הקומבינה של עיריית בני ברק: סחר בעבירות בנייה
הקומבינה של עיריית בני ברק: סחר בעבירות בנייה
עיריית בני ברק הכשירה מבנה לא חוקי של בית כנסת ולשם כך שינתה את ייעוד השטח מציבורי פתוח לציבורי בנוי – ואילו שטח סמוך הפך מציבורי בנוי לציבורי פתוח. אלא שבשטח הסמוך פועל גנרטור שבת המשרת מאות תושבים, ומאז שינוי הייעוד הם נחשבים לעבריינים
עיריית בני ברק סוחרת בעבירות בנייה: היא מכשירה עבירות בנייה במקום אחד תוך כדי יצירת עבירות במקום אחר. המחסור החמור בשטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פ) בבני ברק וריבוי עבירות הבנייה שם הובילו את העירייה לאשר תוכנית שמכשירה מבנים של בתי כנסת שנבנו שלא כחוק. ואיך זה עובד? היא שינתה את ייעוד השטח משצ"פ לשטח ציבורי בנוי (שצ"ב), אך מאחר שהיא אינה רשאית לגרוע מהעיר שטחים ציבוריים פתוחים היא שינתה ייעוד של שטח סמוך מציבורי בנוי לציבורי פתוח. מה הבעיה? בשטח הסמוך ניצב כבר עשרות שנים גנרטור שבת המשרת מאות תושבים, והתוכנית הזו מחמירה את מעמדו הבלתי חוקי והופכת את התושבים לעבריינים.
בעקבות התוכנית אף החלו פעולות אכיפה של הרשות לאכיפה במקרקעין, ונגד חלק מהתושבים כבר נפתחה חקירה בנוגע לעבירות שהקנס עליהן יכול להגיע עד 600 אלף שקל.
מדובר בשתי חלקות סמוכות ברחוב חי טייב 6 בשכונת קריית הרצוג בצפון־מזרח בני ברק. חלקה אחת מוגדרת בייעוד שטח ציבורי פתוח, ומוצבים בה מספר מבנים ארעיים המשמשים כבית כנסת "זיו יהודה". החלקה השנייה היא בייעוד של שטח ציבורי בנוי, ובה פועל הגנרטור ללא היתר.
בשנים האחרונות התקבלה החלטה ברשות הארצית לאכיפה במקרקעין לאכוף בנייה בלתי חוקית חדשה בעיר וכן לפעול נגד השתלטות על מבני ציבור. בעקבות זאת הוציאה הרשות צו הריסה לאותם מבני בית כנסת. הצו עורר סערה בקרב תושבי השכונה, והעירייה יזמה את התוכנית להכשרת המבנים הללו ולהוספת מקוואות ושירותים קהילתיים אחרים במבנים בני שש קומות.
התוכנית הוגשה לראשונה לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב במרץ 2024, למרות התנגדות של חבר מועצת העיר ויו"ר ועדת ביקורת בעירייה, יעקב וידר. לפי וידר, "מדובר בתוכנית להכשרת עבירות בנייה באמצעות 'החלפת שטחים בין שצ"פ למבנים ומוסדות ציבור'". במאי השנה, לאחר התייחסות הוועדה המחוזית, אושרה התוכנית פה אחד על ידי עיריית בני ברק, לקראת פרסומה למתן תוקף.
היות שהעירייה אינה רשאית לגרוע שטחים ציבוריים פתוחים, היא נאלצה להמיר את השטח הסמוך לשטח ציבורי פתוח. כך שאם קודם לתוכנית עוד היה ניתן להכשיר את הגנרטור, התוכנית כעת סיכלה כל אפשרות עתידית להכשירו, והובילה לפתיחת חקירה של רשות האכיפה.
הגנרטור מספק חשמל בשבתות ובחגים ל־472 בתים. לטענת התושבים, העירייה היא שהקימה אותו לפני כ־35 שנה ואחראית עליו. במכתב שהעבירו לרשות האכיפה במקרקעין, לשר הפנים משה ארבל, לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב ולעיריית בני ברק הם טוענים, באמצעות עוה"ד שלומי סהר וינקי אברמוביץ' ממשרד גרשטיין־סהר ושות', כי רשות האכיפה החלה לנקוט פעולת אכיפה נגד תושבים המשתמשים בחשמל הכשר, אף שלא היה להם כל קשר להצבת הגנרטור והקמת התשתיות התת־קרקעיות. מנגד, גורם בעירייה אמר לכלכליסט כי הצבת הגנרטורים בשכונות השונות לא נעשתה על ידי העירייה ולא התקבלו ממנה הרשאות לכך.
בני ברק היא העיר הצפופה בישראל עם כ־30 אלף תושבים לכל קמ"ר. במשך שנים ארוכות העיריות לא עמדו בקצב הדרישה למבני ציבור והעלימו עין מעבירות בנייה רבות.
מהרשות לאכיפה במקרקעין נמסר בתגובה: "הגנרטור מוצב בשטח ציבורי ללא היתר. תוכנית שיזמה העירייה להחלפת שטחים יוצרת מצב שאין היתכנות תכנונית לגנרטור, שכן על פי התוכנית הוא נמצא בייעוד שטח ציבורי פתוח".
