אחרי יותר מ-100 שנה: משפחת מחקשווילי מעמידה למכירה את הבניינים בתל אביב
אחרי יותר מ-100 שנה: משפחת מחקשווילי מעמידה למכירה את הבניינים בתל אביב
7 בנייני מגורים, בשווי מאות מיליוני שקלים בשדרות רוטשילד וברחובות נחלת בנימין, הרצל, אילת ומונטיפיורי בת"א מוצעים למכירה במסגרת כינוס נכסים. שמאי המקרקעין אסף גסטפרוינד: "מי שישים את ידו על הנכסים יוכל להנות מהפוטנציאל העצום שלהם"
מודעה תמימה לכאורה שפורסמה אתמול בעמודים האחוריים של עיתונים יומיים מלמדת על מכירה מאסיבית של חברת הנדל"ן בת 100 השנים של אהרון מחקשווילי (מיכאקשווילי). המודעה, שעליה חתום משרד עורכי הדין החיפאי "מזור, חכים, בית הלחמי", מציעה למכירה 7 בנייני מגורים שלמים בשדרות רוטשילד והרחובות נחלת בנימין, הרצל, אילת, נחלת בנימין, ומונטיפיורי, דירה בשד' חן ושני מגרשים ברחוב בן יהודה בת"א ובהרצליה פיתוח. ערך המקרקעין נאמד במאות מיליוני שקל.
קשה להפריז בערכם של המבנים שמוצעים עתה למכירה. רק לשם דוגמא, מלון ישמעילוף, בפינת הרחובות מונטיפיורי ויבנה, תוכנן ע"י האדריכל יהודה מגידוביץ', מהנדס העיר הראשון של ת"א. ב–1935 מת ישמעילוף בגיל 53, וזמן לא רב לאחר מכן איבדו יורשיו את הבניין לטובת משפחת מחקשווילי, שמוצאה בגיאורגיה. נכדתו של ישמעילוף סיפרה לימים כי משפחתה הפסידה למחקשווילים את המלון במשחק קלפים.
תיק התיעוד של בית מיחקשווילי, ברחוב אילת 14 ביפו, ששימש אחרי קום המדינה כבית המשפט המחוזי של ת"א, פותח צוהר להתפתחות חברת הנדל"ן של מחקשווילי. מסתבר כי מרדכי ושרה מיחקשווילי עלו לארץ ב-1907 והקימו כאן חברה שכללה נכסים בירושלים, טבריה ות"א. כאשר מרדכי פרש מניהול עסקי המשפחה, החליפו בניו, אהרון ומשה, את מקומו. תיק התיעוד מציין כי באופן יוצא דופן, המשפחה הצליחה לשמור על הנכסים שלה לאורך השנים. אלא שזה ישתנה בקרוב.
משפחת מחקשווילי שמרה לאורך השנים על אנונימיות, אך הגיעה לכותרות בשנות ה-90' עקב מאבקים משפטיים ארוכים על חלוקת הירושה של אבי המשפחה, אהרון מחקשווילי, שנפטר ב-1994. אחיותיו של האב הגישו אז בקשה למתן צו לקיום צוואה בה הוא ציווה כמעט את מלוא עיזבונו להן, בעוד לילדיו ציווה סכומי כסף זעומים בלבד. מחקשווילי הוסיף וציין בצוואה כי ילדיו התייחסו אליו בזלזול ואף התעלמו ממנו. בנו ובתו של המנוח, דוד וליאורה, הגישו התנגדות לקיום הצוואה. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ב-1997 התקבלה ההתנגדות ונדחתה הבקשה לקיום הצוואה, תוך שנקבע כי הצוואה נחתמה מחמת השפעה בלתי הוגנת שהשפיעו אחיותיו של אהרון עליו. בפסק הדין תוארה מערכת היחסים המשפחתית, נקבע כי לאהרון היה קשר קרוב עם בנו ואף בנותיו עשו מאמץ להיפגש עמו, אלא שאהרון היה תלוי תלות מוחלטת באחיותיו אשר ניצלו את השפעתן.
בשנת 2008 נעשה ניסיון של הגשת צוואה מזויפת לרשם הירושות על מנת לזכות בחלק מנכסי המשפחה שהיו שייכים לאחות רחל. מפסק הדין של בית המשפט ב-2013 עלה כי מגיש הצוואה המזויפת טען כי הכיר את רחל מיחקשוילי בתחילת שנות האלפיים לאחר שסעד אותה ועזר לה בהיותה ערירית ועל כן זו בחרה להוריש לו את הונה. בית המשפט ביטל את הצוואה שמוערכת ביותר מ-50 מיליון דולר וקבע כי החתימה שהתנוססה על הצוואה היתה מזויפת.
שמאי המקרקעין אסף גסטפרוינד, שמונה מטעם בית המשפט וכונסי הנכסים לצורך הערכת השווי של הנכסים, טוען שמדובר באוצר: "ביקרתי בנכסים ואני סבור שאלה נכסים ייחודיים, במיקומים הכי מרכזיים שיש והשווי שלהם, שאני אומד אותו במאות מיליונים, הוא בהתאם. זה תיק פירוק מאד ייחודי. מי שישים את ידו על הנכסים האלה יוכל להנות מהפוטנציאל העצום שלהם".
