המשרד להגנת הסביבה חושף: מיפוי מקוון של הקרקעות המזוהמות בישראל
המשרד להגנת הסביבה חושף: מיפוי מקוון של הקרקעות המזוהמות בישראל
המידע החדש התפרסם באתר govmap וכולל מיפוי, בשלב ראשוני, של 2,200 אתרים. למידע יש חשיבות רבה לפני התחלת תכנון תוכניות בנייה; מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן: "יש הרבה מאוד קרקעות מזוהמות בלב אזור הביקוש של מדינת ישראל. בארצנו הקטנה והצפופה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לנטוש קרקעות"
המשרד להגנת הסביבה חשף הבוקר שכבה מידע חדשה של מיפוי הקרקעות המזוהמות במדינת ישראל. המידע החדש התפרסם באתר govmap וכולל מיפוי, בשלב ראשוני, של 2,200 אתרים.
נסיון השנים האחרונות מלמד שיש למידע זה חשיבות רבה לפני שמתחילים בתכנון תוכנית בנייה. בחודש מאי 2021 ביטל בית המשפט העליון את הפקדת תוכנית אפולוניה (תמ'ל/ 1004/ א') בהרצליה והחזיר אותה לתכנון מחדש. עניין דומה עלה גם בתל השומר.
בחודש דצמבר 2021 החליט בית המשפט העליון לדחות את מימוש תוכניות תמ"ל/1001 ו- תמ"ל/ 1002 שממוקמות בצפון ובמרכז שטחי המחנה הצבאי תל השומר. שלוש התוכניות מציעות בנייה של עשרות אלפי יח"ד בלב אזור הביקוש ונדחו רק בגלל שהטיפול בסוגיית הקרקעות המזוהמות היה חסר.
"גם בגלל שערך הקרקע כל כך גבוה יש משמעות לזיהום"
יש לציין כי המפה כוללת כעת 2,200 אתרים אך יש עוד רבים שלא אותרו ולא סומנו. מעל ל-300 אתרים במפה המקוונת מצויים בהליך שיקום, יותר מ-700 אתרים סיימו הליך חקירה ושיקום ושאר האתרים מצויים בהליכי חקירה. ע"פ דיווח המשרד להגנת הסביבה ב-1,100 אתרים התרחשה או קיימת פעילות מענף התחבורה, בהם מוסכים ותחנות דלק; בכ-600 אתרים הייתה או יש פעילות תעשייתית ובשאר האתרים הייתה פעילות חקלאית, ביטחונית או שנגעה לאתרי הפסולת השונים. למעלה מ-1,900 אתרים מצויים באזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה וכ-2,000 מצויים בשטחי ישובים. ביותר מ-1,400 אתרים אותרו גזי קרקע.
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן הסבירה ששכבת המידע החדשה חיונית גם לתחום הנדל"ן: "מצאנו שיש הרבה מאד קרקעות מזוהמות בלב אזור הביקוש של מדינת ישראל. בארצנו הקטנה והצפופה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לנטוש קרקעות בלב אזור זה. כל עוד שאין חוק קרקעות מזוהמות אנחנו פועלים בכל מיני שיטות לגרום לזה שתהיה מוטיבציה לטפל בקרקעות האלה, כדי שיוכלו לחזור להיות קרקע שניתן לפתח. בשנים האחרונות ניתנה תשומת לב רבה לאתרים האלה. כך למשל באתרי תע"ש רמת השרון ואפולוניה.
"המידע הזה נחוץ לממשלה שמתכננת על השטחים הללו, אבל גם עבור הציבור הרחב. אני רוצה לקנות בית במקום מסויים ורוצה לוודא שהאזור לא נמצא במקום שיש בו חשד לקרקע מזוהמת או גזי קרקע. אנחנו מכירים את זה מאזור נחלת יצחק (מגדלי ת"א, ג.נ), שרק אחרי שבנו את הבניינים נוצרה בעיה בחניה התת קרקעית".
כהן הבהירה שמדובר גם בבטוחה לסקטור הפיננסי: "תזכרו שבסופו של דבר, בגלל שערך הקרקע בלב אזור הביקוש הוא כ"כ גבוה, יש משמעות לעניין הזיהום. זה שאנחנו מנגישים מידע לסקטור הפיננסי מייצר מידע אמין ורלוונטי". כהן הבהירה שעתה ניתן יהיה לעשות סופר פוזיציה של שכבת הקרקעות המזוהמות עם תוכניות קיימות ומקודמות. לדבריה, ניתן לטהר קרקעות מזוהמות והמידע יסייע בכך.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "המודעות לזיהום אוויר וקרקעות עולה, והצורך להפחית שימוש בדלקים פוסיליים מתחדד, בעיקר על רקע משבר האקלים. במדינה צפופה כמו שלנו שבה הקונפליקטים על שימושי הקרקע נרחבים, חשוב מאוד שעל כל קרקע לבנייה, לתכנון וגם לטיול תהיה שקיפות על הנתונים, בטח בתקופה הנוכחית שבה המודעות לסביבה גדולה יותר".
