האוצר מקל על יבוא עובדים לבנייה – אבל גם זה לא יעזור
האוצר מקל על יבוא עובדים לבנייה – אבל גם זה לא יעזור
משרד האוצר מבקש להקטין את נטל האגרות על תאגידים ליבוא עובדים לענף הנדל"ן, שמשלמים מאות אלפי שקלים בחודש – גם על מי שטרם הגיעו לישראל. מאז תחילת השנה נוספו לענף הבנייה כ־10,000 עובדים זרים בלבד
אחרי 10 חודשים שבהם ענף הבנייה מתקשה לחזור לשגרה בשל מחסור עצום בפועלים, משרד האוצר מקדם מהלכים שיכולים להקל על תאגידי כוח האדם בענף, אך הם רחוקים מלפתור את הבעיה העיקרית – המחסור בעובדים.
באוצר דיווחו אתמול כי במסגרת המאמצים להקלת התהליך להביא עובדים זרים ותמיכה במעסיקיהם, ובמענה לפניות תאגידים וקבלנים, פנה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשר הפנים משה ארבל בבקשה לעדכן את התקנות המגדירות את דרכי תשלום האגרות בגין העסקת עובדים זרים בענף הבניין, במטרה לאפשר דחייה של חלק מהתשלום עד למועד הגעת העובד הזר לישראל. הכוונה היא להקל בכך על התאגידים. הקושי של התאגידים נוצר לאור הגעתם האיטית של העובדים. ההערכה היא כי רק כ־10,000 עובדים זרים הגיעו לישראל, כאשר המחסור עומד על כ־80 אלף.
לפי גורמים בענף, התשלום שתאגיד נדרש עבור כל פועל שהגיע או שנמצא בהליכים להגעה לישראל עומד כיום על כ־1,860 שקל לחודש. זאת, מלבד הוצאות רבות אחרות כגון ערבויות בגובה של 6-4 מיליון שקל, הקמת מטה עם עובדים ישראלים שיקלטו את הפועלים מחו"ל, השכרת דירות עבור הפועלים ועוד.
2 צפייה בגלריה
עובדים זרים מגיעים לנתב"ג בפברואר 2024. כעת גם הופסקו הטיסות שלהם לארץ
(צילום: יובל חן)
כך, למשל, תאגיד שביקש להביא 100 עובדים, שמתוכם הגיעו לארץ רק 20, ישלם על כל העובדים שהוזמנו יותר מ־180 אלף שקל לחודש עבור אגרות, במקום כ־36 אלף שקל אם היה משלם רק על העובדים שבאמת הגיעו לישראל. הסכום שמתקבל אמור להתקזז מול משרדי הממשלה בהמשך, אך בפועל התאגידים נדרשים להוציא מאות אלפי שקלים בחודש, בלי שיש להם הכנסה שתכסה על כך. לזאת יש להוסיף את העובדה שחלק גדול מהתאגידים הוקמו על ידי קבלנים, שממילא מתקשים לשרוד כלכלית בימים אלה, כך שתחושת המצוקה בקרב התאגידים היא קשה.
לדברי מנכ"ל התאחדות הקבלנים יגאל סלוביק, מדובר בצעד משמעותי שימנע קריסה של תאגידים וימריץ אותם להזמין ולהתחייב על יותר עובדים. לדבריו, קמו מעל 100 תאגידים חדשים שנדרשו לשלם עבור כל עובד שהזמינו אגרה בגובה 1,860 שקל לחודש. סלוביק הסביר כי לתאגיד מותר להביא עד 1,000 עובדים בסך הכל ובשלב ראשון עד 350 עובדים, אך בשל התשלום החודשי הגבוה התאגידים חוששים להתחייב על עובדים נוספים.
טרם המלחמה עבדו בישראל כ־80 אלף פועלים פלסטינים לצד כ־24 אלף עובדים זרים, בעיקר מסין, וכ־14 אלף ערבים ישראלים. הפלסטינים אינם מורשים מאז להיכנס לשטחי ישראל, ומספר העובדים הזרים עומד כיום על כ־40 אלף. עד למלחמה המדינה העלימה עין מכניסה של שוהים בלתי חוקיים (שב"חים), ובישראל עבדו על פי הערכות כ־20 אלף עובדים כאלה – שגם הם עזבו. לאחרונה נודע על כניסה של עובדים פלסטיניים לעבודה בישראל בדרכים בלתי חוקיות, אך אין על כך בקרה ומספרם לא ידוע.
לפי סלוביק, בעיית המחסור בעובדים זרים מחמירה כעת, כשחברות תעופה זרות לא מגיעות לישראל, ובהן אייר אינדיה ההודית, שהיתה גורם משמעותי הבאת העובדים.
עו"ד צביקה קן תור ממשרד עו"ד קן תור עכו, המשמש כיו"ר ועדת עובדים זרים בלשכת המסחר ישראל אסיה ובלשכת עורכי הדין, סבור כי המצב הקיים עושה עוול לתאגידים, "לוקחים אגרה לא מוצדקת שמשלמים אותה מרגע ההקצאה, כשהעובד מגיע במקרה הטוב אחרי 4-3 חודשים. כל תהליך המיון והסינון נעשה בצורה כושלת על חשבון התאגידים. שני שלישים מהתאגידים הפסידו מיליונים. הם הפקידו פיקדונות של מיליוני שקלים. זה מחייב מנגנון של עובדים ומשרדים ותשתית של קרוב ל־100 אלף שקל בחודש. עם הדירות שהם נדרשים לשכור, הם מופסדים בגדול".
ההקלה שהאוצר מקדם אינה פותרת את המצוקה הקשה בעובדים. מספר התאגידים שהמדינה עודדה את הקמתם, מצביע על כך שפני הממשלה אינם להחזרת הפלסטינים אלא להבאת עובדים מחו"ל, ערב מלחמת חרבות ברזל היו בישראל 49 תאגידים, ואילו כיום יש כ־183 תאגידים. לצד זאת בממשלה מנסים מהלכים שכבר נוסו בעבר, בין היתר תמריץ של 21 אלף שקל לעובדים ישראלים שיגיעו לענף הבנייה. בעבר זכו מהלכים דומים להצלחה מוגבלת אם בכלל. כעת, אומרים בהתאחדות הקבלנים כי הם רואים שינוי מגמה וכ־10,000 ישראלים נכנסו אל הענף מתחילת המלחמה. עם זאת, לפי הערכות רוב העובדים האלה לא מגיעים לעבוד בעבודות הרטובות (טיח, ריצוף, טפסנות וכו') שבהן עיקר המחסור, אלא לעבודות גמר כגון מיזוג אוויר, הרכבת פרקטים, גבס וכו'.
