ראיון"פארק אריאל שרון יישאר ללא בנייה למגורים"
ראיון
"פארק אריאל שרון יישאר ללא בנייה למגורים"
דן ליכטמן, מנכ"ל פארק אריאל שרון אומר בראיון לכלכליסט: "הלחצים לנגוס בשטחי פארק אריאל שרון הם אדירים, אבל אנחנו נחושים להותיר אותו ריאה ירוקה". הוא מבטיח שהשערוריות המשפטיות שליוו את הקמתו מאחוריו, ובוחן מנועי צמיחה "שיאפשרו לנו בשלב מסוים לא להזדקק לכספי מדינה"
דן ליכטמן, מנכ"ל פארק אריאל שרון, לפני שני עשורים הבטיחו לנו ריאה ירוקה שגדולה פי שניים וחצי מהסנטרל פארק. בינתיים קיבלנו בעיקר דחיות, שחיתויות ואי סדרים.
"הפארק אכן היה במשך שנים רבות בדעיכה. נכנסתי לתפקיד במרץ 2020, בשיא הסערה, וכיום הפארק נמצא בתקופה הטובה ביותר שלו: הוא חזר להשקעות, לפיתוח והשלים דברים שנעצרו. קיבלנו את ההכרה המחודשת של הגורמים הרגולטוריים והאחרים שאכן אנחנו מתנהלים על פי ממשל תאגידי תקין".
אתם נערכים כרגע לפתיחה של המתחם הצפוני של הפארק. מה זה אומר?
"זה אומר שאם כבר כעת יש לנו אלפי מבקרים בחודש (מתחם הר חירייה פתוח לציבור כבר כמה שנים - ר.ד) אז אחרי טקס הפתיחה הרשמי למתחם הצפוני, במאי או ביוני הקרוב, המספר הזה יגדל בצורה פנטסטית. תיפתח, לאחר שיקום, בריכת המגוון האקולוגי, שהיא מוקד משיכה לכ־200 מיני ציפורים, ייפתחו גם מבנה המסעדות שיוקם על בסיס חוות שלם, חמישה מבנים היסטוריים מימי קום המדינה, ופארק כופר הצמוד לנחל כופר. הכניסה לכל אלה תהיה דרך ציר הפרגולה - מבנה ענק באורך רבע קילומטר, גובה 12 מטר ורוחב 25 מטר - שבו, מעבר לאירועי תרבות, יתקיימו בהמשך גם ירידי אמנים ושוקי איכרים. אנחנו מקימים גם שטחי חניה כדי שאפשר יהיה להגיע לכאן ברכב פרטי ולחנות: כ־500 מקומות חניה כרגע, ועוד 17 רציפי אוטובוסים. בשלבים מאוחרים יותר, וכל זה מאושר כבר סטטוטורית, נפתח גם בריכת חורף ואמפיתיאטרון לכ־35 אלף איש".
דן ליכטמן (60)
גר ברעות
נשוי + 3
מנכ"ל פארק אריאל שרון
•
שימש כמנכ"ל החברה הביטחונית שביט וסמנכ"ל פיתוח עסקי ותפעול באגד תעבורה
•
השתחרר מצה"ל לפני 14 שנה בדרגת אלוף משנה
•
למה אי אפשר להגיע כרגע לפארק בתחבורה ציבורית נוחה?
"זה לא מדויק. לאחרונה שופר ציר הכניסה דרך כביש 461 ויש שם שתי תחנות אוטובוס, גם למי שמגיע ממזרח וגם למי שמגיע ממערב. אוטובוסים שנוסעים מתל אביב לאור יהודה עוברים ומורידים נוסעים כאן. אחד הדברים שאנחנו מתכוונים לקדם מול משרד התחבורה הוא הנגשת האוטובוסים בקווים ייעודיים לפארק. למה לא עושים את זה כעת? כי הפארק כרגע על הנייר לא פתוח. אני מאמין שברגע שהוא ייפתח במאי נקבל הגדלה של קווים שיובילו את הציבור לפארק מתל אביב, ומכיוון מזרח. בעתיד היותר רחוק יהיו כניסות מאזור, ראשון לציון והדרום. בנוסף מתוכננת נקודת מטרו בחלק הדרומי־מזרחי של הפארק, יש שבילי כניסה לאופניים, וניתן להיכנס לפארק גם ברגל".
הפארק היה מוקד של תביעות משפטיות שניהלתם ושהתנהלו נגדכם, למשל נגד הקבלן של הפרגולה שנטען כי קיבל תוספות תשלום מופרזות ושכתוצאה ממנה השלמת הבנייה התעכבה שנים.
"אנחנו כבר אחרי הדברים האלה. הקבלן שעבד על הפרגולה תבע את הפארק ב־2015 על חובות שלא שולמו לו והפסיק את העבודה באמצע. הפארק תבע אותו בגין העבודות שלא בוצעו. הסאגה הסתיימה ב־2020 לאחר שבית המשפט מינה מגשר והקבלן חזר לעבודה וסיים את הפרויקט במלואו.
"תביעה שנייה, נגד קבלנים שהטמינו פסולת בסוללות העפר מסביב לפארק (מה שלפי פרסומים חסך להם 176 מיליון שקל - ר.ד.), הסתיימה בגישור. בגלל שהיו מעורבים פה הרבה גורמים תהליך הגישור היה ממושך וקשוח ובסופו של יום הפארק אולץ להשיב פחות כסף ממה שנתבע עליו - סכום של כמה מיליוני שקלים - ונסגרו התיקים.
"היה תיק נוסף של שני צדדים חיצוניים בנוגע למתקני משחקים שיועדו לנו והיו מאופסנים בנמל במכולות במשך חמש שנים. הייתי בטוח שכשנפתח את המכולות לא נמצא שם מתקנים. אבל הבאנו לתוצאה שהצדדים חזרו לעבוד ביניהם, וכיום פארק המשחקים עומד על תילו".
"הפארק הוא כלכלי לעיריות מסביב"
הוגש נגדכם בג"ץ על מפגע ריח על ידי תושבי האזור?
"הבג"ץ על מפגע הריח לא נגדנו, אלא נגד איגוד ערים דן לתברואה וסילוק אשפה. אנחנו, אגב, גם לקוח שלא מעט פעמים מתלונן בעצמו, כמו כל רשות. הפארק הוא שטח גלילי פתוח שהוא למעשה כמו רשות מוניציפלית, ואחת הבעיות היא שאין לי סמכויות של הרשות. אז הריח מגיע משם, ואנחנו בקשר מצוין עם האיגוד, ויש שם היענות מלאה, הם עושים ככל יכולתם למנוע את הריחות האלה, ויש שיפור מאוד גדול מאז שנכנסה הנהלה חדשה לפני כשנתיים".
מה בעצם ההבדל ביניכם לאיגוד ערים דן?
"זה גוף אחר, הם צמודים להר חירייה, ששימש עד לפני 20 שנים מקום להטמנת הפסולת מגוש דן. אבל, הם לא קשורים לפארק או להר: כל הזבל של גוש דן מגיע אליהם, הם אלה שקולטים וממיינים אותו. מי שאמור לתת את התשובות זה הם".
מה עושים עם פליטות המתאן מהר חירייה?
"אנחנו שואבים ממנו גז, מפיקים ממנו אנרגיה ירוקה ומובילים אותה לאחד המפעלים באזור, שם הוא משמש כחשמל. יש לנו גם מערכת שלמה של הולכת תשטיפי פסולת (תמיסות של חומרים שונים המצויים בפסולת - ר.ד.) למקורות הביוב של איגוד דן, מערכת שלמה שאוספת את התשטיפים בעיקר אחרי גשמים, ומתעלת אותם לביוב הארצי דרך איגוד דן, כדי שלא יזרמו לנחל שפירים ולנחל איילון".
אתם מוקפים בשלוש רשויות מקומיות, רמת גן, תל אביב ואור יהודה, ודובר לא מעט על הניסיונות שלהן לנגוס בשטחי הפארק לצורך הרחבת שטחיהן. עד כמה אתם מרגישים את הלחץ?
"הלחץ הוא מאוד־מאוד גדול. לא בצורה ישירה פרונטלית אבל בצורה עקיפה, בין אם זה לחץ על משרד האוצר, ובין אם זה לחץ של לוביסטים. יש לכל אחד מהגורמים פה מסביב אינטרס, שאני אישית לא יודע להסביר אותו, כי אף אחד לא התעמת איתי פרונטלית, אבל אני יודע שזה קיים מכיוון הרשויות. יש פה פרדוקס מסוים. הרי כל הפארק הענק הזה למי הוא מיועד? - לתושבי דרום תל אביב, רמת גן, אור יהודה, אזור, חולון, בני ברק וראשון לציון. זה יעלה להם את איכות החיים בצורה פנטסטית".
אבל רשויות מקומיות לא רואות תועלת עקיפה, אלא רק הזדמנות מאוד קורצת להכניס עוד ארנונה לקופת העירייה.
"אני לא בטוח שזה השיקול. כלומר, נכון שאם יהיו פה בניינים, שכונות, אז זה עוד ארנונה, ועוד שטח נדל"ני, ועוד גידול. אבל אנחנו נחושים להשאיר את המקום הזה כריאה ירוקה נטולת אינטרסים ללא בנייה למגורים עם חזון עבור הדור הזה והדורות הבאים".
"נוכל לייצר פה רווחים"
איך עושים את זה?
"בשנתיים שאני נמצא פה עשיתי מחקר בנושא פארקים בעולם בהיבט הכלכלי, ומצאתי שפארקים מהווים מנוף לקידום כלכלי, העלאת ערך הנדל"ן מסביב, חיזוק השכונות, בעיקר השכונות שצמודות לחלק הצפוני של הפארק, שיפור של איכות החיים והפחתה ברמת הפשיעה - כי יש איפה לשהות. אז גם בקטע הכלכלי, הניהול העכשווי של הפארק נעשה בצורה מאוד מבוקרת עם חיסכון בעלויות והתייעלות מתמדת, פיתוח והקמה בראייה ארוכת טווח, וכפועל יוצא של זה, אנחנו בוחנים מנועי צמיחה שיאפשרו לנו בשלב כזה או אחר לא להזדקק לכספי מדינה".
למשל?
"אם דיברנו על חניונים, אנחנו מתכננים מיזם פוטו־וולטאי, של קירוי אלפי מקומות חניה בלוחות סולאריים והפקת אנרגיה ירוקה שבאמצעותה אפשר יהיה לספק חשמל גם לפארק וגם לחברת חשמל עבור השכונות מסביב. כבר קיבלנו את ברכת הדרך של כמעט כל הגורמים למיזם הזה, שכולם ירוויחו ממנו, כי פעם אחת יש את השטחים הללו למקומות חניה, ופעם שניה, בראייה של שלוש שנים קדימה, אפשר יהיה להעמיד כאן גם עמדות טעינה מהירות לרכבים חשמליים. יש לנו גם כוונה לקרות את אחד הגשרים בפארק עם לוחות סולאריים. מעבר לזה, אנחנו מדברים על שטחי מסחר, על ירידי אמנים ושוקי איכרים בפרגולה, שתשמש אותנו לאירועי יום ואירועי לילה. כל אלה יניבו לנו הכנסות קבועות".
כמי שמנהל את אחד הפרויקטים הגדולים והחשובים בארץ ברמה הסביבתית, מה דעתך על כך שאין כיום יותר מקומות להטמנת פסולת בארץ?
"זו אכן בעיה. היום מחפשים האלטרנטיבות שיאפשרו הפקה של אנרגיה מבלי לזהם את האוויר, ולדעתי זה הפתרון, ולשם צריך ללכת - למפעלי מיחזור, שאותם אני מכנה 'מפעלי השבת אנרגיה באמצעות פסולת', ולו רק בגלל העובדה שאין מקום, כי גם כשיש מקום, אני חושב שהטמנה היא אחת האלטרנטיבות המתבקשות והרצויות".
מה דעתך על המס החדש על הכלים החד פעמיים ועל חוק הפיקדון על מיכלי שתייה גדולים?
"החוק נכון וחשוב, ואפילו הישג שהגיעו אליו, ברמה של הסביבה ושל השיקום, אבל את זה אני אומר כאזרח, כי אני לא רוצה להיכנס לתחום המקצועי פר אקסלנס".
החוק יעבוד ללא חינוך?
"החוק חייב להיות מלווה בחינוך בבתי הספר. בכל רשות מקומית יש את היחידות הסביבתיות שחלק מהתפקיד שלהן הוא בדיוק זה. כל דבר שקשור לתחום הסביבתי מתחיל בחינוך ואחרי זה הוא ממשיך הלאה ביצירת ארגז הכלים. זה מתחיל בגיל מאוד צעיר בבתי הספר ובמשפחות הגרעיניות".
אצלך זה אכן משפחה הגרעינית.
"נכון. אשתי בוקי ליכטמן היא מנהלת תחום פיקוח ואכיפה של מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה, וזה מחלחל פנימה. אצלנו הבית הוא מקיים, והילדים אמנם כבר נשואים אבל זה עבר גם אליהם".
