"הקמת העיר החרדית כסיף תוביל לסגירת מפעלי רותם"
"הקמת העיר החרדית כסיף תוביל לסגירת מפעלי רותם"
משרד השיכון הציב בבקעת ערד שלט בדבר הקמת כסיף, ועורר תרעומת מציד יאיר מעיין, ראש הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. לדבריו, המהלך השנוי במחלוקת יוביל לביטול שדה בריר ולהקמת היישוב אל פורעה במקומו
משרד הבינוי והשיכון הציב בבקעת ערד שלט גדול המכריז על הקמתה של כסיף, "עיר חדשה בעלת צביון חרדי", ועורר תרעומת אצל ראש הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יאיר מעיין, משום שטרם הוחלט מי יאכלס את העיר החדשה, חרדים או בדואים. מעיין מסר ל"כלכליסט" שלמהלך השנוי במחלוקת של הקמת העיר יהיו השלכות מרחיקות לכת: "הקמת כסיף משמעה ביטול מכרה הפוספטים שדה בריר, שיוביל לסגירת מפעלי רותם אמפרט ולפיטורים של אלפי עובדים, והקמת היישוב הבדואי אל פורעה במקום מכרה שדה בריר".
הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים, הפועלת במסגרת המשרד לשוויון חברתי, הוקמה ב־2007 כדי לקדם את הסדרת היישובים בפזורה הבדואית. לדברי מעיין, "ב־2018 התחלנו לקדם את היישוב אל פורעה. ב־2019, בעקבות דרישת משרד האנרגיה, נדרשנו לבטל את הקמת היישוב כדי שיתאפשר לפתח את מכרה שדה בריר שמיועד למפעלי רותם. אולם מטה הדיור הממשלתי, מינהל התכנון, משרד האנרגיה ומשרד הכלכלה החליטו יחד שהם מבטלים את הקמת היישוב אל פורעה ומעבירים את אלפי תושביו לעיר כסיף כפתרון חלופי". לדבריו, בדיון הממשלה הקודמת על הקמת העיר החרדית כסיף, בחודש מרץ 2022, שהתנהל לדבריו כ"מחטף", אף אחד לא התייחס לסוגיה הבדואית. בהתייחסו לתחילת הקמת העיר החרדית הוא אומר כיום: "משהוחלט על הקמת העיר כסיף אנחנו נקדם את החלטת הממשלה להקים יישוב באל פורעה".
הרעיון להקמת עיר ליד תל ערד מתגלגל כבר שנים רבות במוסדות התכנון. במרץ 2022 החליטה הממשלה על הקמת העיר כסיף. על פי הודעת שרי הבינוי והשיכון לשעבר זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד, העיר תשתרע על 7,000 דונם, תכלול כ־20 אלף דירות, ותאכלס כ־100־125 אלף נפש. בעיר מתוכננים שטחי תעסוקה ומסחר נרחבים בהיקף של כ־520 אלף מ"ר, וייבנו בה מרכז רפואי, שיספק הכשרה מקצועית בתחומי הרפואה, ואזור תעסוקה להייטק.
ההחלטה היתה מבוססת על אומדן של המועצה הלאומית לכלכלה, שלפיו המגזר החרדי זקוק לתוספת של 305 אלף דירות בשנים 2016־2035. בדצמבר 2019 הוציא משרד הבינוי והשיכון מסמך המכונה "תוכנית דיור ממשלתית עבור המגזר החרדי - תמונת מצב", שלפיו המדינה מספקת רק כ־45% מצורכי הדיור של החברה החרדית, ויש צורך במגוון פתרונות לבעיה. המסמך ממליץ על קידום שכונות חרדיות בערים מעורבות, על "היערכות לשינוי צביון" של שכונות ותיקות וגם על קידום שתי ערים חדשות, האחת ליד קריית גת (שנגנזה בינתיים) והשנייה ליד ערד (כסיף).
בחודש מאי 2022 עתרה המועצה המקומית כסייפה לבג"ץ נגד הממשלה, שרי הפנים, האוצר, הבינוי והשיכון והרשות לפיתוח והתיישבות בדואים בנגב, בדרישה לבטל את החלטת הממשלה על הקמת כסיף, שנמצאת במרחק של קילומטרים אחדים ממנה, ולספח לתחומה את השטח שעליו מתוכננת כסיף. "צירוף שטח כסיף לשטח השיפוט הוא הפתרון המתבקש, הנכון, היעיל, המעשי, הראוי והסביר למצוקת הקרקעות הקשה שממנה סובלת העותרת ביחס לאוכלוסייתה כיום, וממילא לפי צפי הגידול בה בעתיד הלא רחוק", צוין בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד גלעד שר.
ב־2004 הגישה כיל רותם (לשעבר רותם אמפרט נגב בע"מ), חברה־בת של החברה לישראל שבשליטת עידן עופר, בקשה לעיריית ערד, שבשטח השיפוט שלה מממוקם שדה בריר, להקמת מכרה פתוח באתר. בשדה בריר נמצא היישוב הבדואי אל פורעה, שבו אלפי תושבים וכפרים ללא הסדרה. לאורך השנים הצהירו מנהלי כיל רותם כי אם לא יתקבל אישור להקים מכרה פוספטים בשדה בריר, הם ייאלצו לצמצם פעילות ואף לסגור את המפעל. מחברת כיל רותם בחרו שלא להגיב לפניית "כלכליסט".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "הבג"ץ תלוי ועומד, והמשרד הגיש את עמדתו בנושא לבית המשפט. לא ניתנה החלטה לעצירת הליכי התכנון בנושא".
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר: "בעת תכנון שדה בריר ייבחנו כל ההשלכות במוסדות הרלוונטיים, לרבות ההשפעה על כסיף ועל אל פורעה".
ממשרד הכלכלה נמסר: "המשרד בוחן את הדברים ובכוונתו להביא לממשלה הצעת מחליטים לקידום תסקיר סביבה לחלופת שדה בריר וקידום הליכי התכנון של חלופה זו תוך בחינת כל ההשלכות לרבות הבריאותית והסביבתית".
