מזרזים הליכים: יזמים יוכלו לקבל היתר בנייה ברשות ארצית
מזרזים הליכים: יזמים יוכלו לקבל היתר בנייה ברשות ארצית
לפי תיקון לחוק שנכנס היום לתוקף, בקשות להיתר של תוכניות בהן יותר מ־80 יחידות דיור המחכות יותר משמונה חודשים לאישור יוכלו לעבור לטיפולה של רשות ארצית שהוקמה לשם כך. כיום 20 אלף דירות מסוג זה ממתינות להיתרי בנייה
20 אלף דירות שממתינות להיתרי בנייה עשויות לעבור לטיפולה של רשות הרישוי הארצית במינהל התכנון. החל מהיום קיבלה רשות הרישוי סמכות חדשה להעניק היתרי בנייה כאשר בקשה להיתר ממתינה בוועדה המקומית זמן רב.
במסגרת חוק ההסדרים אושרה במאי 2023 הקמתה של רשות רישוי ארצית שתזכה לסמכויות של אישור היתרים. הטיפול בהיתרים נחלק לשניים: בשלב הראשון הרשות החלה לעסוק בהיבט של רישוי תשתיות לאומיות וכעת מגיע השלב השני של הקמת רשות הרישוי הארצית שתטפל בין היתר בהיתרי בנייה למגורים.
מדובר במסלול מקביל לזה הנעשה בוועדה המקומית. העברת התוכניות אינה חובה וניתנת ליזם האפשרות לבחור בין השארת הבקשה להיתר ברשות המקומית לבין העברת הבקשה לטיפול ברשות הרישוי הארצית. היזמים יוכלו להעביר את התוכנית מהרשות המקומית לרשות הארצית רק כאשר מדובר בתוכניות שבהן 80 יחידות דיור ומעלה, ורק כאשר חלפו שמונה חודשים לפחות ממועד קליטת הבקשה, וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או החלטה על סירוב לבקשה להיתר. בראש הרשות עומד רון רקח, לשעבר מנהל אגף תשתיות לאומיות במינהל התכנון.
מניתוח שערכו במינהל התכנון, בין השנים 2020-2024 הוגשו כ־620 בקשות שבהן היו מעל 80 יחידות דיור, וכעת יש כ־194 היתרים הכוללים כ־20 אלף יחידות דיור שהתעכבו ברשויות המקומיות והן פוטנציאל להעברה אל הרשות הארצית (אם היזם יבחר בכך). בשנה החולפת הוקם במינהל התכנון אגף בכיר רישוי ובנייה ארצי, האמון על הפעלת רשויות הרישוי הארציות לתשתיות ומגורים, וכן קידום היתרים רבים לתשתיות. לפי המינהל הם ערוכים לקליטת הבקשות להיתרים גם אם מדובר באלפי בקשות שיגיעו אליהם. רשות הרישוי הארצית למגורים תורכב מיו"ר ומתכנן רשות הרישוי, ומהנדס הוועדה המקומית שבתחומה ההיתר.
בקשות להיתרי בנייה שנתקעות בוועדה המקומית אינן דבר חדש, במשך שנים רבות היזמים מתלוננים על כך בכל הזדמנות, אלא שהצורך בזירוז ההליכים הבירוקרטים הפך לדחוף יותר מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל שבעקבותיה ענף הבנייה נקלע למצוקה קשה, ונוצרו עיכובים שטרם הסתיימו בהליכי הביצוע ובקידום מכרזים, כך שהמדינה מנסה לקצר הליכים במקומות בהם היא יכולה.
דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-2021 מצא שמשך הזמן הממוצע לקבלת היתר בנייה בישראל הוא 319 ימים. לצורך קבלת היתרים, שכללו מתן הקלות או קבלת היתר לשימושים חורגים, צריך היה לחכות 407 ימים בממוצע. על פי הבנק העולמי, במדינות שמפעילות כמו ישראל מערכות מקוונות להגשת הבקשות להיתר הבנייה הזמן הממוצע לקבל היתר עומד על 114 ימים. לפי התיקון לחוק, הרשות הארצית מחויבת במתן היתר בתוך 45 ימים מיום העברת הבקשה אליה, ובהמשך לאחר קבלת ההחלטה, מגיש הבקשה להיתר יכול לערער בתוך 30 יום, וועדת משנה תידרש לקבל החלטה בנושא בתוך 30 יום נוספים. מדובר בלוחות זמנים קצרים במיוחד, אך יש לזכור שהתוכניות שמגיעות לרשות כבר המתינו לפחות שמונה חודשים להיתר.
המתנגדות העיקריות למהלך הן הרשויות המקומיות שניסו לעצור את החקיקה וטענו כי מדובר במהלך בעייתי שמשנה את יחסי השלטון המקומי והארצי, עוקף את הוועדות המקומיות ומחליש אותן במקום לחזק את מעמדן.
היזם שלום שטרית, מבעלי חברת שתית, אמר בשיחה לכלכליסט כי מדובר בכלי חדש, וטוב שהוא קיים, אך עדיין יש צורך לייצר שינוי בכל תהליך אישור ההיתרים ולוחות הזמנים לאישורם ברשויות. "זה היה מאוד עוזר אם היתה האפשרות הזו בשנים האחרונות לפחות בחלק מהערים, אבל עדיין קיים החשש שיחסי העבודה עם הרשות המקומית, במיוחד כזו שעובדים בה הרבה, ייפגעו, ואפילו נראה סוג של נקמנות בעתיד"'.
