בדיקהחברות הבנייה הזרות נהפכו לסוחרות בעובדים
בדיקה
חברות הבנייה הזרות נהפכו לסוחרות בעובדים
חברות הבנייה הזרות הורשו לעבוד בישראל תחת הבטחה לבנייה חדשנית ומהירה. עתירה שהוגשה טוענת שבפועל מגיעים פועלים לא מיומנים, המשלמים דמי תיווך גבוהים ונשארים כבולים לחברה - כך שפעילות החברות חורגת מדיני העבודה בארץ
חברות הבנייה הזרות נכנסו לישראל לפני שש שנים במסגרת החלטת ממשלה 1321 שמהותה תגבור ענף הקבלנות הישראלי בחברות בנייה מחו"ל כדי להאיץ את קצב הקמת הדירות בישראל. אך מעבר לכך שהמהלך לא סייע באמת להאיץ את קצב הבנייה בישראל — נראה שמרבית חברות הבנייה הזרות נהפכו לחברות שסוחרות בפועלים.
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי רק כשלוש מ־12 החברות הפועלות כיום בישראל מביאות גם אנשי מקצוע כמו מהנדסים, הנדסאים וכו', ואילו היתר מגייסות בעיקר פועלים לא מיומנים, גובות מהם דמי תיווך גבוהים הכובלים אותם אליהן, ופעילותן חורגת מחוקי העבודה של המהגרים שנקבעו בישראל. היחס לפועלים ודרכי הגיוס שלהם עולים מעתירה לבג"ץ שהוגשה בחודש שעבר על ידי ארגון קו לעובד באמצעות עורכי הדין אלעד כהנא ומיכל תג'ר, ומגובה בעשרות עדויות של פועלים. בין המשיבים לעתירה: משרד השיכון, רשות ההגירה, משרד הפנים ושרות הכלכלה והפנים. כן הוגשה עתירה נגד חברת יילמזלר הטורקית הפועלת בישראל יותר מ־20 שנה ונגד חברות סיניות שהגיעו לארץ דרך קול קורא של משרד השיכון.
"כבולים לראיס הסיני"
הסדר חברות הביצוע התקבל במרץ 2016 וכבר אז ספג התנגדות נרחבת הן מצד התאחדות הקבלנים שחששה מתחרות בלתי הוגנת לענף הקבלנות הישראלי, והן מצד ארגון קו לעובד אשר טען כבר אז כי יש בו חריגה חמורה מהחוק המסדיר את עבודתם של מהגרי העבודה. החברות הורשו להכניס לישראל כ־1,000 עובדים לחברה, והחשש היה כי לא יהיה כל פיקוח על הליך הגיוס של העובדים הללו, וכי הם יהיו כבולים לחברות שמביאות אותם, וזאת כאשר לישראל כבר יש הסכמים בילטרליים עם סין ועם מדינות נוספות.
לפי העתירה, העובדים שהגיעו במסגרת החברות הללו מהווים כרבע מהעובדים הסינים המועסקים בישראל. כיום פועלות בישראל כ־12 חברות בנייה סיניות שבהן עובדים כ־6,000 עובדים בסך הכל.
מהעתירה עולה עוד כי בניגוד להבטחה להביא לישראל עובדים מיומנים, בפועל מרבית העובדים שמגיעים גויסו במדינות המוצא לעבודה בישראל בחסות מצוקה כלכלית וצורך נואש בפרנסה, תמורת תשלום דמי תיווך אסורים. אלה מומנו על ידי נטילת הלוואות והיקלעות לחובות, או חתימה על ערבויות גבוהות או שטרי חוב סחירים הניתנים למימוש מיידי, כאמצעי פסול למנוע מהעובדים להתפטר.
2 צפייה בגלריה
שר הבינוי לשעבר יואב גלנט ושר האוצר לשעבר משה כחלון. קידמו את החוק בניגוד לעמדת הקבלנים
(צילומים: יאיר שגיא, דנה קופל)
עוד נכתב, כי "החברות אינן מאפשרות לעובדי חברה אחרת לעבור אליהן, ומעדיפות להביא עובדים חדשים מארצות המוצא... כך אף אחד מהעובדים אינו יכול להתפטר ממעסיקתו, כי אם יעשה כן, ייוותר ללא מעסיק ויגורש מישראל".
עוד נכתב בעתירה כי ההתחייבות של המדינה לפיקוח מוגבר על תנאי העסקתם של העובדים לא התקיימה, וממילא במנגנוני הגיוס והכבילה שלהם אל החברות לא ניתן לבצע אכיפה אפקטיבית. לכן, נטען, עד כה רק חמישה עובדים שהגיעו מהחברות הללו הצליחו לעבור לתאגידי כוח האדם הפועלים בישראל, וגם אז הדבר הגיע לערכאות משפטיות.
לדברי עו"ד כהנא, ממגישי העתירה, "העובדים שראינו שהגיעו לישראל לא באו עם מומחיות מיוחדת. לא ראינו שיטות עבודה חדשות שהגיעו או בנייה מתועשת מיוחדת — ולעומת זאת העובדים הם כאלה שכבולים למעביד, שכרם הוא על בסיס שעתי, ולהערכתנו יש כאן דיווחים שנועדו להציג שכר ראוי אף שבפועל הרישומים לא נכונים. צריך לזכור שעובד שיספר על כך וידווח מסתכן בחילוט הערבות שנתן".
גורם בענף הבנייה אמר ל"כלכליסט", כי "חלק מהחברות הזרות קשורות למי שנקראים 'ראיסים סינים', אלה סינים שעובדים בישראל שנים רבות ולחלקם יש אזרחות. כמעט שלא הגיעו לישראל כלי עבודה ובוודאי שלא טכניקות בנייה. הגיעו עובדים שמשלמים כדי להגיע לכאן וזהו. הם לא הביאו שום בשורה לענף. במשך שנים ממשלות ישראל ראו שהעסק נכשל ולא ברור למה השאירו את החברות בישראל, אני מעריך שיש אינטרסים סביב זה".
לעומתם גורמים אחרים טוענים כי לא ניתן להכליל את כל החברות ו"רובן הגיעו עם שדרת ניהול סינית שמאפשרת להן לקחת פרויקטים של ביצוע ולעבוד עם חברות הבנייה המובילות בישראל בהצלחה".
חלק מהטענות בעתירה מופנות נגד החברה הטורקית יילמזלר. לפי העתירה, בדומה לחברות הסיניות גם כאן גיוס העובדים "כרוך בהחתמתם על שטר חוב סחיר הניתן למימוש מיידי כדי להבטיח את הישארותם בחברה".
אחת העדויות שעולות מהעתירה היא של ד' שגויס בינואר 2020 בסין: "גיוסי לעבודה בישראל היה כרוך בחתימה על חוזה... לא בטוח שאני מסוגל להבין הכל, למדתי בבית ספר רק עד סוף החטיבה... במסגרת הגיוס נדרשתי לשלם סכום כפי שדרשה החברה, כ־76 אלף יואן (כ־38 אלף שקל)... נאמר לי בעל פה שמהסכום הזה חלק, 50 אלף יואן, יוחזר לי בתנאי שאמשיך לעבוד בחברה הזו במשך חמש שנים לפחות, ו־25 אלף בכל מקרה לא יוחזרו".
"הסדרים מונעים ספסרות"
לדברי סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, צביקה דוד: "אין למדינה שום סיבה להמשיך לאפשר כניסת חברות בנייה בבעלות ממשלת סין לישראל. הטענות כאילו חברות ישראליות לא יכולות להוביל פרויקטים מכל סוגי הבנייה והתשתיות, התגלו כהטעיה, וברור כי שיטת הבאת העובדים בהסכמים בילטרליים הסדירה בצורה מיטבית את התחום, שומרת על זכויות העובדים הללו, מסדירה את כניסתם ויציאתם בזמן מישראל ומונעת ספסרות ברישיונות העבודה שלהם".
אבי תפארת, סמנכ"ל בחברת ננטונג הסינית, אמר כי החברה שלו פועלת בישראל כשנתיים, והם נערכים כעת להביא גם ציוד בנוסף לעובדים שכבר פועלים באתרים בישראל. "אנחנו לוקחים פרויקטים שלמים כמו למשל פרויקט גדול בטייבה שכרוך גם ביזמות. היתרון שלנו הוא בקרקעות ששוויין אפס ואז אנו יכולים לבנות 2,000 דירות בחודשיים. אנחנו מחזיקים 950 עובדים שמרוויחים 10,000-8,000 שקל בחודש. העובדים משלמים סכום סמלי בחו"ל רק עבור הסדרת הניירת".
מחברת ילמזלר נמסר בתגובה: "העתירה כוללת טענות חסרות בסיס שממוחזרות בכל פעם מחדש על ידי העותרים, המתעקשים להמשיך ולנסות לפגוע בשמה הטוב של החברה ולגרור אותה להליכי סרק. החברה מקפידה על זכויות עובדיה שהם המשאב היקר ביותר שלה, כפי שהוכח לאורך השנים בפני כל רשויות הרישוי והאכיפה המוסמכות".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "העתירה התקבלה במשרדנו ואנו לומדים את הטענות. המדינה תגיש את התייחסותה באמצעות פרקליטות המדינה".
