נתיבות עתרה נגד החלטת הממשלה שלא לכלול אותה במנהלת תקומה
נתיבות עתרה נגד החלטת הממשלה שלא לכלול אותה במנהלת תקומה
החלטת הממשלה הותירה את נתיבות המרוחקת רק כ-8 ק"מ מעזה מחוץ לישובי חבל תקומה; בעיר טוענים כי הקריטריונים שעל פיהם נקבעה רשימת היישובים מיושנים ולא רלוונטיים; נתיבות ספגה פגיעות ישירות רבות במהלכן נהרגו תושבים, 25% מאוכלוסיית העיר מתגוררת במבנים לא ממוגנים
עתירה שהגישה הבוקר (ד') עיריית נתיבות לבג"ץ דורשת להכליל אותה ברשימת הישובים המוגדרים תחת "חבל תקומה", וכך ליהנות מאותם התקציבים שהקצתה הממשלה לשיקום ולפיתוח חבל העוטף. העתירה הוגשה כנגד הממשלה, וכן אישית כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הביטחון יואב גלנט, שר הפנים משה ארבל ומנהלת תקומה. בעתירה נטען כי החלטות הממשלה 980 ו-1127 שגויות, וכי יש לבחון שוב את הכנסת העיר להגדרות של יישובי חבל תקומה.
בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין רון צין, אסף פריאל ואוריה רועה ממשרד ארנון, תדמור-לוי, נטען כי על-אף שכבר חלפו 60 יום מהחלטת הממשלה ולמרות שפנו לממשלה טרם זכו לתגובה כלשהי. בעתירה נכתב כי העיר נפגעה קשה מהמלחמה, וכי הקריטריונים שעל בסיסן הסתמכה הממשלה על מנת לקבוע את רשימת הישובים מיושנים ולא רלוונטיים. הממשלה קיבלה שתי החלטות בהקשר זה, החלטה 980 הגדירה את יישובי חבל תקומה שהתבססו על ההגדרה הקודמת של יישובי "עוטף עזה" כלומר ישובים הממוקמים מרחק של 7 ק"מ מגדר הרצועה, והחלטה 1127 קבעה את מתווה השיקום לחבל תקומה. בחודש דצמבר נקבע כי התקציב למנהלת תקומה יעמוד על 18.5 מיליארד שקל עד לשנת 2028.
בעתירה נטען כי בהחלטה 980 קיים מנגנון שמאפשר בחינה מחדש של רשימת היישובים בחבל תקומה, אך לא ידוע להם על כל עבודת מטה שנעשתה בעניין זה. כיום נכללים בתקומה העיר שדרות, והיישובים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב. בעתירה נכתב כי נתיבות היא המרכז העירוני, החברתי, הכלכלי והתרבותי, עליו נשענים יישובי העוטף הסמוכים, ולכן, שיקום "חבל תקומה" לא יוכל להתבצע מבחינה מהותית ושלמה, ללא הכללתה של נתיבות במסגרת ההסדרים לעניין החבל.
"לא ניתן לשקם את הנגב המערבי כאשר מפלחים את האזור לטווחים אשר שימשו בעבר לצורך חישוב הטבת המס (7 קילומטר). טווח שבעת הקילומטרים משולל ראייה תכנונית אסטרטגית. שיטה זאת של "הטווח הרקטי", מפלחת באופן מלאכותי את האזור, מייצרת אי־שוויון בתוך המועצות עצמן, שלא לדבר על הערים והיישובים אשר מעבר לאותם שבעה קילומטר כגון: נתיבות ואופקים", לשון העתירה.
העתירה יורדת לפרטי הפגיעה בעיר מאז ה-7 באוקטובר. כך נטען, כי החל מהיום הראשון למלחמה העיר מתנהלת בשגרת חירום, ובחודש הראשון למלחמה לא התקיימו לימודים במסגרות החינוכיות, רבים מתושבי העיר עזבו והמסחר התנהל במתכונת מצומצמת, ועל פי הערכת ראש העירייה, מרבית בתי העסק נסגרו במהלך המלחמה. גם בהקשר הביטחוני מתארת העתירה כי נורו בין 300 ל-400 טילים אל העיר במהלך המלחמה וגרמו בין היתר לפגיעה ישירה בבניין בעיר ולמותם של 3 מתושבי העיר - בני משפחה אחת. כן נכתב, כי בעיר קיימים כ-2,000 מבנים חסרי מיגון שבהם מתגוררת כ-25% מאוכלוסיית העיר ומאז פרוץ המלחמה, אותרו בתחומי העיר 27 זירות הרס כתוצאה מירי רקטי. מרחבים עירוניים שלמים וכן עשרות בתי מגורים, נהרסו או נפגעו אנושות. כ-80 רכבים פונו משטחי העיר לאחר שספגו פגיעה שהוציאה אותם מכלל שימוש.
בהיבט הנפשי, נכתב כי מעל ל-1,300 תושבים פנו מאז פרוץ המלחמה לקבלת סיוע רפואי נפשי, הן במסגרת מרכז החוסן נתיבות והן במסגרת השירות הפסיכולוגי החינוכי, וכי מספר הילדים המטופלים בטיפול רגשי, הכפיל את עצמו.
ממשרד המשפטים המייצג את המדינה באמצעות פרקליטות המדינה נמסר: "ככל שנתבקש, תגובתנו תועבר במסגרת ההליך לבית המשפט"
ממשרד האוצר נמסר: "תגובתנו תינתן בערכאות המשפטיות אם נידרש לכך"
