ועדות קבלה על מלא: הכנסת תצביע היום על הרחבת מנגנון הסינון ביישובים
ועדות קבלה על מלא: הכנסת תצביע היום על הרחבת מנגנון הסינון ביישובים
התיקון שמרחיב את מנגנון הסינון של הישובים הקהילתיים מ-400 ל-700 בתי אב ויגדיל את היקף וקיבולת היישובים הכפריים באופן משמעותי יעלה היום להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. אסף זנזורי, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע: "אלה יישובים שגודלם עולה על זה של ראש פינה או סביון. האם יעלה על הדעת שביישובים אלה תתקיים ועדת קבלה?"
אחרי ששלשום אישרה הוועדה למיזמים ציבוריים של הכנסת את חוק האגודות השיתופיות, הוא יובא היום (ד') לאישור המליאה בקריאה שנייה ושלישית. התיקון שבו ידונו היום נועד לכאורה להרחיב את מנגנון הסינון של הישובים הקהילתיים כך שיוכלו לקבל באמצעות ועדות קבלה עד 700 בתי אב, זאת במקום ההגבלה של 400 בתי אב שחלה כיום.
משמעות החוק רחבה הרבה יותר - על פניו, ניתן יהיה עתה להגדיל את היקף וקיבולת היישובים הכפריים באופן משמעותי והרבה מעבר למה שקבעו בעבר תוכניות המתאר הארציות תמ"א 1 ותמ"א 35. באופן עקיף, יש פה ניצחון של המגזר הכפרי היהודי על התומכים בחיזוק העירוניות.
מדובר בשתי הצעות חוק שונות שמוזגו. על הצעת החוק שעליה יצביעו היום חתומים חברי הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ושרן השכל (המחנה הממלכתי). מדובר בגרסה נוספת לתיקון לחוק האגודות השיתופיות, שעלה לדיון בתקופת הכנסת הקודמת כיוזמה של מי שהפכה לשרת ההתיישבות, אורית סטרוק וחברי כנסת נוספים. הטענה שעמדה בזמנו בבסיס היוזמה היתה ש"המציאות מלמדת כי יש צורך בתיקון חקיקה, שיעדכן את הגדרת היישוב הקהילתי ליישוב המונה 600 בתי אב וגם יחיל אותו על כלל ההתיישבות הקהילתית בפריפריה. בכך יתאפשר ליישובים קהילתיים, המעוניינים לשמור על אופי ייחודי, לגדול ולהתרחב תוך שמירה על לכידות חברתית ותרבותית, ומבלי לפגוע באורח החיים הקהילתי-כפרי המבוסס".
מיון המועמדים לקבלה נועד במקור לייצר התאמה אידאולוגית ופרקטית, שתבטיח את הצלחת הקיבוצים והמושבים, שמרביתם קמו על ברכי הסוציאליזם. מנגנון הסינון יושם גם ביישובים הקהילתיים בשנות השבעים, שהוקמו במוצהר לצורך ייהוד המרחב. לאחר שהוגשו כמה עתירות לבג"ץ נגד השימוש בהליכי הקבלה, התקבל בכנסת בשנת 2011 תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, שבו נקבע הסדר כולל, שהסדיר את הליכי הקבלה ביישובים קהילתיים, לרבות הרחבות של קיבוצים ומושבים. יישוב קהילתי הוגדר אז כיישוב שבו מספר בתי האב אינו עולה על 400.
לפי הגרסה האחרונה של הצעת החוק, תוקם ועדה ליישובים קהילתיים שתהיה רשאית לאשר סיווג של יישוב קהילתי כ"יישוב קהילתי המשכי, בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שבחנה את ההיבטים השונים בתפקודו של היישוב כיישוב קהילתי, ושוכנעה כי יש הצדקה שהגדלת היישוב מעבר ל-400 יח"ד תיעשה בהליך הכולל ועדת קבלה כדי לאפשר את המשך תפקודו כיישוב קהילתי". הוועדה תורכב מנציג משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, רשם האגודות השיתופיות, נציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי, נציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית העולמית ונציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
בשונה מגרסאות מוקדמות יותר, מסתמן כי ניתן יהיה להפעיל את מנגנון ועדות הקבלה גם ביישובים המוגדרים כיישובי קו עימות, גם אם אינם ממוקמים בגליל, בגולן או בנגב. ההצעה אינה מתייחסת ליישובי יו"ש. מההצעה ירוויחו קיבוצים, מושבים וישובים קהילתיים בגליל ובנגב, אבל גם במרכז הארץ. מה שמשותף לכולם זה הצורך הדחוף לדאוג למגורים לבנים ממשיכים, ובו זמנית, החשש מהשתלטות של ערבים, באמצעות בנייה לא חוקית, על המרחב.
אסף זנזורי, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע אמר ל"כלכליסט" כי "מצד אחד המדינה והמערכת התכנונית, מעוניינות לחזק את היישובים העירוניים בהסכמי גג שעולים מיליארדים. מצד שני, המדינה מאפשרת הקמה של יישובים קטנים חדשים במרחבים האלה, וגם מרחיבה יישובים פרווריים. הצעת חוק האגודות השיתופיות להגדלת הקיבולת של ועדות הקבלה היא אבסורד וחוטאת למטרה שלשמה כביכול היא מחוקקת - הגדלת ההתיישבות בנגב ובגליל. המשמעות בפועל היא שמדובר ביישובים שגודלם עולה על זה של יישובים כדוגמת ראש פינה או סביון. האם יעלה על הדעת שביישובים אלה תתקיים ועדת קבלה למבקשים לגור בהם?"
ראש החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית, ישי מרלינג, מסר ל"כלכליסט" כי "התיקון לפקודת האגודות השיתופיות שצפוי לעבור היום בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת הוא חוק עם משמעות אסטרטגית אדירה להתיישבות ונחוץ כמו 'אוויר לנשימה' עבור מפעל ההתיישבות בישראל".
