ניתוחפתרון הממשלה לחוסר משילות: הקמת עוד ועוד יישובים חדשים
ניתוח
פתרון הממשלה לחוסר משילות: הקמת עוד ועוד יישובים חדשים
הוועדה המחוזית דרום דנה אתמול בהקמת חמישה יישובים יהודיים בין באר שבע לדימונה. אלה מתווספים לעשרות נוספים שנמצאים בשלבי תכנון כחלק מהמאמץ הלאומי לייהוד הנגב והגולן, למרות אזהרות גורמי המקצוע מפגיעה קשה בפריפריה
הוועדה המחוזית דרום דנה אתמול בהקמת חמישה יישובים יהודיים חדשים לאורך כביש 25 במקטע שבין באר שבע ודימונה. יהיה מי שיקרא לזה פתרון למשבר הדיור, אבל בבחינת המדיניות של הממשלה הנוכחית, זהו לכאורה פתרון להיעדר המשילות באזורים מסוימים, דרך הקמת עוד ועוד יישובים יהודיים בניגוד לעמדת כל הגורמים המקצועיים.
הממשלה גם לא הכחישה זאת בתזכיר שהוכן לקראת אישור חמשת היישובים. המטרה המוצהרת של המהלך היא, לפי התזכיר, "איתור שטחים להקמת יישובים לחיזוק ההתיישבות היהודית באזור ציר כביש 80־25 בדרום־מזרח מטרופולין באר שבע, מתן מענה לביקוש להתיישבות ביישובים כפריים וקהילתיים באזור מטרופולין באר שבע". עורכי המסמך, משרד דונסקי אדריכלים ומתכננים, הוסיפו את הצורך ביצירת דומיננטיות יהודית באזור זה של הנגב: "אם נבדוק את קיבולת תוכניות המתאר של היישובים הבדואיים לאורך הציר, הנאמדת בכ־80 אלף נפש, בעתיד תתקיים - יחסית וכמותית - עדיפות מוחלטת של היישובים הבדואיים לאורך ציר כביש 25 באוכלוסייה ובתפיסת שטח, בעוד האוכלוסייה היהודית תהווה מיעוט".
וזה כאמור אינו המקרה היחיד. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי לא פחות מ־31 יישובים חדשים מקודמים בימים אלה בשלבי תכנון שונים. יש לציין כי ההצעות ליישובים אלה לא נולדו בממשלה הנוכחית, אך היא נותנת רוח גבית להאצת ההקמה שלהם בפועל.
בדצמבר 2021 אישרה ממשלת ישראל, בראשות נפתלי בנט, יעד להכפלת האוכלוסייה היהודית ברמת הגולן בתוך שלוש שנים. התוכנית דיברה על הפיכתה של העיר קצרין ל"עוגן מרחבי", אך גם על הקמתם של שני יישובים חדשים. מסמך ההצעה שאושר על ידי הממשלה לא הסתיר את העובדה שמקור המוטיבציה לתוכנית הוא גם ביטחוני. "אכלוס הנפה, הממוקמת בסמוך למשולש גבולות עם שלוש מדינות, מהווה נדבך נוסף במדיניות פריסת האוכלוסייה של ממשלות ישראל הרואות ביישוב לאורך הגבולות גם צורך ביטחוני, מעבר לצורך התיישבותי",
נכתב בו.
במרץ 2022 אישרה אותה הממשלה את הקמתם של חמישה יישובים חדשים ב"מבואות ערד". על פי התוכנית, "היישובים יתוכננו באופי כפרי/קהילתי בבנייה צמודת קרקע, בצפיפות מגורים 2-1.5 יח"ד לדונם בהתאם לתמ"א 35". בנט אמר בישיבה כי "המטרה שלנו היא להחזיר את המדינה לנגב - ציונות 2022. לא אקס טריטוריה ולא מערב פרוע, אלא מקום שמדינת ישראל נוכחת בו - גם במשילות וגם במשאבים".
באותו החודש אישרה הממשלה את הקמת העיר חרדית כסיף בבקעת ערד, ואת הקמת היישוב ניצנה בנגב המערבי. זאב אלקין, שהיה אז שר הבינוי והשיכון, הסביר: "העיר כסיף תהווה פתרון משמעותי למצוקת הדיור במגזר החרדי, ותאפשר לזוגות צעירים להקים קהילה חדשה בדרום הארץ מחד ולשמר את אורח החיים שאליו הורגלו מאידך. הקמת כ־2,200 יחידות דיור בניצנה תסייע לחיזוק ההתיישבות בנגב העמוק, שתבסס את הריבונות הישראלית בגבול מצרים".
בנובמבר 2022 חשף שלומי הייזלר, עד לא מזמן יו"ר מטה התכנון הלאומי והיום מנכ"ל משרד האוצר, כי מינהל התכנון משתף פעולה עם רמ"י והתאחדות הקבלנים בוני הארץ להקמת שתי ערי מטרופולין חדשות. כמה חודשים לאחר מכן, במרץ האחרון, דנה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בהקמת היישוב תילה ליד רהט. בתזכיר שהוכן על ידי משרד יעד אדריכלים ומתכננים נכתב כי "הקמת יישוב חדש בנגב מהווה הזדמנות למשיכת אוכלוסייה מגוונת ויצירת מסה קריטית של אוכלוסייה במרחב המדובר. זאת תוך סיוע לפריסה טובה יותר של האוכלוסייה בישראל, סיוע במצוקת הדיור הלאומית וחיזוק הפריפריה הגיאוגרפית בנגב". אף שהתזכיר התייחס כל העת ליישוב החדש כאל יישוב מעורב, שבו חילונים וגם דתיים, מינהל התכנון מכוון לעיר חרדית שבה יתגוררו כ־50 אלף איש.
השיטה לא מסתפקת בהקמת יישובים חדשים אלא גם בהכשרתם של מאחזים לא חוקיים, כפי שהוחלט בהצעת חוק ל"הסדרת המגורים בשטחי מרעה". ההצעה, שעליה חתומים בין היתר השרה לענייני התיישבות אורית סטרוק וח"כ שמחה רוטמן, אושרה בוועדת הפנים בתחילת החודש ומטרתה להכשיר מבנים שהוקמו בניגוד לחוק וגם להסדיר הקמת נוספים, כדי לאפשר לרועים שאמורים להשגיח על העדר שלהם לגור בשטחי הרעייה. על פי ההצעה, השר לביטחון פנים יכריז בצו על אזורים שבהם יש צורך בנוכחות מתמדת וצמודה של רועה בסמוך לעדר.
את הפער האדיר בין החלטות הממשלה לדעה המקצועית של משרד האוצר ניתן לראות ב"חוות דעת כלכלית בנושא הקמת יישובים חדשים",ש עליה חתום אגף התקציבים. המסמך הופץ לקראת הדיון ביישוב תילה, בחודש ינואר 2023: "המשמעות הכלכלית של הקמת מספר יישובים משנה את המבנה הכלכלי־חברתי של הנגב, הגליל והגולן באופן משמעותי, משפיעה לרעה על ערים הנתמכות מתקציבי מדינה, מרחיבה דרמטית השקעה בתשתיות עודפות ומייצרת מתן שירותים לא יעיל".
עוד קובע המסמך כי "במסגרת חוות דעת כלכלית זו, יעלה כי הקמת יישובים חדשים מהווה אבן נגף לפיתוח בר־קיימא של הפריפריה בישראל. צעדים להקמת יישובים חדשים מנוגדים למדיניות הממשלה לפיתוח וחיזוק הערים והיישובים הקיימים בפריפריה וצפויים לפגוע ביכולת ליצור מטרופולונים משמעותיים גם מחוץ למרכז הארץ. משכך, היא פוגעת בהתיישבות הקיימת, מקשה בפיתוח היישובים הקיימים וגוררת עלויות תקציביות עודפות".
המסמך מציין שורה ארוכה של בעיות המתעוררות כתוצאה מהקמת יישובים חדשים: פיזור אוכלוסייה מדכא תהליכי אגלומרציה (התקבצות) והחלשת המטרופולינים בפריפריה; גורם אוכלוסייה חזקה מהערים ליישובי פרברים; מחמיר את הגודש בכבישים; יוצר השפעות חיצוניות שליליות על הסביבה; ומביא להוצאות עודפות ביחס להרחבת יישובים קיימים ולפגיעה בשירות לתושבים.
מעבר לכך, במשרד האוצר טוענים כי קיימות אלפי יחידות דיור מתוכננות ביישובים קיימים ברחבי הפריפריה שיכולות לתרום לפיתוח המרחב הכפרי, ושלפני שמקימים יישובים חדשים, יש למצות את המלאי הקיים. הנתונים שהמסמך מציין הם תפוסה של כ־33% בגולן, 28% בערבה ו־10% בפתחת ניצנה. המסקנה של המסמך היא חד־משמעית: "האסטרטגיה הממשלתית הייתה וחייבת להישאר השקעה בפיתוח היישובים הקיימים ויצירת ערי אם איתנות ואטרקטיביות".
גם מבחינה סביבתית, לדברי החברה להגנת הטבע, ישנה משמעות ליישובים חדשים: "הערים באזורי הפריפריה סובלות מתחרות כפולה: מצד אחד עליהן להתחרות על אוכלוסייה חזקה מול מרכז הארץ, ומצד שני מול היישובים הכפריים בסביבתן", מסרו בחברה ל"כלכליסט". "פיתוח יישובים חדשים על חשבון התושבים ויישובים קיימים יוביל לנזק בלתי הפיך, תוך בזבוז כספים עצום ופגיעה בשטחים הפתוחים ובערכי טבע ונוף".
