ראיון"שמו אותי על הגריל, שאלו אותי למה אני לא מבטל רישיונות"
ראיון
"שמו אותי על הגריל, שאלו אותי למה אני לא מבטל רישיונות"
רשם הקבלנים הפורש אילן אליהו מספר על הקשיים בפסילת רשיונות לקבלנים, החל ממיעוט המפקחים, עבור באי הרצון להגיש כתבי אישום וכלה במאבקים המשפטיים מול הקבלנים
מצב הבטיחות באתרי הבנייה בישראל הוא בעייתי בלשון המעטה, ולראיה, מספר ההרוגים בתאונות עבודה באתרים נותר גבוה למרות ניסיונות של המדינה למגר את התופעה בשנים האחרונות. בשנים 2020–2022 עמד מספר ההרוגים על 34, 37, ו־36 הרוגים בהתאמה (לפי נתוני הקבוצה למאבק בתאונות בנייה ותעשייה, המספר של מנהל הבטיחות מעט נמוך יותר). הנתונים מראים כי מדובר ביותר מפי שניים ממספר התאונות באיחוד האירופי (ביחס למספר המועסקים בענף).
מינהל הבטיחות המשויך כיום למשרד העבודה (קודם לכן פעל תחת משרד הכלכלה) הוא הגוף האמון על הבטיחות בעבודה בישראל, ואליו הצטרף לפני כמה שנים גם רשם הקבלנים כחלק מניסיון אקטיבי להפעיל לחץ על הקבלנים בכל החזיתות. למעשה, סמכותו של הרשם איפשרה את התערבותו כבר קודם לכן, אך היא כמעט ולא יושמה בפועל. ההחלטה ליישם אותה התקבלה לאור הקושי של מנהל הבטיחות להפעיל כלים שירתיעו את הקבלנים ויגרמו להם להגביר את הבטיחות באתרים.
בראיון ל"כלכליסט" חושף אילן אליהו, רשם הקבלנים לשעבר, את השיקולים מאחורי הקלעים לקבלת ההחלטות בתחום הבטיחות ורישוי הקבלנים.
למה פעילות מינהל הבטיחות לא הספיקה?
"רשם הקבלנים נותן רישיונות לקבלנים ומנהל הבטיחות מוציא צווי בטיחות וצווי הפסקת עבודה. גם בעבר היו תאונות, והקבלנים היו ממשיכים לעבוד כאילו לא קרה כלום. רשם הקבלנים הוא לא הרגולטור בנושא הבטיחות. למינהל הבטיחות יש בעיה עם צווי הבטיחות, הם מוציאים עשרות ומאות צווי בטיחות. הקבלנים לא 'שמים' על זה ולא תמיד היו מתקנים את הליקויים, כלומר הם לא צריכים אותנו לאכיפה אלא בהרתעת הקבלנים".
הכניסה של הרשם לנושא גם לוותה בהרבה ביקורת.
"נכון, הזמינו אותי כמה פעמים לוועדות בכנסת ו'שמו אותי על הגריל'. בוועדה לביקורת המדינה שהיתה ברשותה של שלי יחימוביץ' שאלו אותי למה אני לא מבטל רישיונות של קבלנים שבאתרים שלהם התרחשו תאונות. הסברתי להם שזה קשה לבטל רישיון לקבלן, והקבלנים הולכים לבית המשפט להוציא צו מניעה. רציתי שהתהליך יהיה כזה שכאשר אני מגיע לקבלן ומזמן אותו לשימוע בפני הוועדה המייעצת הראיות שאני מניח לפניו הן ברזל. וכשהוא ילך לבית משפט, יגלגלו אותו מכל המדרגות ואני אקבל רוח גבית להמשיך.
"זה המשיך, עוד ישיבה ועוד ישיבה. כדי שמשרדי ממשלה ישתפו פעולה צריך לערב את הדרגים הבכירים ועירבנו את המנכ"לים כדי לזרז את העניין. הפעלנו גם את היחידה לאכיפה משולבת בפרקליטות. אמרנו להם שאנחנו רציניים ורוצים להעלות הילוך בנושא, אבל כדי שזה יהיה רציני צריך מתווה חדש. ביקשתי ממשרד העבודה שלא 'יזרקו' עלי צווי בטיחות ואז אני אדרש להפעיל שיקול דעת האם יש פה חריגה מכללי הבטיחות, האם זה עבריין סדרתי או שזה אירוע חד פעמי. אמרתי להם שאני לא מסוגל לכך, כי אין לי כלים. אתם הרגולטור, אתם תחליטו ותשלחו אליי חוות דעת לפיה עלי לפעול בנושא, ואז אני אתייחס לזה כמו אל פסק דין".
אבל בפועל ההחלטה היתה עדיין עליך?
"כן, עדיין הזמנתי את הקבלן לשימוע והוא הופיע בפני הוועדה המייעצת שהיא ועדה מקצועית שבה כולם מהנדסים מהשטח ומהאקדמיה. הם יודעים להגיע להחלטה האם יש פה מקרה שדורש נקיטה באמצעי משמעת כמו התליית הרישיון לתקופה, קנס, עד לשלילת הרישיון לצמיתות. לאחר מכן הם ממליצים ואני הייתי מקבל את ההמלצה".
לפי אלו קריטריונים מחליטים?
"הוועדה קבעה לעצמה כמה כללי אצבע לגבי מה הם רוצים לראות. למשל, מה הסיבה לאירוע שהתרחש, מה היה חלקו של הקבלן בתאונה, איך הוא פועל כדי להפיק לקחים ולשפר את אמצעי הבטיחות, גם בארגון שלו וגם באתרים, איך הוא מתייחס לאירועים של כמעט תאונות".
כשהתחלתם לפעול היתה תחושה שאתם מאד רכים עם הקבלנים.
"אני לא צריך להיות זרוע של משרד העבודה. פעלתי מתוקף סמכותו של רשם הקבלנים כדי לגרום לקבלנים להתנהל אחרת, ואני דווקא שומע שזה היה מאוד אפקטיבי. אמרו לי שהקבלנים התחילו לפחד מאתנו ולא ממנהל הבטיחות".
במקרה של דניה סיבוס, שהגיעו עם מספר גבוה של צווי בטיחות ולפי הנוהל דאז היו אמורים להשעות אותם ממכרזי מדינה, בפועל, הענף התגייס עבורם והם יצאו בלי כלום.
"כשדניה סיבוס הגיעו אלינו היה נוהל שקובע סנקציה על חברה עם מספר צווים, אבל שמתי לב לכך שיש בעיה עם צווי הבטיחות: בחלק מהמקרים הליקוי מתוקן כבר בשטח ועדיין הצו נספר. היתה לי תחושה שבמנהל הבטיחות מונעים מלחץ, וממהרים להעביר אלינו את האחריות. כשזה הגיע אליי, לא הסתכלתי רק על הצווים, אלא על התמונה הכללית יותר, ראיתי למשל שבאותה התקופה מנהל הבטיחות הגביר פעילות והיו המון צווים, ובחשב הכללי נתקעו בגלל זה.
הצעתי להם לאמץ את הנוהל שלי, כך שאנחנו נקבל את ההחלטה ולפי זה נפעל. הם קיבלו את זה. כשדניה סיבוס עמדו בפני הוועדה הם הרשימו את חבריה עם התהליכים שהם מנהלים, ובכך שהכל אצלם מתוקתק. זה מה שרשם הקבלנים מחפש, לראות סדר בחברה, לראות שיש שליטה בבטיחות ולקיחת אחריות. בעקבות השימוע הוועדה המליצה שלא לנקוט אמצעי משמעת, זה קרה בעבר גם במקרה של אלקטרה".
דוגמה נוספת היא המקרה של קבלן בשם וליד גרייב שגם לו היה מספר גבוה של צווי בטיחות, הרוגים בתאונות ועדיין אפשרתם לו להמשיך לעבוד.
"היתה לו התליה בפועל כי ראו שיש בעיה. הקבלן עשה עבודה ושיפר, הוא קנה פיגומים חדשים למשל, ואז הבאנו אותו לדיון נוסף והוועדה התרשמה באמת. הוא קיבל החרגה של הפרויקטים בביצוע מתוך רצון לצמצם נזק לגורמים שלישיים כמו רשויות מקומיות. רצינו שיהיה כלי משמעתי אבל מידתי".
גם כשהתוצאה בשטח היא שקבלן עם הרבה עבירות בטיחות, והרוגים באתרים שלו ממשיך לעבוד? איפה ההרתעה כאן?
"הוא כן קיבל את אמצעי המשמעת החמור של התליה בפועל. יותר משהפעלת הסמכויות של רשם הקבלנים נועדה להעניש, היא נועדה לשפר - גם את הענף. אז אם הקבלן מציג שיפור ומראה שהוא באמת עשה דרך, תאפשר לו לעבוד. היו כאלה שעברו כל גבול ובאמת ההמלצה היתה לבטל להם את הרישיון, וזו היתה גם המלצת הוועדה. אבל נכון שאלה היו מקרים בודדים, לרוב אנחנו כן נרצה לתת צ'אנס לקבלנים".
מה כן נכון לעשות במקרה של תאונת עבודה?
"בזמנו הצעתי בעניין התאונות שרשם הקבלנים יבטל את הרישום של קבלן במקרה של תאונה והוא יחזור אליו רק אחרי שמשרד העבודה נותן אור ירוק. זה לא יצא לפועל בגלל חילופי שרים וממשלת מעבר".
החוק קובע כי עבודות בנייה בהיקף כספי מסוים או מסוג מסוים חייבות להתבצע רק בידי קבלן רשום. בעבר, פעילותו של רשם הקבלנים, אגף במשרד השיכון והבינוי, התמקדה בניהול של פנקס הקבלנים הכולל את כל הקבלנים הרשומים ואת סיווגם המקצועי.
עד כמה נפוצים קבלנים לא רשומים?
"זה נפוץ, התופעה הולכת וגדלה. כשקבלן שבונה ללא רישיון זו עבירה על תנאי ההיתר. מי שצריך להגיש את כתב האישום ואת התביעה זה הרשות המקומית, אבל מהטעמים שלהם הם לא רוצים לצאת נגד הקבלנים. משרד המשפטים לא תמיד מגיש כתבי אישום או שזה אורך זמן רב. כיום יש שני מפקחים שמסתובבים בשטח ומחפשים קבלנים לא רשומים או כאלה שלא פועלים בהתאם לסיווג שלהם. הם מוציאים צווי הפסקת עבודה, אבל עד שנוכל להגיש כתבי אישום, עד אז זה לא יהיה מושלם".
אילן אליהו (57)
- השכלה: תואר ראשון ושני בהיסטוריה וארכיאולוגיה באונ' העברית, תואר ראשון במשפטים ורישיון עו"ד בקריה האקדמית אונו
- תפקיד: שימש כרשם הקבלנים עד לסוף 2022, כיום עו"ד פרטי ויועץ לחברות בנייה
- מצב משפחתי: נשוי + 6
- מגורים: יישוב נופי פרת
