חיים ביבס: "האוצר משקר, לא חסרות דירות"
חיים ביבס: "האוצר משקר, לא חסרות דירות"
בדיון סוער שהתקיים בכנסת על חוק ההסדרים, המאפשר הסבת קרקעות מתעסוקה למגורים, התנגדו ראשי הערים למהלך, כאשר השלטון המקומי האשים את האוצר בסילוף נתונים: "יש עודף של מאות אלפי דירות". ראש עיריית ר"ג, כרמל שאמה: "איפה ישימו בית ספר? אנחנו מכירים את הבעיה מתמ"א 38 ומשלמים מחיר כבד עד היום"
השאלה האם קיים מחסור בדירות, ועודף בשטחי תעסוקה, לא יורדת מסדר היום, ומביאה לדיונים סוערים גם על חוק ההסדרים. בדיון שהתקיים הבוקר (א') בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת בראשות ח"כ ווליד טאהא, שעסק בהצעת החוק המאפשרת הסבת 30% משטחי המשרדים המתוכננים או הקיימים לדירות מגורים קטנות, הביעו ראשי ערים ומרכז השלטון המקומי את מחאתם על ההצעה, וטענו כי הנתונים שמציג משרד האוצר שקריים, ועל כן יש להסירה מחוק ההסדרים.
בדיון הוצגו תיקונים לנוסח ההצעה, לפיהם ניתן יהיה להסב במסגרת בקשה להיתר בנייה 30% מייעוד קרקע לתעסוקה לייעוד מגורים שכולל דיור מוגן, מעונות סטודנטים, או דירות להשכרה בשטח עד 50 מ"ר לטווח ארוך. דירות שישרתו בעיקר אוכלוסיות של צעירים ושל מבוגרים שאינם צורכים שטחי ציבור כמו גני ילדים. עוד הוצע כי היוזמה תוגדר כהוראת שעה לתקופה של 5 שנים. על פי הצעה ועדה מקומית לא תהיה רשאית לסרב להצעה ללא חוות דעת מהנדס, ובמידה ותסרב, יוכל מבקש הבקשה לערער לוועדת מישנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה שתכריע בסוגיה.
הוועדה תכלול 11 חברים בראשות יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ותכלול גם נציגים של משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד השיכון, מינהל התכנון, נציגי רשויות מקומיות ונציגי ציבור. בין הנימוקים להצעה הוצגו נתונים לפיהם קיים מחסור בדירות, בעוד קיים עודף היצע של 180 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה בכל רחבי הארץ, ובאזור תל אביב בפרט היצע תכנוני מספק עד שנת 2109. על כן מאמינים באוצר כי יישום ההצעה, יביא לתוספת של 3,000 יחידות דיור בשנה בכל הארץ. הצעת החוק זוכה לתמיכה מצד חברי הכנסת, ואילו בדיון נשמעה התנגדותו החריפה של ח"כ איתן גיזנבורג (כחול לבן) למהלך.
"מדובר בפרק עוקף תכנון ומטרתו לרמוס רשויות מקומיות", אמר גינזבורג, לשעבר גם ראש עיריית רעננה. "הטענה כאילו אנחנו בעודף תעסוקה לא מבוססת. כל שטח תעסוקה שאושר, אושר על ידי מוסד תכנון והשיקולים היו תכנוניים. ועדה מחוזית מסתכלת על שיקולים תכנוניים בלבד ולא שיקולים אחרים כמו ארנונה או תקציב, אלא רק שואלת אם צריך את השטח או לא. אם תשאלו היום חברות שמחשפות שטחי תעסוקה במרכז, יגידו לכם שאין. החוק מדבר על כל הארץ, ולא מבחין בין אזורים שונים. לא דין תל אביב כדין ישובים אחרים, ישובים ערבים או חרדים. בכפר קאסם לא חסר אזור תעסוקה? אז לקחת מקומות שחסר בהם תעסוקה ולגרוע מהם את השטחים ולהוסיף מגורים? אם חסר מגורים תוסיפו מגורים. לא על חשבון תעסוקה. יש המון רשויות מקומיות שחסרים בהן אזורי תעסוקה ולכן אנשים נוסעים לעבוד במרכז. לכן חשוב גם לקיים תעסוקה וגם מגורים אבל לא אחד על חשבון השני. אם נוסיף מגורים באזורים עם מעט שטחי ציבור ושטחים ירוקים, איפה יהיו קופת חולים? גני ילדים? גם צעירים ומבוגרים צריכים שטחים ציבוריים. האוצר הולך להקים פה ותמ"ל חדש שיהייה במועצה הארצית, ויעקוף את כל מערכת התכנון והרשויות המקומיות".
גם יו"ר המרכז לשלטון מקומי וראש עיריית מודיעין חיים ביבס אמר: "השלטון המקומי מתנגד נחרצות ודורש להסיר את ההצעה מחוק ההסדרים. בשנת 2014 אישרה המדינה את תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה (רפורמת המרפסות של גדעון סער ש.צ) שמרחיבה את הסמכויות של הוועדות המקומיות כי הבינו שהכל היה תקוע, ועכשיו לוקחים מהרשויות את הסמכויות. משרד האוצר מרמה בגדול נתונים. לפי נתוני מינהל התכנון, יש מספיק יחידות דיור ל-10 שנים הקרובות ועודף של מאות אלפי דירות. גם אם נעצור את התכנון לא יהיה מחסור. מה שמעניין את האוצר ביחד עם הקבלנים זה איך לא להוריד את מחירי הדיור, או שערי הפריפריה זקוקות לשטחי תעסוקה כדי להתחזק כלכלית. מה שמעניין את האוצר זה להפוך את מדינת תל אביב לאגף במשרד האוצר".
בתגובה, תקף נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו, את ביבס והסביר כי התאחדות הקבלנים תומכת בהצעת החוק ואף מבקשת להגדיל את היקף השטחים המוסבים מתעסוקה למגורים מ-30% ל-50%: "משבר הדיור הוא חמור, והקבלנים לא אחראיים לעליית מחירי הדירות, אלא ראשי הערים האחראיים לכך. כי הם לא נותנים היתרים לדירות. כי הם מעדיפים ארנונה למשרדים שלהם הם נותנים שירותים מינימליים. אנחנו תומכים בהצעה להפקיע את הסמכות של הרשות המקומית, כי עד היום הם המכשול והחסם לבנייה. שטחים ציבוריים אפשר להכניס לפרויקט עצמו. השובה לשאלה אם יש מחסור בדירות היא ברורה. ראינו במכרזים של מחיר למשתכן שיש מחסור ב- 200 אלף דירות, כי אלה האנשים חסרי הדירות שנרשמו להגרלות. אין נתון אמין מזה. אם הממשלה והכנסת לא יגדילו את היצע הדירות, אנחנו בדרך למשבר חברתי כלכלי מהחמורים שידעה המדינה, ומה שהיה ב-2011 זה קצה הקרחון".
מהנדס עיריית תל אביב אודי כרמלי, נכח בדיון במסגרת תפקידו כחבר בפורום 15 הערים הגדולות, הביע התנגדות לחוק המוצע, ואמר כי הקבלנים גוזרים על עצמם ועל הציבור שנים של אי וודאות תכנונית: "ביום שהצעת החוק תאושר, מחזירים את אי הוודאות למשחק" אמר כרמלי. "אני מתפלא על הקבלנים שוודאות היא הדבר החשוב ביותר עבורם. לחוק יש הרבה מאוד פרשנויות, ואנחנו דנים את עצמנו לשנתיים שלוש של תביעות ודיונים בוועדות ערר, על כל מגרש ומגרש. מי שיכתיב את הטון הם בעלי ההון. לא לומדים מהלקח של תמ"א 38, שלקח 5 שנים אחרי שהתמ"א אושרה רק כדי להבין מה היא לפני שיצאו היתרי בנייה. מה גם שהחוק מאיין את הרעיון לפיזור תעסוקה ברחבי הארץ. כמו בתמ"א 38, מורידים את הסיכוי שיבנו תעסוקה בפריפריה, כי הכדאיות תהייה במרכז. אני אומר לכל מי שיושב בדיון, שעוד שלוש שנים כולם יתפסו את הראש ויגידו "מה עשינו"?"
ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה, תמך בעמדת השלטון המקומי והביע התנגדות ליוזמה: "דין אילת וקרית שמונה כדין תל אביב? מה הקשר בין אזור הבורסה ברמת גן לאזור תעסוקה ביקנעם? איך אותו חוק חל כאן וכאן? באוצר אומרים שיגורו רק אוכלוסיות צעירות או מבוגרות. איך אוכפים גיל של דיירים? וגם אם כן, גם אוכלוסיות צעירות צריכות מבני ציבור. איפה ישימו בית ספר? אנחנו מכירים את הבעיה מתמ"א 38 ומשלמים מחיר כבד עד היום". באותה רוח אמר ראש עיריית רמת השרון אבי גרובר כי "אי אפשר לדחוף אלפי בני אדם לאזור שתוכנן כאזור תעסוקה. זה יתקע את כל מרכז הארץ, כי ברגע שיש מגרש ומשנים את האפשרות התכנונית שקיימת בו, הכל ייעצר ויתוכנן מחדש. הבעיה האמיתית היא שאין כבישים כמו שצריך ואין רכבות כמו שצריך, והתוצאה תהייה עליה מחירי מטורפת של מחירי הדירות ב-3-4 שנים הקרובות בשביל 1,000-2,000 דירות בשנה".
ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) אמר כי למרות שההצעה אינה רלוונטית למגזר החרדי בגלל הדירות הקטנות, הוא תומך בה ואף בהגדלתה, וכי התנגדות ראשי הערים נובעת ממבנה הארנונה המעוות. "אין שום סיבה שהכנסת תממן את עיריית נתניה. אנחנו לא נוגעים בבעיה שהיא תעריפי הארנונה למגורים לעומת עסקים. מועצה אזורית יש לה הכנסות פי 2 מעירייה, בגלל שיש לה שטחים נרחבים שניתן להקים בהם אזורי תעשייה ותעסוקה, ובערים אין שטחים כאלה. בגלל הדבר הזה המדינה מסתובבת סביב עצמה ומוציאה מיליונים בועדות גבלות שמרפרנסות אין ספור מאעכרים. תשוו ארנונה למגורים לארנונה משרדים וכל הדיון הזה מיותר. אין באמת דירשה לכך הרבה שטחי תעסוקה, מה שיש זה ראש עיר שחולם לקבל 400 שקל למ"ר מבנק, משבר הדיור נגרם רק בגלל העיוות הזה, אם היית משנה את תמהיל הארנונה, כל הותמ"לים היו מיותרים".
