מגזין נדל"ןעם הספר מעצב את הרשתות החברתיות
מגזין נדל"ן
עם הספר מעצב את הרשתות החברתיות
טרנד העיצוב המפתיע של השנה האחרונה הוא "מדף הספרים העשיר" bookshelfwealth# עם 10.3 מיליון תיוגים בטיקטוק ובאינסטגרם. משפיענים, מעצבים וחובבים משתפים בגאווה תמונות של מדפי ספרים עמוסים וספריות מתפקעות. "חשוב שאלו ספרים שבאמת נקראו ונאספו ולא רק לצורכי תצוגה", מסבירה אחת המשפיעניות
גלילה בפיד הרשתות החברתיות בחודשים האחרונים מעוררת תחושה שכולם חזרו לקרוא ספרים, שחלק בלתי נפרד מעיצוב הבית הוא ספריות אקלקטיות. האשטאג: מדף הספרים העשיר bookshelfwealth# הוכתר כטרנד העיצוב הבולט ב־2024 באתר הנחשב architecturaldigest.com ואצל מרתה סטיוארט. עד כמה הטרנד הזה באמת קשור לשינוי בהרגלי הקריאה? אמנם בעשורים האחרונים רבים עברו למסכי הטלפון ועדיין שוק הספרים הגלובלי הוערך ב־2023 בכ־145 מיליארד דולר, והוא צפוי לצמוח בשיעור שנתי של 1.8% (יש האומרים אף יותר) ועד 2030 להגיע לכ־164 מיליארד דולר, עם כ־2.5 מיליארד קוראים.
הספריות העשירות שמככבות עכשיו ברשת משלבות ספרי קריאה וספרי אמנות ובצידם ספרי שולחן קפה ססגוניים. על המדף מונחות גם תמונות, עבודות אמנות, קרמיקה או עציצים ושאר פריטי עיצוב. הכל יחד יוצר עושר ויזואלי שמזכיר את הבתים החמימים והמזמינים בסרטים של הבמאית האמריקאית ננסי מאיירס. למשל, הבית של גיבורת "זה מסובך" בגילומה של מריל סטריפ, בית רחב ידיים, אקלקטי, בהיר עם חלונות גדולים וספרים המונחים בכל פינה, מהספרייה ועד שולחן הסלון.
מדף הספרים העשיר תופס תאוצה בטיקטוק ובאינסטגרם עם כ־10.3 מיליון תיוגים מתחילת השנה, ומתמקד בספריות ביתיות ליצירת אווירה ביתית חמימה. משפיעני רשת שמשתפים את הספרים האהובים עליהם למיליונים תורמים להצלחה של מכירות ספרים בשנה האחרונה תחת התיוג booktak#.
3 צפייה בגלריה
חיים באר והספרייה שלו, אוסף ספרים כל חייו. “הסידור הוא דינמי ומשתנה לפי הצרכים”
(צילום: קובי קואנקס)
"זה אמנם סגנון עיצוב שכולל ספרים", הסבירה בטיקטוק המעצבת האמריקאית, קיילי בלאלוק בפוסט שקיבל חשיפה של 1.3 מיליון צפיות, "אבל אלו לא ספרים לצורכי תצוגה אלא ספרים שבאמת נקראו ונאספו". ההסבר שלה אכן מדויק - תחושת החמימות הביתית שאליה שואפים בטרנד הזה תיווצר רק באיסוף של פריטים וספרים לאורך השנים ולא בעיצוב אינסטנט ובקנייה אחת מרוכזת שתמיד נראית מאולצת ומבוימת. ספרייה גדולה וססגונית, שהספרים בה נבחרו מתוך עניין ואף נקראו, היא ספרייה אותנטית שאפשר לשלוף מתוכה ספר ולעיין בו, לקרוא אותו, כזאת המלמדת על סגנון חיים, על טעם אמנותי, ולא רק לתצוגה. בהתאם גם חפצי הנוי שמשובצים בה נרכשו מתוך אהבה לאורך שנים ומעוררים זיכרונות. כשקריאה היא סגנון חיים הספרים לא בהכרח מונחים רק בספרייה הייעודית להם אלא פזורים ברחבי הבית ונערמים ליד המיטה.
האדריכלים מוטי ראוכוורגר והדר מנקס ממשרד Salty תופסים גם הם את הספרייה כאלמנט אדריכלי משמעותי. "לא תמיד נתכנן את הרהיטים בבית, אבל תמיד נשאף לתכנן את הספרייה", אומר ראוכוורגר. "למשל בסלון, כשהספרייה ממוקמת ליד חלון או מולו היא מספקת נוף תרבותי מול הנוף העירוני שבחוץ. אותי לפחות זה מרגיע. העיניים בורחות לשם ומשוטטות". לדברי מנקס, "בהרבה פרויקטים, הרעיון הוא לא להפוך את הספריה לעניין, אלא את את הספרים והחפצים שממלאים אותה, חפצים של אנשים שלא נקנו במיוחד לבית החדש". הרבה פעמים הספרייה גם משמשת כעוד אלמנט מפריד למשל, בקיר משותף עם השכנים לאיטום הסאונד, כחיפוי לארונות או כמעין מחיצה אוורירית. "כמו קיר חומר. עירוב של ישן וחדש שיוצרים מין מסה חיה של חומר".
30 אלף ספרים יש בספרייה של הסופר חיים באר בביתו ברמת גן, ללא ספק מסה של מילים. "הלוואי שהייתי יכול לעצב אותה", הוא אומר, "אבל היא עיצבה אותי, אפילו את החלונות חסמתי פה ושם. יש לי דירה קטנה רק לספרים. כולה ספרים מסודרים על מדפים, בחלקם עמודי מתכת. בכל פעם שהייתי יכול לעצב, העדפתי לקנות עוד ספרים בכסף". העניין האמיתי הוא, לדבריו, איך מעמידים אותה. "הסידור הוא דינמי והוא משתנה בהתאם לצרכים. הספרים בשבילי הם כלי עבודה. כשאני כותב מאמר או ספר, אני אוסף את כל הספרים שנוגעים לנושא יחד. ליד השולחן עבודה שלי יש ספרייה ריקה שאני מביא אליה את כל הספרים, ובתום הכתיבה אני מחזיר כל ספר למקומו".
סידור הספרייה מעורר אצלו התלבטויות. "למשל, האגף הירושלמי - האם להעמיד שם גם ספרות יפה שנכתבת על ירושלים או שמקומה במקום שכל הספרות נמצאת. זו ספרייה פרטית שלי שרק אני משתמש בה ואני יודע בדיוק איפה נמצא כל ספר, לרוב. אם אני שוכח להחזיר - אז קורות תקלות. אני מנסה לשחזר בראש איפה ומתי הייתי צריך אותו. לאורך השנים קרה שנאלצתי לקנות שוב ספר מסוים כי לא מצאתי אותו ויש לי שניים".
למעצב הגרפי והמאייר אמרי זרטל, ממעצבי עטיפות הספרים הבולטים בארץ, היתה בבית ספרייה ענקית של אלפי ספרים. "הם השתלטו לי על הבית, ומאז שעברתי דירה מסרתי אותם וכיום אני שומר מעט ספרים, רק כאלה שאני מאוד אוהב. מכיוון שאני מעצב המון עטיפות, החלטתי לשמור ספרים מסוימים, למשל הספר הראשון שעיצבתי לו עטיפה".
לא רק בדירות ובבתי מגורים רואים יותר ויותר ספריות. גם במסעדות, גלריות ובתי מלון. למשל, במלון "הג'ורג" החדש בתל אביב במבואה לקומת הבר, תכנן האדריכל הספרדי לזארו רוזה ויולן ספרייה עשירה שבה לצד ספרים מונחות עבודות קרמיקה וציורי אמנות ושולחן רחב ידיים שאפשר להסב אליו ולעיין בכל ספר. בגלריה גורדון בתל אביב תכננו ראוכוורגר ומנקס ספרייה מרשימה ואוורירית לכל אורכו של גרם מדרגות.
3 צפייה בגלריה
המעצבת האמריקאית קיילי בלאלוק מסבירה בטיקטוק כיצד ליצור בבית את הטרנד
(צילום: TikTok)
במרכז תרבות האוכל בישראל "אסיף" שעוצב על ידי משרד האדריכלים קימל אשכולות יש ספרייה עשירה, הכוללת יותר מאלף ספרי בישול וספרי קולינריה וגסטרונומיה ואזור קריאה, ומחברת בין בית הקפה שבקומת הכניסה לגלריית הקריאה שמעל. ולצד הספרים מונחים על מדפי העץ פרטי נוי, קומקומים, מקינטות וסירי בישול ישנים שאספה הסטייליסטית מיכל גירון משוקי פשפשים ונצבעו כחול. "כשתכננו את הספרייה רצינו אלמנט שיבלוט מכל רחבי החלל המרכזי. היה לנו חשוב שהכל יהיה פונקציונלי, לא קישוט, פייק. לכן גם אפשרנו גישה לכל הספרים, אין ספר שאי אפשר לשלוף אותו ולעיין בו". אומרת האדריכלית האחראית, מור גלפנד.
"הספריות שכמו נכחדו מהעולם זוכות עכשיו לרנסנס. פתאום ההתייחסות אל ספרייה כאל אלמנט עיצובי החייתה מחדש את תרבות הספרייה ואת מקצוע הספרנית. במקרה של ‘אסיף’ היתה ספרנית והנושא נחקר ונלמד, לרבות תיוג וחלוקה לפי ארצות מוצא וגם אזור של ספרים נדירים. זה הוכיח את עצמו: אנשים באים, יושבים וקוראים בספרייה הזאת, משפים צעירים ועד מתעניינים בקולינריה. כנראה שיש לזה סיבה, וזה חלק מהסלואונס שאנחנו משוועים אליו".
