פרטי המס על משקיעים: 8% מהשקל הראשון, 10% על דירות ב-5.3 מיליון ומעלה
פרטי המס על משקיעים: 8% מהשקל הראשון, 10% על דירות ב-5.3 מיליון ומעלה
פרק הזמן להערות הציבור קוצר לשבוע בלבד, בשל הרצון לצמצם את נהירת המשקיעים לרכישת דירות. מנסחי דברי ההסבר נקטו לשון זהירה ולא מתחייבת: "העלאת המס תסייע בבלימת עליית מחירי הדירות". מס הרכישה לבעלי דירה יחידה לא ישתנה. אלו מדרגות המס המלאות למשקיעים
יום לאחר הצגת התוכנית הממשלתית לטיפול במחירי הדיור המזנקים, פרסם הבוקר (יום ב') משרד הפנים את טיוטת התקנות להעלאת מס הרכישה על דירה שנייה ומעלה לקראת הליך חקיקה מזורז. מטרת הממשלה היא להעלות את המס בתוך עשרה ימים לכל היותר.
פרק הזמן להערות הציבור קוצר לשבוע בלבד, בשל הרצון לצמצם כמה שניתן את נהירת המשקיעים לרכישת דירות עד שהמס ייכנס לתוקף. אמש העריכו השרים שיצליחו להעביר את המס בקריאה שלישית בתוך עשרה ימים. המשמעות היא שההליך בכנסת אמור להימשך כיומיים-שלושה לכל היותר.
3 צפייה בגלריה
השרים אביגדור ליברמן, איילת שקד וזאב אלקין הציגו תוכנית דיור שאפתנית. היישום לוט בערפל
(צילום: דוברות משרד האוצר)
על פי ההצעה החדשה, מס הרכישה על דירת מגורים שנייה יעמוד על 8% מהשקל הראשון עד לסכום של 5.35 מיליון שקל. אם הדירה תהיה בסכום העולה על 5.35 מיליון שקל, גובה המס על החלק שמעל 5.35 מיליון יעמוד על 10%. מדובר בשינוי זהה לזה שעשה כחלון בשנת 2015, למעט עלייה של 11% בסכום שבו מתחייבים במדרגת המס הגבוהה של 10% (אצל כחלון הוא עמד על 4.8 מיליון שקל וכעת הוא עומד על 5.3).
עד לשינוי, אלו חמש מדרגות המיסוי לדירה שנייה: 5% מס עד ל-1.23 מיליון שקל, 6% על החלק שבין 1.23 עד ל-3.9 מיליון. 7% על החלק שבין 3.9 ל-5.3 מיליון. 8% מ-5.3 עד 17.8 מיליון. מדרגת ה-10% מתחילה מהחלק שמעל 17.8 מיליון שקל.
רוכשי דירה ראשונה ימשיכו לשלם מס רכישה כרגיל: עד 1.75 מיליון שקל לא משלמים בכלל מס רכישה. מ-1.75 ועד 2 מיליון משלמים 3.5% מס. על החלק שמעל 2 מיליון ועד 5.35 מיליון משלמים 5% מס. ומ-5.35 עד 17.8 משלמים 8%. מעל 17.8 מיליון שקל משלמים 10% מס.
המטרה: "יציבות מחירים בטווח הארוך"
גם בדברי ההסבר לחוק נשמר הקו של השרים שבו לא הכריזו על הורדת מחירים. לפי מנסחי החוק, "העלאת המס צפויה למתן את ביקוש המשקיעים, לסייע בבלימת עליית מחירי הדירות בתקופה זו, צעד זה נלווה לצעדים נוספים, שיביאו ליציבות מחירים בטווח הארוך".
שר האוצר אביגדור ליברמן נזהר אמש בהתייחסו להשלכות התוכנית החדשה, והבהיר כי "אינו יכול להתנבא". בהודעה לתקשורת שפרסמה דוברות האוצר אחרי מסיבת העיתונאים, צוין כי הצעדים יביאו "להגדלת ההיצע ולירידת מחירים בטווח המיידי". יש להעריך כי מדובר בשגיאה שמקורה בחוסר תיאום, ובהתלהבות יתר של מישהו בדוברות האוצר.
בתזכיר החוק העריך האוצר שהמדינה לא תפסיד הכנסות בשל המס החדש, זאת משום שירידת הביקוש של המשקיעים תתקזז במס הגבוה שישלמו המשקיעים שיחליטו לרכוש בכל זאת, ובגלל העלייה של רוכשי דירה ראשונה.
עוד הסבירו שהמשקיעים מייצרים "ביקוש עודף" שבא על חשבון רכישות הזוגות הצעירים, וביקוש המשקיעים מביא לעלייה במחירי הדיור. מנסחי ההצעה התבססו על נתוני הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג לפיהם, בגלל הפחתת מס הרכישה באוגוסט 2020 שיעור רכישות המשקיעים הגיע ל-20% מסך העסקאות, לעומת 13% מסך העסקאות בחודשים שלפני הפחתת המס. כמו כן, בדברי ההסבר מציינים כי העלאת מס הרכישה ב-2015 דחקה את המשקיעים החוצה, והביאה לירידה של 26 אלף דירות במלאי הדירות להשקעה.
"במקביל להפחתת המס, נרשמה האצה בקצב עליית מחירי הדיור, כך ב-12 החודשים שחלפו מאז הורדת מס הרכישה, עלו מחירי הדירות בשיעור של 9.2% - השיעור השנתי הגבוה ביותר מאז 2010", נכתב בהסבר לחוק. הרמיזה שמחירי הדיור עלו בקצב גבוה בגלל המשקיעים עומדת בניגוד לדבריו של שר האוצר ליברמן אמש, כי מגמת עליית מחירי הדיור בשנה האחרונה היא כלל-עולמית, והיא קשורה לסביבת הריבית האפסית, ולעליית מחירי כל סוגי הנכסים.
