ועדת הערר ביטלה תשלום של 47 מיליון שקל שהוטל על חברת החשמל עקב מכירת תחנת רמת חובב
ועדת הערר ביטלה תשלום של 47 מיליון שקל שהוטל על חברת החשמל עקב מכירת תחנת רמת חובב
מועצת נאות חובב דרשה מחברת החשמל היטל השבחה בטענה כי התב"ע אפשרה לה לייצר יותר חשמל ממה שהתחנה מייצרת בפועל. ועדת הערר קבעה כי "רישיונות ייצור החשמל לא מהווים חלק מהמימוש לעניין היטל ההשבחה" ולכן "אין למועצה המקומית נאות חובב סמכות או אפשרות חוקית לגבות היטל השבחה"
ועדת הערר המחוזית דרום בראשות עו"ד עמית אופק ביטלה בשבוע שעבר את דרישת המועצה המקומית נאות חובב מחברת החשמל לתשלום היטל השבחה של כ-47 מיליון שקל.
היטל ההשבחה מתייחס לתחנת הכוח רמת חובב (אורות יוסף), המייצרת חשמל באמצעות גז טבעי וסולר כגיבוי. התחנה נמצאת מצפון מזרח לאזור התעשייה נאות חובב, כ-10 ק"מ דרומית לבאר שבע. ב-2020 מכרה חברת החשמל את התחנה לקבוצת חברות, ביניהן שיכון ובינוי ואדלטק, תמורת 4.2 מיליארד שקל.
מועצת נאות חובב טענה כי היקף הייצור שניתן לחברת החשמל נמוך מהיקף הייצור המוגדר בתב"ע (תוכנית בניין עיר). כלומר, התב"ע מאפשרת לחברת החשמל לייצר יותר חשמל ממה שהתחנה מייצרת בפועל. לכן, דרשה המועצה מחברת החשמל בעת מכירת התחנה לשלם היטל השבחה, שהוא תשלום שבעל מקרקעין נדרש לשלם לוועדה המקומית בעת מכירתו כאשר תוכנית שאישרה מביאה לעליית שווי המקרקעין.
המועצה המקומית נאות חובב, שיוצגה בדיון ע"י עורכי הדין רועי רוזן ושוקי חן, טענה כי התוכנית המשביחה הרחיבה את זכויות הניצול של המקרקעין בדרך של הגדלת הזכויות לייצור חשמל ועל כן היא השביחה את המקרקעין: "מבחינה תכליתית יש לראות בהתעשרות כתוצאה מהאפשרות להגדיל את הרישיונות לייצור חשמל כדרך אחרת (להשבחה, כלומר שלא באמצעות זכויות בנייה - ג"נ)".
מנגד, עורכי הדין של חברת חשמל, שרון פטל ובן המאירי ממשרד הרצוג פוקס נאמן, טענו כי "הספק ייצור החשמל של יחידות הייצור נקבע במסגרת שאינה תכנונית אלא ברישיונות לייצור חשמל מטעמה של רשות החשמל ועל פי חוק משק החשמל. יחידות הייצור שמוקמות ופועלות בהתאם לרישיון לייצור חשמל אינן מספקות בהכרח את ההספק המקסימלי הקבוע בתוכנית או בהיתר וזאת בהתאם לתנאי ההפעלה. בהיתר הבנייה נקבע כי הוא ניתן להקמת טורבינות גז בהספק מקסימלי והוא מהווה מימוש מלא של התוכנית".
בתגובה לטענות עורכי הדין של המועצה המקומית נאות חובב, הם הבהירו ש"חברת חשמל לא התעשרה מההשבחה וממחיר המכירה של הקרקע. החברה קיבלה את שווי הקרקע המופיע בספרים ולא נהנתה מהשווי העודף בין שווי הקרקע לבין מחיר המכירה, אשר הועבר לצרכנים באמצעות הוזלת תעריפי החשמל. שווי הקרקע נקבע בהתאם לשווי קרקע לתעשייה. המחיר מהווה התעשרות רעיונית בלבד שלא קרתה במציאות".
ועדת הערר קיבלה את הערר של חברת החשמל וקבעה כי "רישיונות ייצור החשמל לא מהווים חלק מהמימוש לעניין היטל ההשבחה. מדובר באישורים רגולטוריים שמקורם בחוקים אחרים ואין לקשור ביניהם לבין המימוש שעל פי חוק התכנון והבניה".
"המסקנה הפשוטה והברורה העולה מהנתונים שאינם שנויים במחלוקת היא כי התוכנית המשביחה מומשה במלואה זה מכבר בעת הוצאת ההיתרים", ציינה הוועדה. "לא מדובר במימוש חלקי, שכן היתר הבנייה שניתן איפשר מימוש מלא של זכויות התוכנית ובפועל ההיתר מומש במלואו עם הקמת שתי היחידות החדשות לייצור חשמל. מכאן גם שאין למועצה המקומית נאות חובב סמכות או אפשרות חוקית לגבות היטל השבחה בגין המימוש הנוכחי במכר".
"נציין כי עמדת המועצה המקומית נאות חובב בערר זה אינה ברורה לנו", הוסיפה הוועדה. "מבלי להיכנס לשאלות הנוגעות לאופן בחינת אפשרויות המימוש של תוכניות לייצור חשמל ולעולמות המיסוי של משק האנרגיה הישראלי. תחומים, שכדרך אגב נעיר לגביהם, כי הם זרים לחלוטין לעולם היטל ההשבחה ולמומחיות השמאית, הרי שמדובר במקרה בו העובדות נתונות ואין עליהן מחלוקת של ממש. המשיבה (נאות חובב - ג"נ) טוענת לפרשנות מרחיקת לכת שאין לה אחיזה בדין".
עוד התייחסה ועדת הערר לטענת הוועדה המקומית בדבר התעשרות חברת החשמל ממכירת תחנת הכוח במכרז ליצרן הפרטי וקבעה שמדובר ב"טענה דמגוגית במהותה". הוועדה קבעה שאין בין הרפורמה במשק החשמל שאפשרה כניסה של יצרני חשמל פרטיים לתחום החשמל לבין פעולה תכנונית החייבת בהיטל השבחה דבר.
