הותמ"ל תדון בהרחבת יקנעם על חשבון שטחי החקלאות של עין העמק
הותמ"ל תדון בהרחבת יקנעם על חשבון שטחי החקלאות של עין העמק
התוכנית בשטח של 563 דונם מציעה לבנות 2,650 דירות על שטח המוגדר כיום כ"קרקע חקלאית". החברה להגנת הטבע: "להפסיק את ההרגל המגונה של לתור ולחפש אחר שטחים פתוחים - ולפתח את הערים פנימה"; ראש המועצה היוצא: "אנחנו שומרים היום על חיות יותר מאשר על בני אדם"
הותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור) תדון ביום ראשון בתוכנית תמ"ל 1123 לבניית שכונה חדשה בעמק שבין יקנעם למושב עין העמק. התוכנית, המכונה "יקנעם עילית-המבואות המערביים", מציעה שינוי ייעוד קרקע מ"שטחים פתוחים, אזור לשימור ופיתוח, קרקע חקלאית, חקלאי מיוחד", לבינוי של 2,650 דירות על שטח של 563 דונם. התוכנית היא יוזמה של משרד הבינוי והשיכון, וחתום עליה אדר' מיכאל וינד.
ברקע קידום התוכנית החלטתה של שרת הפנים לשעבר איילת שקד ממאי 2022 לאשר העברת כ־600 דונם משטחי מועצה אזורית מגידו ליקנעם עילית. מדובר בשטחי החקלאות האחרונים שנשארו לעין העמק, שהוקם באמצע שנות ה-40 של המאה הקודמת כמושב עובדים עבור עולים מכורדיסטן. המועצה האזורית מגידו עתרה לבג"ץ בעניין זה וטענה שנפלו פגמים בהחלטת השרה. בסופו של דבר, בהמלצת שופטי בג"ץ החליטו במועצה האזורית מגידו למשוך את העתירה.
סימון אלפסי, ראש המועצה היוצא של יקנעם עילית, התבטא בנושא במרץ 2023 באתר העירייה: "מדובר בהחלטה חשובה והכרחית כי ליקנעם נגמרו כל עתודות הקרקע לבנייה ותוך כמה שנים כבר לא ניתן יהיה לבנות כאן. לאורך כל הדרך ניסיתי להגיע עם מגידו לפשרות והבנות ללא הצלחה. בעבר עם ראשי מועצת מגידו הקודמים זה תמיד הצליח והגענו להבנות כי הם הבינו את הצורך של עיר צמודה לגדול ולהתפתח בשטחי מדינה שניתנו להם למשמורת. לצערי חולבסקי (עד לאחרונה ראש המועצה האזורית מגידו), לא הסתפק במאבק והחליט להגיש בג"ץ לאחר ההחלטה בעניין, ואני שמח שבסוף משך את העתירה. כמו שליישובי מגידו מותר להתרחב והם מתרחבים משמעותית, גם ליקנעם מותר".
"אנחנו שומרים היום על חיות יותר מאשר על בני אדם", אמר אלפסי לכלכליסט. "זה המקום הטוב ביותר להקים בו שכונה חדשה ואין ליקנעם אפשרויות יותר טובות. אין תוכנית במדינה הזאת שלא מתנגדים לה".
המקרה של שדות מושב עין העמק הוא לא ניסיון הסיפוח הראשון של יקנעם עילית. בשנת 2016 ביקש אלפסי מוועדת הגבולות לחבר לעירו את שטח עמק השלום, שנמצא צפונית לעמק שבו מתוכננת תמ"ל 1123. תושבי אזור העמק וגם אזרחים ממקומות אחרים, שמכירים את שטחי הטבע של עמק השלום, יצאו אז למאבק.
איציק חולבסקי, עד לאחרונה ראש המועצה האזורית מגידו, פרסם בינואר 2021 מסמך שבו הוא יצא נגד הניסיון להרחיב את יקנעם עילית על שטח עמק השלום. "שטח זה הוא אולי מהשטחים הבודדים שנותרו בארצנו הקטנה שמשמשים כריאה ירוקה עם שפע מערכות אקולוגיות ומגוון ביולוגי עשיר. מה יגידו הדורות הבאים לכשימצאו בעוד 30-20 שנה מדינה שלא נשארו בה שטחי חקלאות, שטחים פתוחים, שלא נשארו בה ערכי נוף וטבע, שלא נשארו בה מקורות מים נקיים ואוויר נקי? וכל מה שהתקבל הוא שלמת בטון ואספלט". בפברואר 2022 הודיעה איילת שקד, אז שרת הפנים, שלא תאפשר את הבנייה בעמק.
בחברה להגנת הטבע קושרים את הניסיון לבנייה בעמק השלום עם התוכנית החדשה. עדית אורלב, רכזת מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, מסרה לכלכליסט: "תמ"ל 1123 מציעה הרחבה של יקנעם עילית דרומה, לשטח המשמש כמסדרון אקולוגי צר, בין עין העמק לאזור תעשיה מבוא כרמל ומהווה חלק מהמרחב הביוספרי של רמת מנשה. לא רק זאת, השטח מציע חריגה מתוכנית המתאר העדכנית של היישוב, על אף שלעיר פוטנציאל גדול של התחדשות עירוניות. הגיע העת להפסיק את ההרגל המגונה של לתור ולחפש אחר שטחים פתוחים הסובבים את הערים שלנו, ולפתח את הערים פנימה, תוך חיזוקן והנעת תהליכי התחדשות עירוניים".
