הנדסאים נגד תיקון בחוק: "פוגעים לנו בסמכויות"
הנדסאים נגד תיקון בחוק: "פוגעים לנו בסמכויות"
עדכון תקנות בחוק המהנדסים והאדריכלים, שמוצע בהתאם למסקנות של ועדת זיילר, שהוקמה בעקבות אסון אולמי ורסאי ב־2001, מעורר זעם בקרב הנדסאים שטוענים: "נהיה חסרי ערך בשוק העבודה". יו"ר איגוד המהנדסים: "הענף שלנו הפך פרוץ. התקנות נועדו לשמור על בטיחות מבנים ואנשים. ההנדסאים לא נפגעים"
תיקון לחוק המהנדסים והאדריכלים מעורר זעם רב בעיקר בקרב הנדסאים שחוששים לפגיעה בסמכויות התכנון שלהם. מדובר בתיקון לתקנות בחוק בנושא ייחוד פעולות לאדריכלים, מהנדסים והנדסאים, שצפוי לעלות בימים הקרובים לחתימת שר העבודה יואב בן צור (ש"ס), לאחר שטיוטת התיקונים פורסמה להערות הציבור בתחילת החודש, ועד ליום שני השבוע הועברו כבר 1,528 בעניינה.
הנדסאים לומדים במסלול הכשרה של שנתיים, בניגוד למהנדסים שלומדים ארבע שנים וגם זכאים לתואר אקדמי, ובהתאם סמכויות התכנון שלהם שונות. התיקונים לחוק כוללים עדכון לאחת ההגדרות המשמעותיות עבור סמכויות ההנדסאים: הגדרת "מבנה פשוט" המותר להם לתכנון, והגדרתו קובעת את סמכותם ואת המבנה שהם רשאים להגיש עבורו בקשה להיתר בנייה. כיום, לפי ההגדרות, מבנה פשוט מוגדר לפי נוסחה שמגבילה גובה ומרחק מקסימלי בין עמודים, לפי שתי דרכי חישוב שונות - ראו טבלה בעמוד. לפי הטיוטה כעת, בהגדרת המונח "מבנה פשוט" הוצע להיצמד להגדרה אך להכליל בתוכה התייחסות לשטח הכולל והמצטבר. בנוסף, מוצע להוסיף הגדרה לפיה "עורך הבקשה" למבנה פשוט יהיה אדריכל רשום או הנדסאי אדריכלות רשום, או אדריכל רשוי בכל סוגי המבנים.
ההגדרות החדשות של מבנה פשוט מגדירות אותו כמבנה עד 1,600 מ"ר ו־8 יחידות דיור, ומדידת הגובה שונתה. עוד מוצע לתקן את הפעולות המותרות לכל אחד מבעלי המקצוע הרלבנטיים כך שפעולת הגשת בקשה להיתר בנייה כמי שמוגדר "עורך בקשה ראשי" תהיה רק בידי אדריכל רשוי, בכל סוג של מבנה, וכאשר מדובר במבנה פשוט, תהיה בידי אדריכל רשום או הנדסאי אדריכלות רשום.
התגובות של ההנדסאים היו נזעמות ומהדהדות מאבק ארוך שנים על הגדרת סמכויותיו של כל אחד מהמקצועות בענף, ובעיקר להנדסאים. כך למשל נכתב באחת ההערות: "אם החוק הזה יצא אנחנו פשוט נהיה חסרי ערך בשוק העבודה". בהערה אחרת נכתב: "אם תורידו מאתנו את האופציה של הגשת היתר, תשנו הגדרות למה שנקרא מבנה פשוט, אז בעצם מה נשאר לנו?".
לפי הטיוטה שפורסמה, עדכון התקנות הוא חלק ממסקנות ועדת זיילר לאסון קריסת התקרה באולמי ורסאי ב־2001, שקבעו כי יש לעדכן את חוק התכנון והבנייה המנוסח באופן לא בהיר ויוצר פרשנויות הגורמות הן לוועדות התכנון ברשויות המקומיות והן למגישי הבקשות להיתר ולמתכננים לבצע לעתים פעילויות הנוגדות את החוק. מי שניסח את המסמך היו נציגי ועדה משותפת של התאחדות האדריכלים, איגוד המהנדסים והסתדרות ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, ובשיתוף עם האגף להסדרת עיסוקים של משרד העבודה שהובילו את תיקוני החקיקה. אלא שגם על ייצוג ההנדסאים בוועדה עלו טענות, כך למשל באחת ההערות נכתב כי "איני יודע מי זה הסתדרות ההנדסאים, וכן כל חבריי והקולגות שלי לא מכירים את הגוף הזה, ולכן לא ייתכן שייקבעו תקנות כל כך משמעותיות עבורנו בלי נציגות שתשתתף באופן פעיל בכל הדיונים".
יו"ר איגוד המהנדסים, יגאל גוברין, שהוביל מטעם האיגוד את פעילות הוועדה, הסביר כי תיקוני החקיקה נולדו מתוך צורך להסדיר את ענף הבנייה שסובל מחדירת מגוון גורמים לא מקצועיים וחסרי הכשרה מספקת ומטרתם לגרום לבהירות ושקיפות בקרב כלל העוסקים בענף הבנייה ובכך להגדיל את הבטיחות, לשפר את איכות הבנייה, להקטין את עלויות הבנייה ולמנוע סיכון חיי אדם. " ייחוד והגדרת הפעולות אותן מורשים לבצע בעלי המקצוע הם תנאי בסיסי להסדרת הענף", הוא אומר. "בשני העשורים האחרונים חלו שינויים דרמטיים בתכנון מבנים בייעודם, בגובהם, במורכבותם, שימוש בחומרי בנייה חדשים ויישום תקנים חדשים, אולם לא חלה התקדמות מספקת ביחס לחקיקה המאפשרת כיום גם למי שאינו בעל הידע המקצועי וניסיון מספק לקדם תוכניות בנייה מורכבות. תיקוני החקיקה יוצרים סוף סוף סדר והבחנה בעולם התכנון".
גוברין טוען כי ההגדרות החדשות לא פוגעות בהנדסאים. "מה שהשתנה זה שיטת המדידה, וההנדסאים קפצו כי אמרו ש'הפסידו' קומה. בפועל שינינו את זה כדי להתאים את התקנות לקומת כיבוי אש, והגובה החדש עדיין מאפשר לתכנן בניין של ארבע קומות. לגבי השטח, לא היתה הגדרה ברורה של השטח שמותר במבנה פשוט. המספר האחרון היה שהיה בנושא הוא 600 מ"ר והעלנו את זה ל־1,600 מ"ר. לא פגענו בהנדסאים או בתחומי הרישום שלהם".
גם מתכנני הערים טוענים לפגיעה בהם. היועץ המשפטי של איגוד המתכננים בישראל, עו"ד אשר כהנא, אמר כי משמעות השינוי הוא "כמעט למחוק את מקצוע מתכנני הערים". לדבריו, "הטיוטה עוסקת בעיקר ברישוי, אבל הם הוסיפו שני משפטים שעוסקים בתכנון ומחקו את מתכנן הערים מהעולם".
בקרב האדריכלים והנדסאי האדריכלות יש מי שדווקא סבורים כי המהלך מבורך עבורם, בהודעה שנשלחה אל ההנדסאים מנציגות מטעמם נכתב, "שלא יספרו לכם סיפורים – התקנות החדשות הן בשורה מעולה להנדסאי-אדריכלות בפרט ולאדריכלות הישראלית בכלל". בהמשך נכתב, "מרגע שפורסמו תקנות יחוד הפעולות העדכניות למהנדסים ואדריכלים החלו לרוץ ברשתות שמועות ודיסאינפורמציה ללא שום ביסוס במציאות. את הרעש עושה קבוצת אינטרסים שנהנית מהמצב היום, שבו יש בלגן תכנוני ואין אכיפה של התקנות". הנציגים פירטו גם את יתרונות התקנות החדשות עבורם,
"התקנות החדשות מבהירות באופן חד משמעי שהנדסאי-בנין ומהנדסים אינם יכולים לעסוק באדריכלות, שומרות על זכותם של הנדסאי-אדריכלות ואדריכלים רשומים להגיש בקשות להיתר למבנים פשוטים, מבטלות את המגבלה של המפתחים למבנים פשוטים. הנדסאי אדריכלות יוכלו לתכנן יותר מבנים, מבטלות את המגבלה של תקן רעידות אדמה על מבנים פשוטים, מגבילות את המבנה הפשוט למגורים לעד 1600 מ"ר ולעד 8 יח"ד (99.9% מהמבנים הפשוטים), שומרות על הגובה המותר לתכנון במבנה פשוט – 4 קומות – ומוסיפות קומת מרתף נוספת מה שלא קיים היום". לסיום נכתב, "התקנות החדשות יביאו לכך שהנדסאי-בנין יפסיקו לעסוק באדריכלות ולפגוע בפרנסתם של הנדסאי-אדריכלות".
על מה רבים ההנדסאים והמהנדסים
הגדרות "מבנה פשוט" בחוק המהנדסים והאדריכלים, ומה עומד להשתנות
המצב היום
- מבנה פשוט מוגדר: עד גובה של 11.5 מטר עם מרחק מקסימלי של 6 מטר בין העמודים, או מבנה בן קומה אחת עד 5 מטר גובה ומרחק של 12 מטר בין העמודים
- על תוכנית יכול לחתום מהנדס בניין רשום, הנדסאי אדריכלות/בניין, אדריכל רשום
השינוי המוצע:
- מבנה פשוט יוגדר: עד 1,600 מ"ר ו-8 יחידות דיור, הגובה נקבע על 13 מטר והוא יימדד בין הרצפה הנמוכה ביותר ועד התקרה העליונה ביותר
- על תוכנית יוכל לחתום אדריכל רשום, הנדסאי אדריכלות רשום, אדריכל רשוי
אדריכל רשוי הוא בעל הכשרה, ניסיון ורישיון, בניגוד לאדריכל רשום שעוד לא "עלה שלב"
