"החלומות יתנפצו": הופסק הדיון על הקמת היישוב החרדי תילה בנגב
"החלומות יתנפצו": הופסק הדיון על הקמת היישוב החרדי תילה בנגב
הדיון שהתקיים במועצה הארצית לתכנון ובנייה הופסק לאחר התנגדות ראשי רשויות שכנות, גופים מקצועיים ומתכננים בכירים. ראש העיר ב"ש: "אנחנו יוצרים קניבליזם בתוך הנגב?". ראש העיר רהט: "לא הגיוני להכניס לפה עוד 50 אלף תושבים עניים. זה ינפץ לנו את כל החלומות"
הדיון הפתוח על הקמת היישוב החדש תילה, שהתקיים היום (ג') בצהריים במועצה הארצית לתכנון ובנייה, הופסק באמצע לאחר דברי ביקורת והתנגדות בוטים של ראשי רשויות שכנות, גופים מקצועיים ומתכננים בכירים. הצעתו של טל אלא על, נציג העיר ב"ש, לבטל את היוזמה להקים את היישוב נדחתה והוחלט לקיים דיון נוסף בנושא בעוד חודשיים.
בהחלטת ממשלה מאפריל 2022 הוחלט לבחון את הקמת היישוב תילה, במטרה לקדם את הפריפריה ולמשוך אוכלוסייה מהמרכז לנגב. מדובר ביישוב שבו אמורים להיות 15 אלף יחידות דיור ו-50 אלף תושבים, ויאופיין, בשונה מיישובים שכנים, בבנייה רוויה. בתזכיר שהוגש למועצה הארצית לתכנון ובנייה בנובמבר 2022 והוכן ע"י משרד יעד אדריכלים ומתכננים נכתב כי "הקמת יישוב חדש בנגב מהווה הזדמנות למשיכת אוכלוסייה מגוונת ויצירת מסה קריטית של אוכלוסייה במרחב המדובר. זאת תוך סיוע לפריסה טובה יותר של האוכלוסייה בישראל, סיוע במצוקת הדיור הלאומית וחיזוק הפריפריה הגיאוגרפית בנגב".
עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית דרום, אמר בדיון היום כי הוא לא רואה בעיה עם הקמת יישובים חדשים נוספים, על אף התנגדות אגף התקציבים של משרד האוצר: "אני חושב שהפתרון האמיתי הוא חיזוק של הדרום, כולל שינוי מנגנוני המס. אם האוצר רוצה להרתם למשימה של חיזוק הדרום הוא צריך להביא השקעות בהיקפים משמעותיים".
עוד הוא חשף, לראשונה, שהכוונה היא שהיישוב החדש יהיה חרדי: "עד היום כל היישובים שקמו, גם היותר אטרקטיביים, כמו עומר, להבים ומיתר, משכו אליהם אוכלוסייה מערי הדרום. אולם, אוכלוסיה חרדית היא בהגדרה חדשה. אין בדרום ערים חרדיות שמהן יתקיים המעבר. גם בערים שיש להן יותר אוריינטציה חרדית, כמו אופקים ונתיבות, מדובר במספרים קטנים".
רוביק דנילוביץ', ראש העיר ב"ש, יצא מגדרו נוכח דברי יו"ר הוועדה המחוזית בדיון שהתקיים היום: "חבל לי שאנשי המקצוע של מנהל התכנון, היו"ר והמתכנן, לא מודים בכך שכפו עליהם את הקמת היישוב. אני רוצה לומר את הדברים בפשטות. עד מתי המדינה תמשיך ללכת נגד הנגב? אנחנו בעד יישוב הנגב, אבל צריך לעשות את זה בתבונה, בשום שכל. אין פה שום תכנון אסטרטגי. כלום". עוד הוסיף: "מה אנחנו עושים? יוצרים קניבליזם בתוך הנגב? האם המדינה באה ויושבת איתנו בתכנון אסטרטגי? תראו מה קורה עם התחבורה הציבורית, עם בית החולים הנוסף שהיה אמור לקום בב"ש. האם אנחנו שמים לב לפערים שהולכים ומעמיקים מול גוש דן?".
עטא אבו מדיעם, ראש העיר רהט, התבטא אף הוא כנגד הקמת היישוב: "הנגב הוא החצר שהמדינה הזניחה תמיד. אם זה ליהודים ואם לבדואים. רהט היא עיר לתפארת, מתכון שהצליח, אחותה של ב"ש. הדבר החשוב הוא מרקם החיים שכבר מתפקד בינינו לבין היישוב להבים למועצה האזורית בני שמעון. הגענו לאן שהגענו, ופתאום רוצים לתת לנו מכה בפרצוף. אחרי 50 שנה אנחנו שואפים לפיתוח כלכלי ועצמאות. אנחנו לא רוצים להיות נטל על המדינה. אנחנו רוצים למנף את הנגב ולא להכניס עוד אנשים. כבר הודיעו על הקמת העיר החרדית כסיף בבקעת ערד. לא הגיוני להכניס לפה עוד 50 אלף תושבים עניים. אין לנו אפשרות כזאת. זה ינפץ לנו את כל החלומות".
ניסן בן חמו, ראש העיר ערד ויו"ר מועצת יישובי הנגב, הבהיר כי הוא מתנגד ליוזמה: "אני חושב שיש פה חוסר תכנון משווע. אני יליד הנגב, יליד ערד וראש העיר ערד מזה 8 שנים. הבעיה היא שאף פעם לא מדברים איתנו, ראשי הרשויות, על מה הנגב צריך. כל מה שדובר על יישוב עירוני חדש שיחזק את המטרופולין- לא נכון. יישוב שיגדיל את היצע יחידות הדיור-לא נכון, כי יש בכל היישובים פה היצע יחידות דיור מספק. יכולת לסייע במשיכת אוכלוסיות- לא נכון. היישוב כסיף אושר כבר לפני 15 שנה, אך לא נעשה שם כלום. מערב קריית גת גם לא מומש. מה הרעיון לקחת עוד אדמה ולהקים בה יישוב חרדי? ואני מזכיר את הדוגמא של העיר חריש, שהיתה אמורה להיות עיר חרדית ונפתחה לכולם. אם זה יהיה יישוב מעורב הנזק יהיה בלתי הפיך. מאיפה יגיעו ההכנסות ליישוב החרדי החדש? מיישובי הסביבה? אתם מייצרים כאן פגיעה כלכלית לאזור. זה לא שמביאים לנגב עוד משאבים. מביאים אוכלוסיה מוחלשת ועכשיו צריך לתמוך בה".
פרופ' פנינה פלאוט, המסלול לתכנון ערים ואזורים, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון: "לאור ההצעה לעיר חרדית, לא ברור מה המטרה של התוכנית. החלופות שנבחנו נעשו עבור אוכלוסיה כללית. שאלת הערים הנפרדות לא קיבלה דיון מעמיק. אני חושבת שההצעה של רוביק דנילוביץ', לבחינת הקמת שכונות לחרדים בערים הקיימות בנגב היא חשובה ומן הראוי שננקוט בדרך הזאת".
פרופ' אמנון פרנקל, המסלול לתכנון ערים ואזורים, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון: "יש פה החלטת ממשלה שאמורה להישען על נימוקים סבירים מצד גופי התכנון העיקריים. אם אנחנו מסתכלים על התוכנית הזאת שמוגשת הרי שהיא עומדת בסתירה מוחלטת לעקרונות שבבסיס תמ"א 35 ומדיניות אי הקמת יישובים חדש. הנקודה המרכזית שאני רוצה להעלות היא שהנימוקים שהוצגו ע"י המתכננים לא הביאו הצדקה מבוססת כלשהי להקמתה של עיר חדשה. לבוא ולומר שיש פה פוטנציאל למשיכת אוכלוסיה מבוססת מהמרכז, מה שלא מצליחות לעשות הערים הקיימות, זו אמירה סתמית שאין בה שום דבר".
מהחברה להגנת הטבע נמסר: "אין כל היגיון – לא תכנוני, לא כלכלי, לא חברתי, לא סביבתי, לא נופי ולא אקולוגי, בהקמת יישוב חדש בנגב, במיקום המוצע. מכל ההיבטים הללו, יש עדיפות ברורה וחד משמעית, לחיזוק ועיבוי יישובים קיימים ולא להקמת עוד ועוד יישובים חדשים. יישוב חדש, רק יפגע ביישובים הקיימים באותו המרחב, הזקוקים לחיזוק, ובטח שלא להחלשה".
