הלמ"ס: פחות בנייה למגורים ב-2022, יותר בנייה לתעסוקה
הלמ"ס: פחות בנייה למגורים ב-2022, יותר בנייה לתעסוקה
השנה הנוכחית צפויה לעבור את 2021 בהתחלות בנייה לתעסוקה, כך על פי נתוני הלמ"ס. אולם כבר היום יש בישראל שטחי תעסוקה עודפים רבים
דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם השבוע מצביע על מגמה ברורה של ירידה בהתחלות בנייה למגורים, שמאיימת להחריף משמעותית את משבר הנדל"ן, אבל טומן בחובו דווקא סימנים למגמה הפוכה לגמרי בכל הקשור לשטחי תעסוקה. אף שמינהל התכנון הזהיר עוד ב־2019 מהיצע גדול מדי של שטחי תעסוקה - ב־2022 ניתנו יותר היתרי בנייה לשטחי תעסוקה (בהסתכלות שנתית) בהשוואה ל־2021.
לפי הדו"ח, בתשעת החודשים הראשונים של 2022 ניתנו היתרי בנייה ל־2.3 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה בכל הארץ. הכמות הזו לא רחוקה מכלל 2021, אז אושרו, בכל השנה, 2.66 מיליון מ"ר, וב־2020, שבה אושרו 2.47 מיליון מ"ר בכל השנה. כלומר, בקצב שנתי על פי הערכות היתרי הבנייה שטחי תעסוקה ב־2022 יעברו את אלו של 2021.
למעשה, המדינה מספקת היתרי בנייה לשטחי תעסוקה שאין בהם צורך, בעוד היתרי הבנייה למגורים תקועים בצנרת. עוד באוגוסט 2019 מצא מנהל התכנון, שעוד לפני שהחל משבר הקורונה כבר היו בתכנון יותר מדי שטחי תעסוקה — 240 מיליון מ"ר במקום 36 מיליון מ"ר שיהיה בהם צורך ב־2040, בכל הארץ.
ניתוח מתן היתרי הבנייה לפי ערים מגלה שבתשעת החודשים הראשונים של השנה, עומדים שטחי היתרי הבנייה לתעסוקה בתל אביב על 77.4 אלף מ"ר. המספר הזה גבוה אמנם מהשטח שאושר בשנה שעברה, שעומד על 22.1 אלף מ"ר, אך נמוך מהשנה שקדמה לה, 2020, אז אושרו 177.4 אלף מ"ר.
גם בערים אחרות יש מגמת התעצמות משמעותית של בנייה לתעסוקה. כך, בירושלים ניתנו היתרים ל־103 אלף מ"ר לעומת 98 אלף מ"ר בשנה שעברה; בבאר שבע ניתנו 84 אלף מ"ר לעומת 72 אלף מ"ר בשנה שעברה; בחיפה 163 אלף מ"ר לעומת 26 אלף מ"ר; בהרצליה 32 אלף מ"ר לעומת 1,200 מ"ר; וברעננה 72 אלף מ"ר לעומת 16 אלף מ"ר.
אפילו בערי פריפריה יש בנייה מועצמת של שטחי תעסוקה. כך למשל בכרמיאל, שם ניתנו השנה היתרי בנייה ל־40 אלף מ"ר; באריאל ניתנו היתרי בנייה ל־20 אלף מ"ר; ובכפר יונה, אחרי שנים שבהם לא ניתנו שום היתרים לתעסוקה, ניתנו השנה היתרים ל־71 אלף מ"ר.
איתי שפרן, מקבוצת גיאוקרטוגרפיה, מסביר שתל אביב היא העוגן המרכזי בביקוש למשרדים בישראל: "נתוני הלמ"ס מגלים ששטח תוכניות הבנייה למשרדים בעיר ב־2022 הוא מצומצם. כמו בניין משרדים אחד. המשמעות שגם אם תהיה ירידה בביקושים בגלל הפגיעה בענף ההייטק ועליית הריבית, הרי שהעיר עדיין תשמור על ההגמוניה שלה, מהסיבה הפשוטה שאין בה היצע. אין מספיק בנייה למשרדים בתל אביב. זה אומר שהמחירים ימשיכו להיות גבוהים וחברות שלא יוכלו לשלם את השכירויות הגבוהות ילכו לשוליים של תל אביב, לטבעת השנייה והשלישית. אנחנו רואים שההיצע בערי הפריפריה עולה ומניחים שהתחרות תהיה קשה. מי ינצח? זה בעיקר עניין של מערכות להסעת המונים".
את היקפי הבנייה הגדולים בפריפריה, כמו בבית שמש, אשדוד, אזור התעשיה בר־לב וכרמיאל, הוא מסביר בבנייה של מרלו"גים: "רואים בנייה שלה מרלו"גים, לאורך כל צירי הרוחב המרכזיים של המדינה וגם לאורכו של כביש 6".
