פרשנותתוכנית חריש: מה שנולד בהחלטה פוליטית נגמר בהקצבות אינסופיות
פרשנות
תוכנית חריש: מה שנולד בהחלטה פוליטית נגמר בהקצבות אינסופיות
היישוב חריש נולד לפני כ־30 שנה כתוצאה מהחלטה פוליטית ולא מביקושים בשוק, ועכשיו הוא נזקק לסיוע של חצי מיליארד שקל. זה לא הפריע לממשלה להחליט על הקמת עוד יישובים חדשים בנגב, שכלל לא בטוח שיש להם ביקוש
הממשלה אישרה אתמול תוכנית סיוע של 500 מיליון שקל לעיר חריש. לתוכנית, שהוביל מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס, שתי מטרות מרכזיות.
בטווח הקצר התוכנית אמורה לתחזק את העיר ופשוט לאפשר לספק שירותים נאותים לתושבים. המטרה רחוקת הטווח היא להפוך אותה לעיר עצמאית ויציבה מבחינה כלכלית. מבחינה מעשית התוכנית כוללת בעיקר פתרונות לבעיות התחבורה ממנה סובל היישוב. מבחינה אסטרטגית הצהרתית הממשלה בעצם מסמנת כי היא מכוונת להמשיך בפיתוח חריש.
משרד הבינוי יכין תוכנית מתאר חדשה לעיר, שתניח תשתית תכנונית ל־100 אלף תושבים, בעוד שכיום התוכניות מאפשרות כ־60 אלף תושבים. משרד הפנים ישקול להפוך את היישוב לעיר ומינהל התכנון יפעל להקמת וועדה מקומית לתכנון ובנייה.
3 צפייה בגלריה
שר השיכון זאב אלקין, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הפנים אילת שקד
(צילום: קובי קואנקס,טל שחר, עמית שעל )
חריש צמחה מהר מידי ובלי מקומות עבודה לתושבים. מ־2015 ועד יולי 2021 אוכלוסיית היישוב גדלה ב־2442%. זו תקופה שבה קלטה 22 אלף תושבים, והחלה בניית יותר מ־9,000 דירות. כיום מתגוררים ביישוב כ־35 אלף תושבים, ובקרוב ישווקו קרקעות לבנית עוד כמעט 3,000 דירות נוספות.
עירייה גירעונית
הגידול המואץ הזה יצר בחריש שתי בעיות בולטות, הכרוכות זו בזו. הראשונה - יש בה מעט מאוד שטחי תעסוקה. הדבר גורם לעירייה להיות תלויה בארנונה למגורים שלא מכסה את הוצאותיה, במיוחד בעיר שחמישית מתושביה בני פחות מחמש. בנוסף, תושבי העיר נאלצים לצאת מהעיר כדי לעבוד והדבר יוצר בעיות תחבורה קשות בתוך העיר וכן ביציאות ממנה.
לכן פרק התחבורה הוא הגדול בתוכנית ויעלה כ־300 מיליון שקל. פרויקט מרכזי בו הוא פתרון ליציאה מהיישוב והירידה לכביש 6. עם זאת, משרד התחבורה מתנגד להקמת מחלף מחריש לכביש 6, משום שהוא יוביל להאטה בתנועה. הפתרון המוצע הוא סלילת כביש חדש שיתחבר לכביש 6 בבאקה אל גרביה. בנוסף פרק התחבורה כולל בין היתר 10 מיליון שקל להקמת מערך של שבילי אופניים ודרכים והרחבה של רשת תחבורה ציבורית ב־12 מיליון שקל. שיפור של הנגישות אל העיר אמור לעודד גם פיתוח של אזור תעסוקה ביישוב. המדינה מקווה שתצליח לשווק אזור תעשייה בדרום היישוב שבו פוטנציאל לבניית כ־300 אלף מ"ר. אזור התעסוקה אמור להיות רובע מעורב שימושים שבו אפשרות לבניית למגורים לצד תעסוקה. לפי הערכות, הביקוש למשרדים אינו גבוה אך בגלל הקרבה לכביש 6 ומסילת הרכב יהיה באור ביקוש לשטחי אחסון ולוגיסטיקה.
עם זאת, בחינה של מכרזים שפרסמה רשות מקרקעי ישראל בשנתיים האחרונות מלמדת כי עד עתה הביקוש לשטחי תעסוקה בחריש נמוך. למשל במרץ 2022 נסגר מכרז לשני מגרשים בייעוד של תעסוקה ומסחר, כל אחד בגודל 8 דונם. למתחם אחד לא הוגשו כלל הצעות, למתחם אחר היה רק מגיש בודד שקנה את זכויות הבנייה בתמורה ל־70 מיליון שקל כולל פיתוח.
התוכנית כוללת גם תקציבים קטנים יותר שיגיעו ממשרדים אחרים כדי לסייע לישוב, למשל הקמה של מחלק לשירותים חברתיים בתקציב של 13 מיליון שקל ממשרד הרווחה. משרד הרווחה יקצה עוד 6 מיליון שקל לתגבור שירותי הרווחה בעיר משום ש־14% מתושבי העיר מוגדרים מוכרי רווחה, ומידי שנה יש כ־750 פניות חדשות. הסיבה לשיעור הגבוה יחסית של משפחות הזקוקות לסיוע של שירותי הרווח הוא על פי דברי ההסבר לתוכנית "היצע דירות נרחב ומחירי שכירות נמוכים שבעקבותיו מגיעות לחריש משפחות ממעמד סוציו אקונומי נמוך עוד בתוכנית 15 מיליון שקל מתקציב משרד החינוך להקמת מעונות יום ומתחם למשטרה ב־7 מיליון שקל מתקציב המשרד לביטחון הפנים. משום שהתוכנית הזו מקנה לחריש הטבות כספיות חריגות ולא שוויוניות ביחס לערים אחרות, החלטת הממשלה כוללת גם הכרזה עליה כאזור עדיפות לאומית.
ההחלטה על הסיוע לחריש התקבלה באותה ישיבה שבה הוחלט גם על הקמת יישוב בערבה, בחינה של הקמת חמישה יישובים על כביש 25 בדרך לדימונה, ועיר חדשה ליד להבים, 12 קילומטר מצפון לבאר שבע. כך קיבלו השרים מסע בזמן והצצה לעתידו של יישוב שמוקם משיקולים פוליטיים, ולא תכנוניים.
האמנם "דחיפה לפריפריה"?
ממש כמו חמשת היישובים בנגב, והיישוב ליד להבים, גם המניע להקמת חריש היה בראש ובראשונה פוליטיבמסגרת תוכנית הכוכבים שנהגתה ב־1991, בין היתר, על ידי שר השיכון והבינוי דאז אריאל שרון. מטרתה היתה יצירת רצף התיישבותי לאורך כביש 6 וטשטוש הקו הירוק. ואילו אתמול שרת הפנים איילת שקד הסבירה כי "היישובים החדשים יתנו דחיפה משמעותית לחיזוק הפריפריה ולהתיישבות בנגב. דווקא בעת הזו, נוכח כל האירועים הביטחוניים, ממשלת ישראל קובעת רצף אורבני בשטח, תוקעת יתד, ומתחילה לבנות ישובים יהודיים בנגב".
בין היישובים שנשקלת הקמתם הוא עומרית. ב־2019 החליטה הרשות להגנת הצרכן לקנוס בכפוף לשימוע חברות נדל"ן ששיווקו קרקע ביישוב העתידי, בטענה שלממשלה אין תוכנית להקימו.
הממשלה החליטה בזמנו להקים את חריש, למרות שלא הייתה הצדקה תכנונית לכך. כעת מתבררות ההשלכות של צעדים כאלה מתוכנית הסיוע לחריש - היישוב סובל מבעיות תחבורה קשות, אינו מאוזן כלכלית ומושך אליו שיעור גדול של משפחות ממעמד סוציואקונומי נמוך. אם כך התפתח יישוב השוכן על כביש 6, רק 8 קילומטר בקו אווירי מחדרה ו־20 ק"מ מנתניה, השרים צריכים היו לשאול כיצד תמנע הממשלה עתיד דומה או גרוע יותר מהעיר כסיף ליד ערד, שעל הקמתה הוחלט בשבוע שעבר או מחמשת הישובים בדרך לדימונה.
לעומת זאת, עשרות אלפי הערבים הבדואים שגרים בנגב באזורים שבהם הממשלה מתכוונת להקים יישובים חדשים יכולים להתעודד נוכח תוכנית הסיוע לחריש. כי מתברר שכאשר יהודים עוברים לגור בסביבה, הממשלה פועלת במרץ לסייע בפתרונות תחבורה ותעסוקה.
