"פגיעה באינטרס הציבורי": פורסם תזכיר החוק שיגדיל את מספר נציגי הממשלה בוועדות התכנון
"פגיעה באינטרס הציבורי": פורסם תזכיר החוק שיגדיל את מספר נציגי הממשלה בוועדות התכנון
על פי התיקון, המתבסס על ההסכמים הקואליציוניים, לוועדות התכנון המחוזיות ולמועצה הארצית לתכנון ובנייה יצטרפו נציגים של שרת ההתיישבות אורית סטרוק, מה שיגדיל עוד יותר את ייצוגה של הממשלה בוועדות מול נציגי הציבור והרשויות המקומיות. יעל דורי, אדם טבע ודין: "הולכים אחורה מבחינת ההתחשבות באינטרס הציבורי"
משרד המשפטים פרסם השבוע את תזכיר התיקון לחוק התכנון והבנייה המשנה את מספר נציגי משרדי הממשלה בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה צפון ודרום ובמועצה הארצית. ע"פ התיקון המוצע, המתבסס על ההסכמים הקואליציונים שנחתמו עם כינונה של הממשלה, לוועדות יצטרפו נציגי שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק.
המועצה הארצית לתכנון ולבנייה היא המוסד התכנוני העליון במדינת ישראל לתכנון ובנייה. מתחת למועצה הארצית פועלות הוועדות המחוזיות ולמטה הוועדות המקומיות או האזוריות. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה היא חלק ממנהל התכנון וככזה היא יושבת תחת משרד הפנים. בראש המועצה הארצית עומד נתן אלנתן, חבר ש"ס, ומינוי של אריה דרעי.
לפי חוק התכנון והבניה המועצה הארצית כוללת 32 קולות המורכבים מיו"ר – נציג שר הפנים, 11 חברי ממשלה נוספים או נציגיהם, 10 ראשי רשויות מקומיות ו- 10 נציגים נוספים נציגי ציבור ו/או בעלי כשירות מקצועית ואחרים. הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה פועלת בשבעת המחוזות של מדינת ישראל. בנוסף ליו"ר המחוז ומתכנן המחוז, חברים בוועדה נציגי משרד ממשלה בעלי זיקה לתכנון, נציגי הרשויות המקומיות במחוז, נציג רשות מקרקעי ישראל, נציג הארגונים הסביבתיים ונציג המהנדסים והאדריכלים.
מעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון נמסר: "אין מקום לקדם את השינוי המוצע בחוק התכנון והבנייה המפר באופן קיצוני את האיזונים בהרכב המועצה הארצית. כבר היום יש למשרדי הממשלה יתרון משמעותי בהרכב המועצה וכל תוספת יוצרת ייצוג בחסר לעמדות הגופים האחרים החברים בה. חיזוק כוחה של הממשלה במועצה הוא פגיעה באמינות, בשוויון ובזכויות התכנון, שהם התשתית הנדרשת ממוסד התכנון. תוספת שני נציגים, של השר לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי ושל שרת ההתיישבות, עלולה לפגוע במיוחד באוכלוסייה הערבית בצפון ובבדואים בנגב, שכן עניינם של משרדים אלה הוא בחיזוק ההתיישבות היהודית בצפון הארץ ובדרומה".
עו"ד קייס נאסר, שותף במשרד מ. פירון, שלח אף הוא את תגובתו לתזכיר למשרד המשפטים: "מלבד מטרה פוליטית, אין בדברי ההסבר ובתזכיר עצמו הנמקה להוספת שרת ההתיישבות כחברה נוספת במועצה הארצית לתכנון ובניה ולמינוי נציג לשרה בוועדות המחוזיות הצפון והדרום. אין גם בתזכיר הנמקה והסבר כיצד יהיה בהוספת שרת ההתיישבות כדי לתרום למערכת התכנון והבניה בישראל ולמצוקות ולכשלים שהמערכת מתמודדת אתם". עוד הוא מוסיף: "במבט מעמיק עולה כי כבר כיום מספר החברים, נציג שר הפנים ו- 11 חברי ממשלה, מנהל מנהל התכנון, ו- 2 חברים נוספים שמתמנים בצורה ישירה על ידי שר הפנים וחבר נוסף שר השיכון, הוא 16 חברים מה שמעניק לממשלה שליטה כמעט מוחלטת על המועצה, ולמצער, זכות וטו על כל החלטה שאינה מוסכמת עליה. המינוי נועד להגביר את התערבות שרת ההתיישבות בהחלטות התכנון והבניה לשם מימוש האג'נדה הפוליטית שלה לגבי הגברת ההתיישבות היהודית בפרט בארץ ובמחוזות הצפון והדרום, בהתעלם מהחברה הערבית ועל חשבון הישובים הערביים בצפון והיישובים הערבים הבדואיים בנגב".
אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, מסר בתגובה: "אין שום הצדקה להגדלתו של ייצוג הממשלה במוסדות התכנון. בהרכביהם של מוסדות התכנון השונים כיום, אנו מוצאים ייצוג לשלטון המרכזי, לשלטון המקומי ולחברה האזרחית. השינוי המדובר, יפגע באיזון המתקיים במערכת התכנון, המורכבת ממספר בעלי תפקידים המייצגים, כל אחד מהם, אינטרסים שונים ולכן גם מקבלת החלטות בדרך של הצבעה ברוב דעות. ממילא שמור לממשלה רוב וכוח משמעותי במוסדות תכנון רבים. מאחר וישנה נכונות לבחון שינויים בהרכביהם של מוסדות התכנון, יש להגדיל את מספרם של נציגי הרשויות המקומיות והחברה האזרחית במוסדות התכנון".
יעל דורי, ראש תחום תכנון באדם טבע ודין, בתגובה: "הוספת שני (!) נציגי ממשלה למועצה הארצית ושיתופם בוועדות המחוזיות מגדיל את כוחם של נציגי הממשלה אל מול הנציגים המביאים למוסדות התכנון את קולו של הציבור ואת חשיבות השמירה על הסביבה - נציגי הרשויות המקומיות ונציגי החברה האזרחית. גם כיום אין ממש איזון בין המגזרים, ולכן הוספת נציגי ממשלה, שנראה כי הם בעלי אג'נדה ידועה מראש, עלולה לגרום לאישור תכניות שיפגעו בציבור ובסביבה, עכשיו ובטווח הרחוק. במקום להתקדם ולהוסיף גם נציגים חברתיים מקרב הציבור ולהגיע למצב של איזון ממשי, אנחנו הולכים אחורה מבחינת ההתחשבות באינטרס הציבורי".
