בלעדיישיבות במאה שערים תובעות 160 מיליון שקל בגלל הרכבת הקלה שתעבור מתחתיהן
בלעדי
ישיבות במאה שערים תובעות 160 מיליון שקל בגלל הרכבת הקלה שתעבור מתחתיהן
הקו הכחול של הרכבת צפוי לעבור במנהרה מתחת לשכונות החרדיות מאה שערים וגאולה בירושלים, ובעלי נכסים טוענים שהדבר ימנע מהם לחזק מבנים ולממש זכויות בנייה
תביעות ענק של מוסדות ועסקים בבעלות חרדים הוגשו לאחרונה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים בעקבות העבודות על הקו הכחול של הרכבת הקלה, כך נודע ל"כלכליסט". התביעה, שמורכבת מ־14 תביעות נפרדות של בעלי נכסים שאוחדו באמצעות הרב נתן קרמר מעמותת "ירושלים שקופה", עומדת כעת על סכום של 160 מיליון שקל ומבוססת ברובה על מוסדות ובעלי עסקים חרדים מהשכונות גאולה ומאה שערים.
אורכו של הקו הכחול צפוי להגיע ל־31 ק"מ, מהשכונות גילה ותלפיות בדרום ועד לרמת אשכול ושכונת רמות בצפון. הוא צפוי לעבור במתחם התחנה הישנה ומשם ברחוב קרן היסוד והמלך ג'ורג' להיכנס למנהרה באורך 1.2 ק"מ מאזור רחוב שטראוס ועד לשדרות גולדה מאיר. בקטע זה צפויות לקום שלוש תחנות תת־קרקעיות שישרתו את תושבי הרחובות שטראוס, יחזקאל ושמואל הנביא. התביעות שהוגשו הן בעיקר של מבנים ברחובות שטראוס ויחזקאל, שבהם הקו הכחול עובר מתחת לעשרות מוסדות לימוד ובהם ביקור חולים, ישיבת בלומנטל, הקדש הבוכרים, מדרש דוד, תלמוד תורה יעב"ץ ותלמודי תורה סאטמר. זאת, לצד בתי עסק שהחליטו גם הם לתבוע.
עבודות הקו הכחול טרם החלו, אך לפי ההתנגדות של החרדים לעבודות הקו הירוק, ניתן להעריך כי גם במקרה זה צפויה מחאה של המגזר. המחאה של החרדים הובילה לשיבושים בעבודות, ולאחרונה אף התריעה חברת הביצוע על חשש מעיכוב בלוחות הזמנים בשל כך.
פגיעה בזכויות עתידיות
הטענה העיקרית של התובעים היא, כי חפירת המנהרה תטיל מגבלות עתידיות במקרים שבהם יבקשו לממש את זכויות הבנייה הקיימות, כגון תוספת קומות על המבנים, בין היתר במסגרת תמ"א 38, חיזוק מבנים הדורש חפירה לעומק וכן בבנייה חדשה ובחפירת מרתפי חניה. הרחובות יחזקאל ושטראוס הם צירי תנועה מרכזיים בלב מרכז העסקים החרדי, והם מתאפיינים במבנים רבים לשימור ולכן מעריכים התובעים, כי במרוצת הזמן יעלה הצורך לחזק אותם. עוד עולה מהתביעה, כי בניגוד למנהרות אחרות, שבהן עומק החפירות נמוך מ־20 מטר מפני הקרקע, במקרה הזה המנהרה צפויה לעבור בחלקה בעומק של 8 מטר בלבד מתחת לפני הקרקע, ולכן עולה חשש ליציבות המבנים.
עוד טוענים התובעים, כי במסגרת התוכנית לקו הכחול וההפקעות שבוצעו בעקבותיה, חלק מהשטחים סומנו בייעוד של "דרך" וחלק מהחלקות סומנו בייעוד של "מגבלות בנייה ופיתוח". בעקבות כך, בכל מקום ששטח חלקה בו סומן כ"דרך" לבעלי הנכסים נוסף שותף חדש — עיריית ירושלים, אשר מולה הם יידרשו לתאם מהלכים של בנייה.
תהליכים שנמשכים שנים
במקרים שבהם יש תכנון של תשתיות, דוגמת הרכבת הקלה והמטרו, המגמה של ועדות התכנון היא לעבות את הבנייה בצירים אלה מתוך התפיסה שקווי הסעת המונים ישרתו מספר גבוה ככל שניתן של תושבים. זהו גם "הגזר" לבעלי הנכסים, שאמור לפצות אותם על פגיעה בחלק מהזכויות. אלא שבמקרה זה מדובר במבנים רבים לשימור, שלגביהם מלכתחילה מדובר בתוספת זכויות מוגבלות. ומכיוון שמדובר באוכלוסייה חרדית, ממילא איש לא יבנה לגובה.
הליך התביעה במקרים של ירידת ערך (סעיף 197) ארוך ומתיש, התביעה מועברת ראשית לוועדה המקומית, ומשם במקרה של מחלוקת היא תעבור לשמאי מכריע. במקרים שהוועדה תחליט לדחות את התביעה, כפי שקורה לעתים קרובות, ניתן להגיש ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטלי השבחה ועליה ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים.
לדברי שמאי המקרקעין עודד לנדאו, מדובר בתהליך יקר לבעלי הנכסים וחוסר הוודאות בו גדולה. ההליך דורש מהתובע לשכור את שירותיהם של בעלי מקצוע רבים למשך שנים ארוכות. "אני סבור שהוועדות המקומיות הן לא הפורמט הנכון לטפל בכך", אמר לנדאו והוסיף, כי במקרה של המטרו עלו טענות שהוועדות המקומיות הסבירו שערכי הקרקע יעלו, אבל אין להן היכולת לשאת כרגע בתשלומי פיצויים - "זו בעיה תזרימית עתידית שרוצים לגלגל אותה קדימה".
לנדאו הוסיף: "אני לא מכיר מקרים שקיבלו פיצוי בגין תביעות כאלה. אם הרכבת קרובה למבנה, ברור שיש לכך משמעות גם בהקשר של ויברציות למבנים וצריך יועץ אקוסטי, אבל זו עלות גבוהה ולכן התביעות האלה הן קשות לניסוח והמספרים הם כלליים. ראינו את זה בפגיעות של כבישים וגם שם זה נמשך שנים ארוכות. הגיע הזמן שיתנו לכך פתרון זמין יותר, כי אנחנו נכנסים לעשור של בניית תשתיות רחבות היקף".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "התביעות יבדקו ויטופלו בעירייה".
