בלעדיעמידר מכניסה ידיים פרטיות למיזמי התחדשות
בלעדי
עמידר מכניסה ידיים פרטיות למיזמי התחדשות
חברת הדיור הציבורי תוציא למכרז לחברות בשוק הפרטי תשעה פרויקטים שבהם פוטנציאל לכ־2,330 דירות. מתחמים גדולים ייפתחו לכניסת שותפים, והקטנים ייועדו למכירה. ההכנסות ישמשו להתחדשות עירונית של בנייני עמידר בפריפריה
חברת הדיור הציבורי עמידר משנה כיוון: תכניס את המגזר הפרטי לפרויקטים של התחדשות עירונית בבניינים שבהם יש לה את רוב הדירות. לכלכליסט נודע כי בשבועות האחרונים גיבשה הנהלת החברה הסכמות עם החשב הכללי במשרד האוצר ועם משרד הבינוי, שלפיהן ייצאו למכרז תשעה פרויקטים כאלה, שבהם פוטנציאל לבניית כ־2,329 דירות בסך הכל.
מתחמים גדולים ייפתחו לכניסת שותפים, והקטנים ייועדו למכירה. ההכנסות שיתקבלו מהפרויקטים הללו יועברו למשרד הבינוי, והן ישמשו להתחדשות עירונית וחיזוק מבנים שעמידר מנהלת בערי פריפריה, שבהן שווי הדירות נמוך והפרויקטים נחשבים לא כלכליים.
ההסכמות עם החשב הכללי ומשרד הבינוי ינוסחו בהסכם שמגובש בימים אלה וייחתם על פי הערכות בתוך כחודשיים. זהו תיקון של הסכם שחתמה המדינה עם עמידר לפני כחמש שנים, שבמסגרתו נקבע שעמידר תהפוך למעין חברה יזמית, ותקדם פרויקטי התחדשות עירונית בבניינים שבהם היא מנהלת דירות, משלב התכנון, דרך הבנייה ועד מכירת הדירות. עד כה ההסכם הזה לא הניב הכנסות, אך יש כמה פרויקטים שהתכנון שלהם התקדם.
בנובמבר 2020 מונה יאיר זילברשטיין ליו"ר עמידר, ומאז הוא פועל בין היתר להתאמת מודל ההתחדשות העירונית לחברה ממשלתית, שבאופן טבעי פחות יעילה מחברות פרטיות.
”נגד רעידות אדמה”
על פי המודל החדש, בנוגע למתחמים גדולים, שבהם עשרות עד מאות דירות, יפורסם מכרז לחברות פרטיות להיות שותפות שוות בקידום המיזם עם עמידר, והצעת המחיר הגבוהה ביותר תזכה. החברה הזוכה ועמידר יקימו שותפות שתקדם פינוי־בינוי, עמידר תקנה מהחברות הזוכות את שירותי התכנון והבנייה, ולאחר מכירת הדירות תחלק לשותפות את הרווחים. בעלי הדירות בפרויקט (עמידר או דיירים פרטיים) יקבלו תמורות כמקובל בפרויקטים מהסוג הזה, תוספת ממ"ד, מרפסת, מעלית וכדומה.
במהלך השנה תפרסם עמידר מכרזים לשלושה מתחמים כאלה: מרכז הקליטה גילה, שבו 288 דירות ייהרסו ואפשרות לבניית 1,324 דירות; רחוב מגדל ברעננה, שבו 34 דירות ייהרסו ואפשרות לבניית 88 דירות; ורחוב שמעוני בתל אביב, שבו 76 דירות ייהרסו ואפשרות לבניית 223 דירות. בתל אביב בעלי הדירות כבר החלו לחפש בעצמם חברה יזמית, וייתכן שעמידר תזדקק לחוות דעת משפטית שמאפשרת לה לחבור לאותו יזם בפטור ממכרז.
בנוגע לפרויקטים קטנים יותר, בהיקף של עשרות דירות במסלול תמ"א 38/2, הפרויקטים יימכרו על ידי עמידר ליזמים. פרויקטים כאלה יש בין היתר בהוד השרון, ברמת גן ובהרצליה. עמידר ודייריה ייהנו כמובן גם הם מהמבנים החדשים.
“מטרתנו לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית יחד עם החברות העסקיות המובילות בתחום, לטובת דיירי הדיור הציבורי, תוך הוספת אלפי יחידות דיור ומקסום פוטנציאל קרקעות המדינה שבניהולנו. הרווחים מהפרויקטים מיועדים לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה וסבסוד פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה”, אמר היו”ר זילברשטיין.
עמידר גיבשה גם הסכמות עם רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) לקדם פרויקט יוצא דופן במתחם היוגוסלבים במזרח חדרה. זהו מתחם שבו נבנו בשנות החמישים של המאה הקודמת 22 בתים צמודי קרקע ששימשו דיירים נכים של עמידר. הבתים האלה יושבים על שטח ענקי של כ־70 דונם, שבו אפשר לבנות לפחות 490 דירות חדשות בבנייה רוויה. הפרויקט הזה תקוע כבר שמונה שנים בגלל מחלוקת בין רמ”י לעמידר על חלוקת הרווחים ממנו.
בשבועות האחרונים זילברשטיין ומנכ"ל רמ"י ינקי קוינט גיבשו מודל שלפיו המכרז ישווק על ידי רמ"י, ועמידר תקבל 18% מהרווחים, עד 30 מיליון שקל, יחד עם 22 דירות חדשות במקום אלה שייהרסו. לעמידר יש כ־2,000 בתים צמודי קרקע שיושבים על חלקת אדמה גדולה שמאפשרת לבנות הרבה יותר דירות. אם המודל בחדרה יוכיח את עצמו, הוא יועתק גם למתחמים אחרים.
”מיחזור קרקעות”
רמ"י פרסמה בימים האחרונים את מודעת המכרז כמתחם בלתי מתוכנן, שבו החברה הזוכה מקבלת הרשאה לתכנון, ולאחר השלמת התכנון היא יכולה לחתום על חוזה פיתוח שמאפשר לה לבנות את הבניינים ולמכור את הדירות.
ינקי קוינט אמר על כך לכלכליסט: "שיתוף הפעולה הפורה עם עמידר מאפשר ניצול מיטבי של קרקע מפותחת לטובת הקמת שכונת מגורים גדולה בת כ־500 דירות בחדרה. שיתוף הפעולה עם עמידר עשוי להניב מיחזור קרקעות לטובת הקמת מאות רבות נוספות של דירות באזורי ביקוש ויתרום גם לשדרוג הדיור הציבורי".
מאז מונה זילברשטיין ליו"ר עמידר הוא הספיק לגייס מהמגזר הפרטי סמנכ"לית כספים, יועצת משפטית, מנהל שירות לקוחות וסמנכ”ל תפעול. הוא אף אישר את מינויו של קובי מלכין (בעבר מנכ"ל בנק אוצר החייל) למנכ"ל החברה, אך בנובמבר מלכין פרש לאחר שהוצע לו לכהן כמנכ"ל הבנק הדיגיטלי שמקימים ניר צוק, פרופ' שמואל האוזר ויובל אלוני. בשלב זה משמש כממלא מקום המנכ"ל יגאל אהרוני, ובמקביל נפתח הליך איתור מנכ"ל חדש.
