ועדת הפנים בוחנת שחרור חסמים ל-40 אלף דירות שנמצאות לפני אכלוס
ועדת הפנים בוחנת שחרור חסמים ל-40 אלף דירות שנמצאות לפני אכלוס
מדובר בדירות הנמצאות בטווח של עד מספר חודשים לאכלוס ומתוכם כ-10,000 דירות לא מכורות שיוכלו לשמש עבור המפונים; מהנדסי הרשויות סימנו את חברת החשמל, פיקוד העורף וכיבוי אש כחסמים העיקריים המעכבים את המהלך
ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יעקב אשר סיכמה היום את הדיון שהתנהל בנושא הסרת חסמים בענף הדיור כשהנושא העיקרי שצפוי להיבחן בקרוב שוב וינסו למצוא לו פתרון הוא זירוז נושא אכלוס הדירות בעיקר בהיבטי בירוקרטיה ואישורים. במהלך הדיון, הציגו אנשי התאחדות הקבלנים נתונים ולפיהם בישראל יש כיום כ-167 אלף דירות בבנייה, מתוכן כ-40 אלף דירות שנמצאות בשלבי סיום וניתן בעזרת קיצור הליכים בירוקרטים לאכלס אותן במהרה. מתוך דירות אלה, הקבלנים אמרו כי כ-10 אלף דירות אינן מכורות ויוכלו לשמש למפונים.
כיום, תהליך האכלוס מחייב שורה של אישורים אשר חלק מהם אינם בסמכות הרשות המקומית. הליך האכלוס מתחלק לשני שלבים עיקריים, השלב הראשון הוא טופס האכלוס – אותו טופס שנקרא גם טופס 4 והוא מחייב חתימות של כל הגופים שנקבע כי עליהם לאשר את הבנייה, ובהם חברת חשמל, פיקוד העורף וכיבוי אש. ותעודת הגמר, שהיא אישור נוסף שהקבלן נדרש לקבל עד שנה לאחר קבלת טופס 4. הקבלן (או בעל ההיתר במקרה של בנייה פרטית) יידרש להראות במקרה זה כי עבודות הבנייה כולל הפיתוח, הגינון וכו' הסתיימו באופן מלא וניתן לאכלס את המבנה.
בוועדה עלו שתי אפשרויות עיקריות לקיצור לוחות הזמנים, הראשונה, שהרשויות המקומיות, ובפרט מהנדסי הערים ינצלו את הסמכות שברשותם על פי חוק על מנת לאפשר אכלוס בתנאים, כלומר, יאפשרו למבנה להתאכלס עוד בטרם כלל העבודות הסתיימו. עם זאת מהנדסי ערים שנכחו בדיון טענו כי הם כבר פועלים כך. האדריכלית עירית טלמור, מהנדסת העיר רמת השרון אמרה בדיון, "אנחנו שוב מנסים לייצר הליך עוקף שלא בטוח שיש בו צורך. אנחנו בעיר אכלסנו השבוע קרוב ל-100 יח"ד בפינוי בינוי. יש לנו את הניסיון והיכולת כדי לדאוג לכל הצדדים גם בהיבט של טובת הדיירים. כל תעודות הגמר שאנחנו נתנו השבוע הן כאלה שיש בהן תנאים כמו סיום הגינה וכו'. ברור כשהלכתי לשטח וראיתי שבדירת גן יש חוט חשמל חשוף לא הסכמתי לכך. יש לנו אחריות ואנחנו יודעים להשתמש בה. מסלול עוקף רשויות הוא לא המסלול הנכון".
לצד דבריה של טלמור, אמרה האדריכלית ענבר וייס – המשמשת כמהנדסת העיר בית שמש, כי יש סעיפים בתעודת הגמר כמו כיבוי אש שמהנדסי ערים לא יקחו על אחריותם ולא יאכלסו ללא אישור זה. "למהנדס העיר יש את הסמכות שלא לחכות לחוות הדעת, אבל הוא לא יעשה זאת. כדאי לחשוב על פתרון ביניים שבו יש יועץ שמוכן לחתום ולקחת עליו את האחריות".
האפשרות השנייה שעלתה בדיון נוגעת למציאת פתרון נקודתי לחסמים שקיימים בענף בשל הנגישות של חברת החשמל, כיבוי אש ופיקוד העורף. לפי הקבלנים ומהנדסי הערים, מדובר ב-3 גופים שלא ניתן כיום לאכלס דירה ללא אישורם, וזמני השירות שלהם לעתים מעכבות את אכלוס הפרויקט. מיכל מאיר, מהנדסת בת ים, ונציגת איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים בדיון אמרה, "החסמים העיקריים במתן היתרים ותעודות גמר הם גורמי חוץ כפיקוד העורף וחברת החשמל. מהנדסי הערים יודעים ומבינים את ההבדל בין עיקר וטפל בעניין אישורים כתנאי סף ואישורים שניתן לקחת כנגדם ערבות, אבל החשיפה היא לדיירים שנדרשים להעביר תשלומים וחשופים מול יזם לאחר תעודת גמר. התקנות לא מאפשרות הגנה על דיירים במקרה זה".
אחד החששות שעלו בהקשר זה הוא כי במקרה שמאשרים אכלוס בטרם הקבלן סיים את הבנייה, יש לדרוש קבלת ערבויות ברורות שיאפשרו את סיום הפרויקט ולא ישאירו את הדיירים לאחר סיום מצב החירום שבגינו אוכלסו במהרה כך שהמבנה או הפיתוח הסביבתי שלו טרם הושלם. הקבלנים הסכימו לכך, והציעו כי אנשי מקצוע מטעמם יוכלו לאשר את המבנים בצו השעה ובהמשך הם יאושרו כדין ברשות המקומית. לדברי ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים שנכח בדיון, "אם נשלים את הטופס 4 אפשר לאכלס באופן מיידי משפחות מהעוטף ו-40 אלף משפחות יעברו לדירה עם ממ"ד. זה הצלת נפשות וכל הדברים האחרים נדחקים הצידה. צריך לענות על נושא הבטיחות, חברת החשמל תעשה את הביקורת ומאותו הרגע בוא ניתן את האישור נפקיד את הערבות הבנקאית ונאכלס מהר את היח"ד". יורי גמרמן נציג משרד השיכון בדיון אמר כי הוא תומך בהצעה של הקבלנים, "בסופו של דבר צריך להפריד חלק מהשירותים, להשאיר את חלקם בידי הקבלנים והאנשים שתכננו ובנו יאשרו.
יחד עם זאת, המתווה שבה תפעל המדינה על מנת לקצר את לוחות הזמנים עדיין פתוח ולא ברור וח"כ אשר שסיכם את הדיון אמר כי הוא מבקש בדיון הקרוב לזמן גם בכירים מפיקוד העורף, חברת החשמל וכיבוי אש, ומציע לנוכחים להגיע עם הצעות לפתרון ולמתווה שבו ניתן יהיה לזרז את ההליכים.
