חוק ההסדרים מציע: פינוי־בינוי גם לווילות ולמושבים במרכז
חוק ההסדרים מציע: פינוי־בינוי גם לווילות ולמושבים במרכז
הצורך הדחוף בציפוף הבנייה הוביל להצעה להרחיב את ההתחדשות העירונית, שעד כה התמקדה בבנייני שיכונים, לאזורים של צמודי קרקע, ובלי שיתאפשר לתבוע על ירידת ערך. תנועת המושבים רותחת: "הצעה על גבול ההזיה, היסטריה תכנונית"
לא רק שיכונים במרכזי ערים: פינוי־בינוי גם בשכונות של צמודי קרקע וגם במושבים במרכז הארץ, זו אחת ההצעות המעניינות בחוק ההסדרים. החוק מציע לקדם תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) שתגדיל את הצפיפות באזורים שבהם קיים ריכוז של יחידות דיור צמודות קרקע, ולהסמיך את הרשות להתחדשות עירונית להכין תוכניות מתאר שכונתיות. בכל מקרה, הדרך למימוש סעיף זה ארוכה מאוד, הטיוטה צריכה לעבור את אישור הממשלה, ועדות הכנסת והכנסת.
ההסבר ליוזמה הוא הצורך הדחוף בציפוף הבנייה למגורים: "כיום קיימות באזורי הביקוש במדינת ישראל עשרות אלפי יחידות דיור בבנייה צמודת קרקע. מעבר לכך יחידות הדיור צמודות הקרקע נפרסות על לא מעט שטחים שיש בהם פוטנציאל בינוי גבוה, במיוחד כשמדובר בבנייה רוויה שכוללת מספר יחידות גבוה יחסית ליחדת השטח. לאור עליית המחירים בעת האחרונה הצורך להגדלת היצע הדיור, בין היתר באמצעות מיזמי התחדשות עירונית, הוא בליבת מדיניות הממשלה לשוק הדיור".
ההצעה כוללת גם הנחיה לתקן את חוק התכנון והבנייה באופן שלא יינתן ליישם את סעיף 197, שמאפשר לתבוע על ירידת ערך עקב תוכנית בנייה במקומות שעברו את הטרנספורמציה מצמודי קרקע לבנייה רוויה. במילים אחרות, השכנים שהתרגלו לנוף הווילות, לא יקבלו פיצוי.
עו"ד ישי איצקוביץ', ראש תחום נדל"ן במשרד אגמון ושות' מסביר כי בחוק ההסדרים מוצע גם "להפחית את מספר יחידות הדיור המוגשות להכרזה למתחמי צמודי קרקע שבהם יש 10 יחידות דיור. המשמעות היא שבפרויקטים מסוג זה יתאפשר לקבל את הטבות המס של פינוי־בינוי וגם להגיש תביעת סרבן לפי חוק־פינוי בינוי. בפועל, המשמעות היא להרחיב את היקף הפרויקטים וגם להתמודד עם כל מיני איים של שכונות צמודי קרקע בין בנייני מגורים גבוהים".
החלת תביעת דייר סרבן על בעלים של צמודי קרקע היא חדשנית. "לפי חוק פינוי־בינוי, צריך רוב, תב"ע והכרזה על מתחם לפי סעיף 14. מדובר פה למעשה באכיפה של חוק פינוי־בינוי, שנועד לחול על בניינים מרובי דיירים, גם על פרויקטים שבהם יש צמודי קרקע. אין ספק שברמה הקניינית יש פה כרסום נוסף בזכות הקניין", אומר עו"ד איצקוביץ'.
עוד מוסיפה ההצעה בחוק ההסדרים כי יש להקים צוות שיבחן כיצד לקדם בנייה רוויה ביישובים הכפריים של מרכז הארץ. "האופי הכפרי של היישובים מקשה על בנייה רוויה בשטחים אלה, ועל כן מונע מהממשלה להגדיל את היצע הדיור באזורי הביקוש".
עו"ד עמית יפרח, יו"ר תנועת המושבים, מביע זעם: "ההצעה על גבול ההזיה, נוגדת כל היגיון תכנוני או אורבני. לא יעלה על הדעת שיבנו בניינים בבניה רוויה בלב השטחים החקלאיים בצמוד לשטח המחנה של המושב בשיטת טלאי על טלאי. ההצעה הזו משקפת יותר מהכל את חוסר ההבנה בחשיבות תכנון ארוך טווח. הבנייה הרוויה צריכה להיות בעיר ובגדילה צמודת דופן לערים הקיימות בדגש על צפיפות וניצול אופטימלי של השטח הקיים בתוך הערים הקיימות. יש פה היסטריה תכנונית שמנוגדת לתוכנית האסטרטגית שהממשלה ומינהל התכנון קבעו בעצמם לשנים הקרובות. השטחים הפתוחים והחקלאיים הם משאב מוגבל ובעלי תפקיד סביבתי מכריע, וראוי שכל תכנון ייקח זאת בחשבון לטובת ביטחון המזון והדורות הבאים".
ראש המועצה האזורית דרום השרון אושרת גני גונן הגיבה אף היא בחריפות: "בכוונתו ליזום דיונים עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים ולפעול למניעת הפגיעה בשטחים הפתוחים ובמרחב הכפרי. לא נאפשר רמיסת מסדרונות אקולוגיים, פגיעה בשטחים פתוחים ובחקלאות המקומית... זו דריסה של חוק התכנון והבנייה".
עו״ד צבי שוב אומר כי ״המבחן לפינוי ובנייה של יחידות הוא בין היתר המבחן הכלכלי, אם הרשויות ימשיכו להסתכל דרך החור של הגרוש ולא יתנו תמריצים מספקים לפינוי יחידות אלו, שמטבען יקרות יותר ומציעות איכות חיים למתגוררים בהן, אזי הכוונה תישאר, כמו רבות קודמות, על המדף בלבד".
