מאות התנגדויות לכביש שמאיים על עדרי הצבאים ליד מודיעין: "יש חלופות"
מאות התנגדויות לכביש שמאיים על עדרי הצבאים ליד מודיעין: "יש חלופות"
כביש 4431, שאורכו 4.2 ק"מ, נועד לחבר את מודיעין עילית עם כביש 443. יוזמי הכביש וראש העירייה טוענים כי הוא קריטי כדי למנוע פקקים, אך המתנגדים טוענים כי מדובר בפגיעה בטבע: "אין הצדקה להרס נרחב של שטח פתוח כה ערכי לטובת כביש שיש לו חלופות שיכולות לתת מענה מספק"
ועדת ההתנגדויות של הוועדה המחוזית יהודה ושומרון תקיים מחר (ה') דיון נוסף ב-600 ההתנגדויות לכביש 4431. הכביש השנוי במחלוקת, שהתוכנית שלו הופקדה במאי 2022, הוא יוזמה של מועצת התכנון העליונה, הגוף המתכנן בשטחי יהודה ושומרון, ומקודמת ע"י רמ"י (רשות מקרקעי ישראל). אורך התוואי של הכביש הוא 4.2 ק"מ, כאשר מחציתו נמצאת מעבר לקו הירוק. תפקידו הוא לחבר את העיר החרדית מודיעין עילית עם כביש 443. יוזמת הכביש מתגלגלת במוסדות התכנון כבר 20 שנה, ונדחתה בעבר מסיבות שונות.
בישיבת הפקדת התוכנית במאי 2022, הסביר שמעון פרהנג' מחברת לנדיוז, מתכנן הכביש, את ההיגיון שבהקמתו: "במודיעין עילית 100 אלף תושבים שלא יכולים לחיות עם כניסה אחת. בשעות השיא זה לא יעבוד, גם אם נשים רמזור הכי טוב שיש. לכן, אין ברירה לעשות מערכת שמפזרת את התנועה". עוד הוא הוסיף: "על פי מה שהולך ב-446 (כביש הגישה היחיד למודיעין עילית - ג"נ), האוכלוסייה הזו יכולה לסבול עוד 5–10 שנים ללא מענה. לכן, חובה עלינו לתת מענה למצוקה של מודיעין עילית, של מטה בנימין. אנו יודעים שהמדינה סובלת מחוסר יחידות דיור, ונוכל לתת מענה גם לזה".
ד"ר אייל אשבל מחברת PGL, שעשה עבור צוות התכנון את הבדיקה התנועתית של הכביש המוצע, אמר באותו הדיון כי הצפי הוא שבלי הפרויקט יהיה ב-2030 "תור" של 1.5 ק"מ בשעות הבוקר בין מעבר חשמונאים (מסוף מעבר משטחי יהודה ושומרון לשטח ישראל שבגבולות הקו הירוק, על כביש 446) לצומת חשמונאים. אשבל הדגיש שהכביש החדש יביא לחיסכון של כ-11 אלף "שעות רכב או שעות אדם" בתקופת שיא בוקר, ושמדובר בחיסכון של עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים בשנה.
יעקב אשר גוטרמן, ראש עיריית מודיעין עילית שהשתתף אף הוא בישיבה בלשכת התכנון יו"ש, ניסה להדגיש בהסבריו את הדחיפות בצורך הקמת הכביש לעירו: "רק אתמול בלילה קיבלנו הודעה מהצבא לסגור את כביש הכניסה כדי לבדוק את המעבר שהיה למחבלים מאלעד. זה קורה כי יש רק כניסה אחת לעיר, וכשעושים רק בקרה לנכנסים ויוצאים ממודיעין עילית, תוך שניות הבקרה הופכת לחסימה ונוצר פקק עד צומת שילת. אנחנו נמצאים במציאות של פיקוח נפש, ביטחוני ובטיחותי. שיהיה ברור לכל הנוגעים בדבר ולכל מי שדואג לטבע ובעלי חיים, אני הראשון שרוצה לדאוג לערכי הטבע ולבעלי החיים, אבל צריך גם לדאוג לבעלי החיים ההולכים על שתיים, אלה אנשים שסובלים יום יום".
בחברה להגנת הטבע מתנגדים לסלילת הכביש מחשש לפגיעה לא הפיכה בשטח טבעי המחובר באופן רציף וקבוע אל המסדרון האקולוגי הארצי במזרח ישראל. במקביל לכביש מקודמות גם תוכניות להרחבת היישוב כפר אורנים, אזור תעסוקה חדש למודיעין עילית ובית עלמין. לטענתם, הכביש המדובר עובר בלב המסדרון האקולוגי, ממזרח לכפר אורנים וממזרח ומדרום לכפר רות, שם מצויים עדרי צבאים בסכנת הכחדה: "אזור זה הינו בעל איכויות יוצאות דופן וברמה הגבוהה ביותר באזור מרכז הארץ המצטופף, וראיה לאיכותו וחשיבותו הם עדרי צבאים עם עשרות פרטים החיים בו. נזכיר כי הצבי הארץ ישראלי, אשר הינו מין בסכנת הכחדה עולמית, מאוים כל העת בשל איומי חורבן והרס על אזורי המחיה שלו, בדיוק כפי שמוצע על ידי כביש זה".
גדי אברהם ממודיעין-מכבים-רעות, אחד ממאות החותמים על נוסח התנגדות פופולרי ליוזמת הכביש, התייחס גם הוא לעניין שימור הנוף: "סלילת הכביש תפתח את הפתח לפיתוח נוסף של האזור, ובסופו של דבר, במקום אזור שהינו נכס טבע, נקבל אוסף של כבישים, בתי עלמין, אזורי תעשייה ובנייה מסוגים שונים. אוכלוסיית מודיעין עילית מתרבה בקצב מהיר ואכן יש לתת לה מענה תחבורתי, אך אין הצדקה להרס נרחב של שטח פתוח כה ערכי לטובת כביש שיש לו חלופות שיכולות לתת מענה מספק".
ציפורת איזנברג יגיל ממודיעין הציעה בהתנגדות שעליה היא חתומה אלטרנטיבה תחבורתית: "כרגע מבוצע מהלך של הרחבת כביש 446 שייתן מענה לצרכי התחבורה של האזור שנים רבות קדימה. ניתן ליצור כניסה נוספת לעיר מודיעין עילית דרך כביש 446 ולתת מענה לכביש חירום למודיעין עילית באמצעות כביש המערכת ומספר דרכי משנה הקיימים כבר כיום".
מוטי קפלן, בכיר המתכננים בישראל, שחתום בין היתר על תמ"א 1, התוכנית המתכללת של תוכניות המתאר הארציות, וסייע במקרה הזה למטה להצלת הצבאים של עמק מודיעין, הבהיר בדבריו בדיון במאי 2022 כי מעבר לפגיעה בחיות הבר, מהווה הכביש סכנה למקורות המים של מדינת ישראל: "את אקוויפר (מאגר מי תהום - ג"נ) החוף זיהמנו לחלוטין, כך שלא משתמשים בו יותר לשתייה. אנו נמצאים על אזור ההזנה, דרכו חודרים המים ומעשירים את האקוויפר. סלילה של כביש, מרכז תעסוקתי, בתים, לא משנה מה, חוסמת את האקוויפר מפני העשרה ומזהמת אותו. כבר היום יש לנו עדשות באזורים באקוויפר ההר שמזוהמים כבר ואי אפשר להשתמש בהם. בואו לא נמשיך את התהליך הזה הלאה. זה הרציונל של אותה שמירה קפדנית שהמדינה מבקשת לשמור עכשיו את אקוויפר ההר. לצערי הרב, מה שאנו מתכוונים לעשות כאן יכול לפגוע פגיעה אנושה באותו אזור של האקוויפר ולסכן את מי השתייה של מדינת ישראל".
