לא כמו ת"א: גבעתיים הולכת על תוכנית שימור מרצון
לא כמו ת"א: גבעתיים הולכת על תוכנית שימור מרצון
עיריית גבעתיים אישרה תוכנית שימור שכוללת מנגנון חדשני שלפיו לא יהיה עוד שימור בכפייה של מבנים פרטיים. מי שלא יהיה מעוניין בשימור יוכל להרוס את הנכס ולבנות מחדש, מי שיבחר באופציית שימור יקבל כפיצוי זכויות בנייה באתר אחר
בעוד תל אביב מתמודדת עם תביעות פיצויים של בעלי נכסים שהמבנים שלהם הוכרזו לשימור, ולכן נגרעו מהם זכויות בנייה פוטנציאליות, עיריית גבעתיים החליטה ללכת על פטנט מקורי שימנע חיכוכים עם דיירים מתנגדים: שימור מרצון.
השבוע אישרה הוועדה המקומית גבעתיים את תוכנית השימור של העיר, והיא כוללת מנגנון חדשני שלפיו לא יהיה עוד שימור בכפייה של מבנים שנועדו לשימור, והבחירה תהיה בידי בעלי הנכסים. מי שלא יהיה מעוניין בשימור יוכל להרוס כליל את הנכס שברשותו ולבנות מחדש. התוכנית בכללותה צריכה עדיין לעבור את האישור הסופי של הוועדה המחוזית.
בגבעתיים עובדים על תוכנית השימור כבר עשר שנים לפחות. את העבודה התחיל אדריכל השימור אמנון בר אור, ומי שיגיש את התוכנית, עם הקונספט החדש, הוא האדריכל דקל גודוביץ'. התוכנית כוללת כ־110 מבנים ציבוריים ופרטיים וגם אתרי מורשת, אנדרטאות, גנים ציבוריים, רחובות וצירי הליכה. חלק מהם כבר נהרסו, ולכן רק יאוזכרו בשלט. מבני הציבור, גנים ואנדרטאות ישומרו על חשבון הרשות המקומית. לעומת זאת, וכאן החידוש, מרבית המבנים בבעלות פרטית יוכרזו כ"שימור רשות עם תמריצים". עם המבנים הציבוריים שישומרו נמנים מגדל המים ברחוב בורוכוב, בית יד לבנים ברחוב גורדון ומבניה עיריית גבעתיים.
גם כשיש החלטה על שימור מבנה כל מקרה נבחן לגופו ומקבל המלצות בהתאם. ההמלצה למבנה העירייה למשל היא רק של שימור החזית וגרם המדרגות. במקרים של אתרים נופיים, כמו גן הזיכרון וגן העלייה השנייה, הכוונה היא לשמר את העצים הוותיקים, אבל גם את סגנון הפיתוח במקום, השבילים והגדרות. במקרה של רחובות וצירי הליכה, כמו רחוב ויצמן, הכוונה היא לשמר עצים קיימים, שיהיו חזיתות מסחריות לכל אורך הרחוב, אבל לדאוג גם לרגולציה של השילוט.
במקרה של מבנים בבעלות פרטית הגישה היא כאמור שונה לחלוטין. כך למשל בניין מגורים בן שלוש קומות בפינת הרחובות רמב"ם ונגבה, בסגנון הבינלאומי, יוכרז כמבנה לשימור, אך הבעלים יוכל להרוס אותו, ואם יחליט לשמר, יקבל תמריצים כמו זכויות בנייה במגרש עצמו או באתר אחר.
ראש עיריית גבעתיים רן קוניק מסביר שיש להתייחס אל המקרה של גבעתיים בצורה שונה מזה של תל אביב: "אנחנו לא תל אביב. אי אפשר להשוות את גבעתיים, גם בהקשר הזה, עם תל אביב. בתל אביב יש מאות מבנים שעדיין קיימים. בגבעתיים היו לא מעט מבנים שחובה היה לשמר, אבל לצערי הם כבר נהרסו. כך למשל אולפני גבע, בית אלדמע, מגרש המכתש. ממה שנשאר יש אתרים רבים שהם לשימור חובה, שחלק מהם פרטיים. אבל יש להבין שמרבית המבנים בגבעתיים הם לא ברמה של אלה בתל אביב ולכן נתונים לפרשנויות".
קוניק הרחיב בנוגע למבנים המוגדרים כ"שימור ברשות": "בתוך רשימת השימור יש לנו רשימת מבנים עם שימור ברשות, שמאפשרת לאנשים להחליט אם הם רוצים לשמר או לא. בערים אחרות מחייבים שימור, אנחנו לא. רשימת הרשות היא בעיקר מבנים פרטיים, שהם לא חד־משמעית מבחינת ערכם השימורי. נשמח אם יהיו לשימור, אבל אנחנו לא מחייבים. זו תהיה החלטה של בעל הנכס". קוניק הסביר שהפיצוי לעלויות הכרוכות בשימור המבנה יבוא בדרך של זכויות במתחמי הפינוי־בינוי הגדולים.
האדריכל גודוביץ', שאחראי לתוכנית השימור של גבעתיים ולקונספט החדשני של "שימור ברשות", מסביר איך הרעיון נולד: "הרעיון נשען על התב"ע של שכונת עג'מי ביפו. התב"ע שם מדברת על כמות ולא איכות. הכוונה היא לשימור המרקמי. התוכנית שם אמרה שמי שישמר את המבנה ולא יהרוס אותו יקבל עוד כמה עשרות אחוזי בנייה. בניגוד לתוכניות שימור בערים אחרות, שמחייבות בעלי נכסים לשמר, אני מאמין שהשימור צריך לבוא מתוך רצון ולא מכפייה. יש בגבעתיים הרבה מבנים שהם לא מאוד חשובים אדריכלית, אבל נשאר בעיר המרקם: מבנים עם גגות רעפים, הרבה עצים, איכות שהיתה לפני 60 שנה. בגלל זה הרבה אנשים עוברים מתל אביב לגבעתיים".
את הצד השמאי של תוכנית השימור של גבעתיים ערכו לירית נחשון ואריה קמיל ממשרד קמיל טרשנסקי רפאל. אריה קמיל, שליווה את הכנת תוכניות השימור של תל אביב ב־2008, ואחר כך את תוכניות השימור של הרצליה ב־2021 ורמת גן ב־2022, מסביר: "זה עובדה שמתוך כ־2,000 מבנים שהוכרזו לשימור בתל אביב שומרו רק כ־290. למדנו מזה. הבנו שבבניינים שלא נתנו להם מספיק זכויות השימור פשוט לא מומש. הבנו שבכל מקום ניתן לממש את הזכויות עם תמריצים, ואם אי אפשר במגרש, אז ניתן לנייד, כלומר להעביר את יתרת הזכויות למקום אחר. לאור הניסיון המצטבר ולאור העובדה שגבעתיים אינה עיר עם מצאי גדול של מבנים לשימור, ניסינו לתת תמריץ כלכלי למי שיחליט לשמר".
