ראיון"הפוליטיקה דורסת ברגל גסה את התכנון"
ראיון
"הפוליטיקה דורסת ברגל גסה את התכנון"
אסף זנזורי, רכז מדיניות התכנון בחברה להגנת הטבע, ונציג הציבור בוועדות התכנון הארציות, צופה בדאגה בכרסום שיקול הדעת המקצועי בקבלת ההחלטות, מגמה שהתחזקה לדבריו בממשלה האחרונה: "תכנון זה הרבה מעבר ליחידות דיור"
"הפוליטיקה דורסת ברגל גסה את כל המערכת התכנונית", אומר ל"כלכליסט" אסף זנזורי, רכז מדיניות התכנון בחברה להגנת הטבע, המשמש בעשר השנים האחרונות כנציג של הגופים הירוקים במועצה הארצית לתכנון ובנייה ובוועדות תכנון ארציות נוספות. זנזורי, שצופה בדאגה בכרסום שיקול הדעת המקצועי בקבלת ההחלטות, הוא נציג ציבור כמעט יחיד בוועדות אלה, שמורכבות בעיקר מנציגים של משרדי ממשלה. בביטאון האחרון של איגוד המתכננים הוא פרסם מאמר בשם "שומר הסף התכנוני - הפוליטיקה של התכנון", ובו טען כי "לחצים פוליטיים מתערבים בסוגיות תכנוניות שהן בעלות השפעה יומיומית על חיינו", ולדבריו, המגמה הזו החריפה מאוד בקדנציה של הממשלה האחרונה.
לדבריו, "תכנון זה הרבה מעבר ליחידות דיור. יש עוד המון רבדים שצריך לדאוג להם, שמחייבים חשיבה לטווח ארוך, כגון תחבורה, תשתיות ושטחים פתוחים. כל הדברים האלה מכתיבים את איכות החיים שלנו. שהביוב יזרום למקום הנכון, שלא נירטב בחורף ושאגיע לעבודה בזמן. עולם התכנון נדרש לעבודה מאוד מקצועית בשביל לייצר את התמונה הרחבה. השינוי שאנחנו רואים זה אופן ההתערבות בעבודה המקצועית. תמיד היתה התערבות של פוליטיקאים, וזה מובן, אבל אף פעם זה לא היה בצורה כל כך גסה ועל החלטות מקצועיות יומיומיות. זה בסדר שראש רשות מקומית יבוא לוועדות ארציות ויביע את עמדתו, יתעקש ויילחם. בעבר הדברים נסגרו בתוך ועדות התכנון. מה שקורה עכשיו זה שיש התערבות מלמעלה, מהשר שאליו הוא מקורב.
"אני טוען שאנחנו חוצים עכשיו איזה רף במידת ההתערבות של הדרג הפוליטי. סדרי היום של הוולנת"ע (ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים) והמועצה הארצית מידלדלים מיום ליום. הם מעלים רק מה שמוסכם או בקונצנזוס".
עד שהמנכ"לית תעזוב
בעיניו, התוכנית לניהול מי נגר עירוני (תיקון 8 לתמ"א 1) היא דוגמה מצוינת לתוכנית שעוכבה משיקולים לא מקצועיים: "המטרה בתוכנית הזאת היתה לפתור את תופעת ההצפות בחורף. הגיעה הבנה שסתמנו את הנחלים, כיסינו את הקרקע בערים, יצרנו בעיה וצריך עכשיו להסתכל בראייה יותר רחבה, אגנית (אזורית). זה היה תהליך ארוך שבו אנו הערנו הערות, התוכנית עברה לדיון במועצה הארצית, קיבלה את הערות הוועדות המחוזיות, והיתה אמורה להגיע לדיון נוסף במועצה הארצית לקראת אישור של הממשלה. יומיים לפני הדיון במועצה הארצית זה ירד מסדר היום באופן מפתיע. מבירור שעשינו הסתבר שמשרד האוצר חשש מהעלויות של השתת ניהול מי הנגר על הבנייה החדשה ושראש עיריית לוד התנגד. ההתנגדות לא הגיעה בדיונים שנעשו בעולם התכנון, אלא דרך הדרג הפוליטי הבכיר ביותר".
מקרה אקטואלי נוסף הוא התיקון לתמ"א 13, המכונה "תוכנית המתאר הארצית למעגנות (מרינות) בים התיכון". התוכנית שהוגשה על ידי רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) במשרד התחבורה ביקשה להקים שש מרינות חדשות בנהריה, בת גלים (חיפה), נתניה, חדרה, שדה דב (תל אביב) ובת ים, וגם להרחיב שש מרינות קיימות בעכו, שביט בחיפה, הרצליה, יפו, אשקלון ואשדוד, ולהשמיש את המתקנים הקיימים בנמל תל אביב וברידינג. בנובמבר 2021 החליטה הוולנת"ע שבגלל מחסור בחופים תידחה הקמתן של שש מרינות חדשות ורק יורחבו הקיימות.
לדברי זנזורי, ההחלטה היתה אמורה להגיע למועצה הארצית לתכנון ובנייה: "בדרך כלל כשהוולנת"ע ממליצה על נושא מסוים לוקח חודשיים לכל היותר עד שמתקיים הדיון במועצה הארצית. במקרה של המרינות הנושא כלל לא עולה לדיון. בראיונות של השרה איילת שקד נאמר שזה מפני שלא אושרה הקמת מרינה בנתניה. מה שקורה בפועל זה שדלית זילבר, מנכ”לית מינהל התיכנון, שאמורה לסיים את תפקידה ממש בקרוב, מתנגדת להקמת מרינה בנתניה, והם פשוט מחכים שהיא תלך. בלי התנגדות של ראש מינהל תכנון יהיה הרבה יותר קל להעביר דברים".
לזנזורי ביקורת על אופן קידום התוכנית: "אין פה דיון מקצועי, חוץ מאשר זה שבנתניה רוצים מרינה משל עצמם. תפקיד מערכת התכנון הארצית הוא לדאוג לדורות הבאים. ההחלטה שקיבלנו בוולנת"ע היא לצמצם את הפגיעה בחופים. היא לא מקבלת תוקף במועצה הארצית מסיבות פוליטיות".
לא ליישובים חדשים
לדבריו, אספקט אחר של התערבות הפוליטית בוטה בא לידי ביטוי בהחלטת הממשלה הנוכחית להקים יישובים חדשים בנגב ובגולן: "מינהל התכנון התנגד מכל וכל ליישובים חדשים. איך יכול להיות שהוא נדרש לקדם משהו שהוא לא נכון מקצועית? עולם התכנון בנוי על תכנון ארוך טווח. תפקיד המערכת הוא לכוון את הפיתוח בראייה קדימה. כבר בשנות ה־90 התפתחה ההבנה שיש מספיק יישובים, שצריך לעבות את היישובים הקיימים, לחזק את הערים, לפתח פיתוח צמוד דופן. כל ההבנות שעליהן אנחנו מבססים היום את ההחלטות שלנו. זה מובן מבחינתנו שהקמת יישובים חדשים היא משהו לא מקובל, פוגעני, בזבזני, שאין לו שום ערך תכנוני והצדקה. אף שכל המערכת התכנונית פועלת בכיוון הזה, אנחנו רואים איך הפוליטיקה רצה לדרוס ברגל גסה את כל המערכת התכנונית וכופה עליה את היישובים החדשים. יש פה פגיעה בבסיס של עולם התכנון".
זנזורי טוען כי אפילו ארז קמיניץ, שהיה המשנה ליועמ"ש לענייני המשפט האזרחי, היה ער להתחזקות המגמה הזו, ולפני עזיבתו את התפקיד שלח מכתב למזכיר הממשלה שלום שלמה בדבר עצמאות מוסדות התכנון, שם כתב: "חשוב להדגיש את הפסול שיש בהתערבות בהחלטות מוסדות התכנון או בהכרעות חבריו. עקרון עצמאות שיקול הדעת של הרשות המינהלית הוא עקרון יסוד, שביהמ"ש העליון חזר עליו פעמים רבות בפסיקותיו, ולפיו אם החוק העניק לבעל תפקיד מסוים סמכות, הרי הוא שנדרש להפעילה".
