למשרד החינוך אין באמת מושג: רק 30% מבתי הספר "בטיפול" לרעידת אדמה
למשרד החינוך אין באמת מושג: רק 30% מבתי הספר "בטיפול" לרעידת אדמה
דו"ח חריף של מבקר המדינה מ־2018 מצא 1,600 בתי ספר ישנים שטעונים חיזוק מבנה. אלא שלמרות הזמן שחלף מאז, וחודש לפני פתיחת שנת הלימודים החדשה, כל מה שמשרד החינוך יודע לומר הוא שכ־470 מבנים נמצאים ב"תהליך טיפול"
דו"ח חריף של מבקר המדינה מ־2018 בנושא "מוכנות המדינה לרעידת אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים" מצא שברחבי ישראל יש כ־1,600 בתי ספר ישנים, אשר נבנו לפני 1980, שיש לחזקם למקרה של רעידת אדמה.
ארבע שנים חלפו מאז, ויותר מעשור חלף מאז שהוקם במשרד החינוך מטה לטיפול בנושא עמידות מבנים לרעידות אדמה, אבל המצב הוא שחודש לפני פתיחת שנת הלימודים 2022/3 לאיש אין באמת מושג מה מצב המבנים של בתי הספר בישראל.
במשרד החינוך ידעו לומר כי "מתוך כ־1,600 מבנים שמופו ונמצא שנבנו לפני 1980, עד עתה כ-470 בתי ספר נמצאים בשלבים שונים של תהליך טיפול". המשמעות היא ש-70% מהמבנים פשוט נותרו ללא כל טיפול. 30% הנותרים נמצאים ב"תהליך", אך לא ברור מה הוא ובאיזה שלב כל אחד מהם.
"המשרד פועל לאורה של תוכנית רב־שנתית לשדרוג מבנים והתאמתם לתקן הישראלי, בהתאם לתקציב שמוקצה לכך על ידי משרד האוצר", אמרו במשרד החינוך, והעבירו את האחריות לרשויות המקומיות: "האחריות להגדרת מסוכנותם של מבני חינוך, ובכלל זה בתי ספר, חלה על הרשות המקומית. עם זאת, המשרד פועל בשיתוף פעולה הדוק עם מרכז השלטון המקומי וקובע יחד איתו את אמות המידה לבטיחות בתי ספר וגני ילדים".
אלא שלמרכז השלטון המקומי אין באמת מידע בעניין. "אין לי נתונים", מסרה דוברת המרכז, והעבירה בחזרה את האחריות למשרד החינוך: "אם רשות פונה למשרד החינוך בנוגע למבנה שלא טופל, אז האחריות וגם התקציב נמצאים אצל משרד החינוך. כל רשות מרכזת את זה עצמאית".
אז מי אחראי לבטיחות מבני בתי הספר? ישראל ממוקמת על בקע ים המלח ועל העתק הכרמל, והנחת המוצא היא שבעתיד תתרחש בשטחה רעידת אדמה חזקה. מכיוון שלא ניתן לחזות את מועד התרחשותה, נותר רק להיערך לה, לחזק את המבנים או לבנות חדשים בתקן מותאם שיצמצם את הנזק בבוא העת. גם תמ"א 38 לחיזוק מבני מגורים נולדה על בסיס ההנחה הזו. אלא שבתי הספר, שאין יתרון כלכלי ישיר לאיש בשיפוצם, נפלו בין הכיסאות.
בישראל יש כ־5,500 בתי ספר ולומדים בהם יותר מ־1.6 מיליון תלמידים. הבדיקה שנערכה לצורך דו"ח המבקר העלתה שבאזורי עצימות 9 ייפגעו כ־5% מכלל מבני החינוך, ובאזורי עצימות 8 ייפגעו כ־2.5% מהמבנים.
בהחלטת ממשלה מ־2010 נקבע כי משרד החינוך ישתתף בתקצוב בנייתם של מתקנים בכיתות לימוד שיגנו על התלמידים ברעידת אדמה, וכן הוחלט על חיזוק מבנים שבאחריות רשויות מקומיות לפי קריטריונים שתקבע ועדת ההיגוי, מתקציב שיקצה לכך משרד האוצר. החלטה זו ושתי החלטות ממשלה אחריה מהוות את הבסיס העיקרי לעבודות חיזוק שנעשו עד כה במבני חינוך.
לשם יישום החלטות הממשלה מיפה משרד החינוך כ־2,400 בתי ספר שנבנו לפני 1980, ומהם כ־1,600 שהם בעלי פוטנציאל לביצוע עבודות חיזוק. אלה דורגו לפי כמה קריטריונים, ובהם מידת הקרבה למוקד סיכון סיסמי; מצב המבנה; שנת ההקמה; מספר התלמידים; מספר הקומות; וקיומם של מבנים טרומיים.
מאז 2010 המשרד מתוקצב ב־40 מיליון שקל בכל שנה לצורך זה, אבל לפי דו"ח המבקר, "על אף נכונותו של משרד החינוך לממש את התקציב, בהיעדר תקן ישראלי לשדרוג מבנים קיימים עד שנת 2017 ובהיעדר ידע מקצועי של מתכננים בתחום, התעכב שדרוגם של בתי הספר". לפי הדו"ח, עד סוף 2017 חוזקו רק 245 בתי ספר. לפי משרד החינוך היום, ארבע שנים אחרי, 470 בתי ספר הם "בהליכי טיפול".
דו"ח המבקר הצביע כבר אז על הקושי "לחבר" בין משרד החינוך לרשויות לעניין חיזוק המבנים. "כבעלות הקרקעות והמבנים, הרשויות המקומיות הן האחראיות לביצוע החיזוק בפועל... ומשרד החינוך מתקצב את הפרויקטים", נכתב. "המציאות מלמדת כי חלק מהרשויות המקומיות מתקשות בביצוע פרויקט החיזוק מסיבות שונות. במקרים רבים עבודות החיזוק נמשכות חודשים מספר ומחייבות פינוי חלקי או מלא של בית הספר... פעמים רבות ההורים או הנהלת בית הספר מתנגדים לפינוי והפרויקט מתעכב. זאת ועוד, חלק מהרשויות חסרות את הידע המקצועי הנדרש לביצוע עבודות החיזוק ולהובלת פרויקט בהיקף זה".
ישראל דוד, מ"מ יו"ר ארגון המהנדסים, אמר ל"כלכליסט" כי משרד החינוך הקים לפני עשר שנים מטה לטפל בנושא עמידות מבנים לרעידות אדמה, והמטה הזה מתוקצב, ויש לו יועצים חיצוניים שעובדים בשבילו".
ומה נעשה עד כה? "לפני שמונה שנים נעשה סקר עמידות מבנים דרך תשאול של הרשויות. יצאו כמה מכרזים לחיזוק מבנים, אבל לא ברור בכלל איזה חיזוקים בוצעו ומה נעשה. לאחרונה התקבלו מכמה רשויות מפרטים להגשת הצעות מחיר לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה, אבל בפועל אין פעילות תכליתית. במילים פשוטות, אין שום אג'נדה, אין תוכנית כוללת ואין לוחות זמנים לחיזוק בתי ספר נגד רעידות אדמה".
על הטענה כי משרד החינוך והרשויות מגלגלים אחריות מאחד לשני, הוא משיב: "שורפים כסף על דיבורים והכנות. אין שקיפות בהתנהלות בנושא וזה מאוד חמור. יש חשיבות עליונה לחיזוק בתי הספר, שבהם יושבים ילדים, דור ההמשך של ישראל".
