"עוד תילמד בבתי ספר לתכנון": אושרה תוכנית הבנייה באכזיב
"עוד תילמד בבתי ספר לתכנון": אושרה תוכנית הבנייה באכזיב
במסגרת האישור תורחק הבנייה מקו המים, ובתמורה היזמים יקבלו זכויות מוגברות במזרח הפרויקט. זאת לאחר מאבק סביבתי ממושך. אחת הפעילות: "היזמים הבינו בסוף שכדאי אולי לקיים דיאלוג"
הוועדה המחוזית צפון אישרה את תוכנית החלק השני של שכונת המגורים החדשה באכזיב. זהו סיום מאבק ארוך שנים במימושה של התוכנית שאושרה כבר ב-1994, לפני חוק שמירת הסביבה החופית, שמגביל בנייה בתחום 300 מטר מקו המים. יו"ר הוועדה המחוזית צפון אורי אילן פתח את דברי הסיכום שלו לדיון בכך ש"לפנינו תוכנית שעל נסיבות הכנתה עוד ילמדו בבתי הספר לתכנון". מרבית הטיעונים של 40 ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית נדחו, אך יש לציין כי היא מרחיקה את הבנייה מקו המים ובתמורה מעניקה ליזמים זכויות בנייה מוגברות במזרחה.
אתר האינטרנט של שכונת אכזיב מציג אותה כ"הזדמנות נדירה של חיים על הים. שכונת מגורים חדשה בצפון החדש של נהריה הממוקמת על רצועת חוף בתולית הנחשבת לאחד מהחופים היפים בישראל". ואכן, המיקום סמוך לקו המים - מפגש נדיר בעירוניות הישראלית. שכונת בוימל, שידועה גם כ"שכונת אכזיב", נפרשת על 300 דונם בחלקה הצפוני של נהריה. החלק הראשון של השכונה, שכלל בנייה של 16 מבנים רבי קומות ועוד 70 וילות ובהם כ-1,000 יח"ד, אוכלס ב-2019. התוכנית שאושרה עתה דנה בחלק השני, כשיזמיות הפרוייקט הן החברות צמח המרמן ואלקטרה מגורים.
התוכנית החדשה, שהיא יוזמת החברות ועיריית נהריה, ונערכה ע"י האדריכלית פנינה רוזנברג, מציעה ניוד של זכויות הבנייה ממערב התוכנית למזרח. כלומר, מגרשים שהיו מיועדים על פי התוכנית הישנה לבנייה של 750 חדרי מלון וכ-50 יח"ד בבנייה של 5 ו-10 קומות בסמוך לקו המים, יהפכו לשטח ציבורי פתוח ולטיילת להולכי רגל. ברצועה שבין 200-300 מטר מקו החוף יהיו שימושים ציבוריים של מסחר, תיירות ומוסדות ציבור, במבנים שגובהם עד 6 קומות. הפיצוי ליזמים הוא בנייה "מתוגברת" של מבני מגורים בחלק המזרחי. הכוונה היא ל-174 יח"ד דו משפחתיות ועוד 502 יח"ד במבנים רבי קומות בגובה של עד 15 קומות.
אילן הרחיב לגבי נסיבות התוכנית החדשה ואמר כי היא "קיוותה לעשות טוב לנהריה, שכן המירה שטחי תעשייה לחוף הים, בשכונת מגורים ולצדה מלונאות ותיירות, כיאה לסביבה החופית ולסמיכותה לשמורת הטבע באכזיב מצפון לעיר. אין ספק כי המחשבה של קודמינו היתה נכונה". עוד הוסיף כי "מתכנן המחוז ואנוכי, נדרשנו לתת את דעתנו על מימוש תוכנית ישנה, שאינה עולה בקנה אחד עם מדיניות התכנון העכשווית. לא עשינו זאת בתנאי מעבדה. הציבור התעורר נוכח האפשרות להוציא לפועל את התוכנית, וקבוצת פעילי סביבה מהעיר ומהגליל המערבי, סחפה אחריה עוקבים מכל הארץ, והובילה התנגדות נחרצת, לעתים נחרצת מדי, לעתים בסגנון לא ראוי".
רחל כרם, תושבת קיבוץ גשר הזיו ופעילה סביבתית ותיקה מבהירה שלולא פעילות האקטיביסטים לא היינו מגיעים לקידום התוכנית שאושר: "זו תוכנית קלאסית שלא היתה מתאשרת בגלל הקירבה של הבנייה לקו המים. זה לכאורה כמעט בלתי אפשרי לשנות תוכנית מאושרת, משום שזו קרקע פרטית ולא בבעלות רמ"י. המדינה לא יכלה לבטל מכרז ולפצות יזמים, כמו בחוף בצת. רק אחרי שזה הגיע לבית המשפט המחוזי בחיפה, שהחזיר את התוכנית לוועדה המחוזית הם לא הסכימו בכלל לדון בה. אנחנו מצידנו עשינו משמרות מול משרד המכירות וסיפרנו לאנשים שהתעניינו מה הבעיות בתוכנית הקיימת. אני חושבת שזה עבד לנו. המכירות נפגעו. היזמים הבינו בסוף שכדאי אולי לקיים דיאלוג והוועדה המחוזית צפון, שהיתה מאד נוקשה בהתחלה, קיבלה את הטענות שלנו".
