דילמה בדרום: השמש של סרוסי נגד האדמה של קוינט
דילמה בדרום: השמש של סרוסי נגד האדמה של קוינט
עתירה שהגישה אנלייט נגד רשות מקרקעי ישראל מאיימת לעכב בניית 15 אלף דירות באזור נתיבות. חברת האנרגיה המתחדשת קיבלה אישור להקים מתקן פוטו־וולטאי, אך בקשת ההיתר שלה נדחתה בנימוק שנבחנת שם תוכנית בנייה ענקית
עתירה של חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט מאיימת לעכב תוכנית של רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) לבניית כ־15 אלף דירות מצפון לנתיבות. החברה הביאה לאישור תוכנית להקמת מתקן פוטו־וולטאי על קרקע מדינה בגודל של 137 דונם, שמשמשת את המושב תקומה לחקלאות, מצפון לנתיבות. אלא שבקשת ההיתר להקמת המתקן נדחתה על ידי רמ”י בנימוק כי נבחנת כיום תוכנית בנייה ענקית בשטח זה.
אנלייט, בראשות היו”ר יאיר סרוסי, זכתה ביולי 2020 במכרז רשות החשמל להקמת מתקנים לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית, ולטענתה הסירוב של רמ"י לספק לה היתר תסב לה נזק מידי של כ־4 מיליון שקל - ערבויות שרשות החשמל תחלט אם לא תשלים את בניית המתקן עד ינואר 2023. זאת מעבר לאובדן הכנסות מייצור חשמל.
2 צפייה בגלריה
מימין: ינקי קוינט, מנהל רמ”י, ויאיר סרוסי, יו”ר אנלייט. לחברות אנרגיה מתחדשת נחוצה ודאות של עשרות שנים
(רשות מקרקעי ישראל עמית שעל)
מאחר שלאורך הליך התכנון רמ”י לא התנגדה לתוכנית, באנלייט טוענים כי החלטתה "אינה חוקית, אינה סבירה ומפרה חובת הגינות ותום לב, פוגעת אנושות באינטרס ההסתמכות של אנלייט ומסבה לה נזקים כספיים עצומים שלא כדין". בעתירה שהגישה אנלייט באפריל לבית המשפט המחוזי בבאר שבע היא מבקשת להורות לרמ”י לבטל את החלטתה ולהשלים את העסקה להקמת המתקן ולספק כל מסמך הנחוץ להשלמת העסקה.
השטח שמיועד להקמת התוכנית הוא שטח חקלאי, ולתקומה ולמושבים אחרים יש אפשרות להסב את השימוש בו מחקלאות לאנרגיה מתחדשת. אבל בכל שלב רמ”י יכולה להחליט על השבתו למדינה ושינוי ייעודו.
המחלוקת המשפטית הזו מציפה בעיה שנובעת מהצטמקות מלאי הקרקעות הפנויות לבנייה. מצד אחד, על רקע משבר הדיור ויעדי הממשלה להגדלת היצע הדירות, רמ”י מבקשת להפשיר כל פיסת אדמה באזורי הביקוש. כיום יש חוות סולארית על פני 25 אלף דונם ברחבי המדינה. ודבר נוסף, מתקן פוטו־וולטאי מניב לרמ”י הכנסה של מיליוני שקלים בודדים, ושיווק קרקע לבנייה למגורים יניב למדינה הכנסות של מיליארדי שקלים. מנגד, לחברות אנרגיה מתחדשת נחוצה ודאות, והמודל העסקי שלהן עלול להסתבך אם לא יצליחו להחזיק במתקן במשך עשרות שנים כדי להחזיר את השקעתן. במכרזים של רשות החשמל החברות האלה מתחרות על תעריף החשמל שהן יגבו, וחוסר ודאות בנוגע ליכולתן להקים את המתקנים בזמן או בנוגע לעלויות הכרוכות בהקמתם עלול להתגלגל לחשבון החשמל לצרכנים.
מהעתירה עולה כי ב־2017 החלה אנלייט לקדם תוכנית להקמת מתקן פוטו־וולטאי בהספק של 12 מגה־ואט. התוכנית קיבלה תוקף בנובמבר 2019, לאחר שורה ארוכה של דיונים. בין היתר נבחנו בדיונים טענות של נתיבות כי השטח הזה ישמש אותה בעתיד להתרחבות. נתיבות אף הגישה התנגדות לתוכנית, אך טענותיה נדחו משום שהשטח מצוי כקילומטר וחצי מהעיר, ומוסדות התכנון סברו שגם אם הוא ישמש אותה לצמיחה זה יהיה בעתיד הרחוק, וממילא הקמה של מתקן פוטו־וולטאי אינה בלתי הפיכה. לטענת אנלייט, בשום שלב בהליכי התכנון רמ"י לא התנגדה לתוכנית.
במקביל להליכי התכנון אנלייט נערכה להליך תחרותי של רשות החשמל לקביעת תעריף ייצור החשמל. בהליך הזה על אנלייט להקים את המתקן עד מרץ 2023, אחרת כאמור יחלטו לה את הערבות הבנקאית. לטענתה, במסגרת ההיערכות להליכי המכרז היא השקיעה 1.5 מיליון שקל. ביולי 2020 רשות החשמל הודיעה על זכיית אנלייט במכרז עם עוד שתי חברות.
התעריף לזוכים בהליך הוא 19.9 אגורות לקוט"ש צמוד למדד ל־23 שנה. אנלייט הפקידה ערבות של 28 מיליון שקל לחמישה אתרים שבהם זכתה. רק בפברואר רמ”י הודיעה לראשונה לחברה שהיא בוחנת קידום של תוכנית בנייה בשטח.
המכרז שבו זכתה אלנייט היה ראשון מסוגו משום שהוא כלל גם מתקני אגירה, מעין סוללות ענקיות שמאפשרות לאגור חשמל בהיקף של ארבע שעות, וכך לספק חשמל גם בשעות שבהן אין שמש.
