה וביצרון מבטיחה הליך מהיר יותר והקלה על בעלי הדירות, אלא שבמספר מקרים הצעת המחיר של עזרה וביצרון היתה גבוהה משמעותית מזו של חברות אחרות, כך שהתושבים ניצבים בפני דילמה אם ללכת על חברה מטעם העירייה, שבה המענקים והאישורים מובטחים להם, או על חברה פרטית זולה יותר.
מהעירייה נמסר בתגובה: "העירייה רואה חשיבות ציבורית רבה בשמירה ראויה ותקינה של מראה חזיתות הבתים בתחומה, בין היתר לאור היותה של העיר מרכז תרבותי, תיירותי ועסקי בארץ ובעולם. העירייה מספקת לבעלי הנכסים הסדרי סיוע, לרבות סיוע כספי, ובכלל זה סיוע במימון במתן הלוואות בפריסה לשנים ללא ריבית והצמדה. כל שינוי במעטפת הבניין הוא שינוי ברכוש המשותף. על כן יש לפעול לקבלת הסכמת כלל בעלי הזכויות לשינוי המבוקש, וזאת יש להגיש מראש לעירייה. במקרים שדייר החליף את חלונות דירתו הפונים לחזית הבניין ללא הסכמת דיירי הבניין, ולאחר מכן הבניין קיבל דרישה לשיפוץ חזית הבניין, יש למצוא מכנה משותף עם שאר הדיירים".
מחברת עזרה ובצרון נמסר בתגובה: "עזרה ובצרון הינה חברה עירונית הפועלת ללא מטרות רווח בתחום שיפוץ החזיתות, במטרה לסייע לבעלי הדירות להוביל את השיפוץ מראשיתו ועד סופו בצורה מנוהלת ומפוקחת, על פי הוראות החוק ודרישות עיריית תל אביב-יפו. מבדיקות שנערכו לא פעם בעבר, ואף נתמכות בפסיקת בית משפט, בעת בדיקת הצעת מחיר של עזרה ובצרון מול קבלנים פרטיים על פי כתב כמויות ותכולת עבודה זהים – ההצעות של עזרה ובצרון אינן גבוהות יותר, להיפך. יחד עם זאת, אין כל חובה לבצע את השיפוץ באמצעות עזרה ובצרון, זהו שירות עירוני וולונטרי".
