גובש מתווה להבאת 10,000 פועלים זרים לענף הבנייה
גובש מתווה להבאת 10,000 פועלים זרים לענף הבנייה
ע"פ ההחלטה, צפויים להגיע לישראל כ-8,500 עובדים זרים עד סוף שנת 2023. ברקע המתווה, שיהיה בתוקף למשך 90 יום: הקושי לגייס עובדים במסגרת הסכמים בילטרליים חדשים או קיימים, בשל התנגדות מדינות המוצא לשיתוף פעולה בתקופת המלחמה
בהמשך לשני דיונים שהתקיימו בשבוע שעבר בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, גובש מתווה שיאפשר את הבאתם של כ-10,000 פועלים זרים לענף הבנייה, ללא הסכמים ביליטרליים (דו צדדיים) עם מדינות המוצא של העובדים. המתווה יהיה בתוקף למשך 90 יום.
הממשלה תדון בישיבתה היום (יום א') באישור המתווה. המשמעות היא שחברות כח האדם יוכלו לגייס פועלים באופן עצמאי. החשש העומד בפני הממשלה הוא שעצירת פעילות ענף הבנייה תגרום לנזק ממשי לשוק הבנייה, שיוביל "להשפעה על מחירי הדיור לאחר המלחמה, תוך השפעה דרמטית על השוק כולו ועל הריבית במשק".
ברקע הדברים הסגר שהוכרז על יהודה ושומרון החל מה-7 באוקטובר, שמנע הגעתם של פועלים פלסטינאיים לאתרי הבנייה. ע"פ נתוני התאחדות הקבלנים, בענף הבנייה מועסקים דרך קבע כ-220,000 עובדים ישראליים, כ-76,000 פלסטינאים, מיו"ש ועזה, וכ-25,000 עובדים זרים העובדים בעבודות רטובות (בנית שלד, טיח, ריצוף). בשנת 2023 נכנסו לישראל כ-10,000 עובדים במסגרת הסכמים ביליטראליים עם סין ומולדובה. על החסר בעובדים בעבודות הרטובות יש להוסיף את עצירת עבודתם של עשרות אלפי עובדים ישראלים, יהודים וערבים, בעבודות לא רטובות (חשמל, תקשורת, מזגנים, מעליות).
ע"פ נוסח ההחלטה: "בהתאם לעדכונים שהתקבלו ממשרד החוץ, נראה כי יהיה קושי לגייס עובדים במסגרת הסכמים בילטרליים חדשים או קיימים, וזאת בשל התנגדות של המדינות עצמן לעשות כן בתקופת המלחמה. משכך, הפתרון של הגדלת מכסות והבאת עובדים זרים באמצעות הסכמים ביליטראליים הוא חשוב, אך נותן פתרון חלקי". ע"פ ההחלטה, צפויים להגיע לישראל כ-8,500 עובדים זרים עד סוף שנת 2023.
ענבל משש, ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, הסבירה לכלכליסט שהחשש בעבר היה גביית דמי תיווך מופקעים מהפועלים, וגם, שלא יהיה פיקוח הולם על איכות מי שמגיע. בעקבות עתירת קו לעובד, שנדונה בבג"ץ במשך 12 שנים, הצהירה המדינה על כוונתה להעברת הסדרי הגיוס של העובדים הזרים להסדרי גיוס ביליטראליים. ע"פ חוות הדעת המשפטית המצורפת למתווה שבו תדון הממשלה היום: "עמדת המדינה היא שכלל דרך המלך להביא עובדים זרים לענף הבנייה היא באמצעות הסכמים ביליטראליים. יחד עם זאת, מהפסיקה שצויינה עולה כי בית המשפט הכיר באפשרות להביא עובדים לא רק במסגרת הסכם ביליטראלי".
המתנגדת העיקרית למתווה היתה רשות האוכלוסין. בדיון וועדת הפנים והסביבה שנערך בשבוע שעבר אמר אמר אייל סיסו, מנכ"ל הרשות, ש "3,784 עובדי בנייה שאינם פלסטינים יצאו מהמדינה מאז תחילת המלחמה, בנוסף לא נכנסים פלסטינים. אנחנו עובדים בדרכים בלתי קונבנציונלית ובזהירות המתבקשת. אם לא נעבוד בזהירות נוצף בעובדים שלא יבואו לעבוד, אלא ירצו להשתקע".
יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר מסר, "ענף הבנייה מדמם בגלל המלחמה וזקוק קריטית לעשרות אלפי ידיים עובדות. המהלך שאנו מובילים, יחד עם שר הפנים משה ארבל ושר השיכון יצחק גולדקנופף, מיועד לפתור את הבעיה בטווח הקצר והבינוני, כך שהתאגידים יוסמכו לגייס עובדים באופן עצמאי וזריז".
