בלעדימוקדם מהצפוי: בת ים סיימה את מתווה ההבראה
בלעדי
מוקדם מהצפוי: בת ים סיימה את מתווה ההבראה
תוכנית ההבראה לעיר, ששקעה בגירעון של 110 מיליון שקל, החלה ב־2017 והיתה אמורה להסתיים ב־2023, אך העירייה הקדימה בשנה את תאריך היעד לאחר שעמדה בכל אבני הדרך. אופציית האיחוד עם תל אביב ירדה מהשולחן. יודפת אפק ארזי, מנכ”לית העירייה: “הרמנו כסף מהרצפה”
"בשבוע הראשון בעבודתי בעיריית בת ים שאלתי את אחת העובדות שלי 'איך הגעתם לגירעון כה כבד?', והיא ענתה "תמיד אמרו לנו שכסף זה לא בעיה'", כך מתארת יודפת אפק ארזי, מנכ"לית עיריית בת ים, את ימיה הראשונים בתפקיד שאליו נכנסה במרץ 2019. הראיון עם אפק ארזי נערך ימים אחדים לאחר שראש העיר צביקה ברוט קיבל ממנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש הודעה, שנחשפת כאן לראשונה, ולפיה תוכנית ההבראה של העירייה הגיעה לסיומה. לדבריו, "עיריית בת ים פעלה בשנים האחרונות באופן מקצועי ואחראי בהתאם להסדר ההבראה, ואף אישרה תקציב מאוזן ל־2022".
תוכנית ההבראה יצאה לדרך ב־2017 בדחיפת משרדי האוצר והפנים, לאחר שהגירעון השנתי השוטף של בת ים הגיע ל־87 מיליון שקל, ובמצטבר לכ־110 מיליון שקל. בתוכנית נקבע מתווה שלפיו מ־2018 עד 2023 בת ים צריכה להתאזן בשלבים על ידי קיזוז גירעון של 19 מיליון שקל מדי שנה, כלומר העיר הקדימה את המתווה בשנה. ההודעה על הפסקת התוכנית, שמשחררת את העיר מפיקוח החשב המלווה, היא גושפנקא סופית לכך כי האיחוד עם תל אביב ירד מהפרק.
בכיר בממשלה, שמכיר את הסיפור מקרוב, אומר כי מדובר בהפתעה: "זו הפתעה. בעבר כדי להגיש תקציב מאוזן בת ים מכרה קרקעות בבעלותה. כך היא הצליחה לאזן את עצמה כמה שנים, אבל היה ברור שזה לא בר קיימא. ההבנה היתה שאין תקומה מהסיפור הזה, משום שייקח לבת ים המון שנים לפתח את אזורי התעסוקה והגירעונות ימשיכו לגדול. אבל עשו שם ניקוי אורוות חבל על הזמן, במיוחד אחרי תקופת שלומי לחיאני".
אפק ארזי מסכימה כי זו היתה רוח הדברים ב־2019: "כשהציעו לי את התפקיד התייעצתי עם אנשים באוצר, וכולם אמרו לי שזו משימה בלתי אפשרית. אחד אפילו אמר שאם נסיים את 2019 בעמידה ביעד זה יהיה נס. הוא אמר שמשרדי הפנים והאוצר לא באמת חשבו שבת ים תעמוד בהסדר ההבראה, ואז היא תגיע לאיחוד עם תל אביב".
“לא חתכנו בהוצאות”
מה מצאת כשהגעת לעירייה?
"הבנתי שצריך לעשות שינוי בסדרי העדיפויות ובתפיסה של המנהלים. הם היו צריכים להבין שהסיפור התקציבי אינו רק של ראש עיר, מנכ”ל וגזבר, אלא זה סיפור של כל המנהלים. היתה צריכה להיות תפיסת אחריות תקציבית לכולם. התקציב הוא של כולם. מהנדס העיר, היועצת המשפטית, סמנכ"לית קהילה".
מה עשיתם כדי לצמצם את הגירעון?
"היתה הבנה מאוד מהירה שהפתרון הוא בצד ההכנסות, ולא בצד ההוצאות, משום שזה אומר קיצוץ בהוצאות חינוך, ניקיון, תרבות". מלבד זאת, לדבריה, למרות המאמצים לחתוך בגירעון, הם הצליחו בשלוש השנים שחלפו להגדיל את הוצאות העירייה ב־70 מיליון שקל.
איך הגדלתם הכנסות?
"פשוט הרמנו כסף מהרצפה. העברנו את תשומת הלב מחשיבה שכסף זה לא בעיה למצב שבו אתה צריך לעבוד מאוד קשה כדי למצות את ההכנסות. בכל אחת מהשנים הבאנו יותר מ־20 מיליון שקל מגביית חובות ארנונה. הסתכלנו על כל המקורות התקציביים, וכמו בשוק פרטי הצבנו יעדים מאוד ברורים למנהלים מצד ההכנסות וההוצאות".
יש לה לא מעט דוגמאות לרשלנות (במקרה הטוב) שבה העירייה תחת ראשי העיר הקודמים ויתרה על כסף. למשל בעבר היא לא גבתה תשלום מקבלנים שהשתמשו בשטחים ציבוריים לצורכי התארגנות; נמצאו נכסים כגון מסעדות חוף ששילמו דמי שכירות נמוכים ולא ריאלים, ובעקבות זאת הן הוצאו למכרזים והושכרו במחיר גבוה בהרבה. בנוסף לכך, "לעירייה מגיעים כספים ממשרד החינוך והרווחה, אבל צריך לעבוד כדי לדאוג שהכסף יבוא אליך. משרדים ממשלתיים גם מפרסמים קולות קוראים לפרויקטים שונים, עבדנו כדי להציג תוכניות ברמה גבוה כדי שבת ים תזכה בקולות הקוראים ויגיעו הכנסות. העירייה הכינה תחזית כלכלית לחמש שנים קדימה, עשינו חיבור בין גורמי ההנדסה לגזברות, בנינו תחזית אכלוסים. הצגנו יעדים כאשר המטרה היתה לייצר ודאות להכנסות מארנונה".
”נפתח עסקים ותיירות”
בתפקידה הקודם, אליו מונתה בגיל 32, כיהנה אפק ארזי כסגנית בכירה למנהל רשות החברות, ובין היתר היתה מעורבת ברפורמה ברשות החברות ובהקמת נבחרת הדירקטורים. לדבריה, "בבת ים יש הרבה קווים דומים. בסוף ההבנה היא שכשאתה מביא מנהלים מצוינים, אנשים מקצועיים שעושים את העבודה, הקסם קורא מעצמו".
והתוצאות אכן הגיעו, ומוקדם: את 2019 בת ים היתה אמורה לסיים בגירעון של 57 מיליון שקל, אבל סיימה עם גירעון של 47 מיליון שקל. את 2020 היתה צריכה לסיים בגירעון של 38 מיליון שקל, אך סיימה ב־30 מיליון שקל. את 2021 היא צפויה לסיים עם גירעון של פחות מ־19 מיליון שקל. הגירעון המצטבר הצטמק ל־90 מיליון שקל.
לדברי אפק ארזי, ההצלחה ב־2020 היתה נקודת המפנה: “משרדי הממשלה שלפני כן אמרו שאין סיכוי שנעמוד בזה, פתאום היו איתנו. החזרנו את האמון בעיריית בת ים. קיבלנו מאז גיבוי ממשרדי הפנים והאוצר. פתאום היתה הבנה שקורה משהו ונצליח.
"הסקפטיות הפכה לגיבוי ואמון מצד הממשלה. הגיע הזמן שיגדל האמון ביכולות השלטון המקומי. בקורונה נתנו את המושכות לשלטון המקומי, והיה פרץ של עשייה אדירה ויצירתיות. השלטון המקומי צריך לקבל הרבה יותר דרגות חופש".
איך ראשי העיר הקודמים הגיעו לגירעון הזה?
"אני לא נותנת ציונים למי שהיה לפניי, ואני לא יודעת מה בדיוק נעשה. אבל אני כן יכולה להגיד שבסוף כשאתה רוצה להתנהל בצורה כלכלית, אתה צריך לדאוג שההכנסות שלך תואמות את ההוצאות שלך. העובדה היא שהם נכנסו לגירעונות כאלה".
מהם מנועי הצמיחה לשנים הבאות?
"אזור התעסוקה שאושר לבת ים, עם פוטנציאל ל־1.8 מיליון מ”ר, אטרקטיבי לעסקים. הנגישות מעולה, 10 דקות מתל אביב, יש רכבת קלה, כבדה, נגישות לאיילון, עיר חוף עם התחדשות עירונית אדירה. ואני אומרת בקול רם, אנחנו רואים התעניינות, אבל נצטרך לעבוד מאוד קשה בשנה הקרובה כדי שאזור העסקים יהיה אטרקטיבי. נקדיש הרבה מאוד משאבים ניהוליים ופיננסיים כדי להרים את אזור העסקים. בשנים האחרונות 50 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה חדשים כבר אוכלסו, 50 אלף מ"ר בבנייה, יש עוד 50 אלף מ"ר לקראת היתר, ויש כמות לא מבוטלת של תוכניות בהליכי אישור". אפק ארזי אומרת את הדברים חרף התחרות העזה מצד ערים שכנות.
מנוע הצמיחה הנוסף שאותו היא מסמנת הוא תיירות: "בתל אביב יש חוסר בחדרי מלון, ובת ים יכולה להיות העורף המלונאי של תל אביב. אנשים יוכלו לבוא לכאן, לישון בבת ים, ליהנות מחוף הים ולבלות גם בבת ים, אבל גם בתל אביב. אנחנו עובדים מאוד קשה, ובשנים הקרובות יש כמה תוכניות לקראת היתר ובנייה של חדרי מלון”.
סנונית ראשונה היא מלון סאן בקצה הדרומי של חוף בת ים, שייחנך הקיץ ובנייתו הושלמה, לאחר תקופה ארוכה שבה עמד כפיל לבן, בעזרת התערבות העירייה. לצדו העירייה מתכוונת לפתוח חוף מוכרז חדש ולפתח מוקדי תרבות ובילוי.
