מפרוץ המלחמה: אף עובד זר לא הגיע לענף הבנייה
מפרוץ המלחמה: אף עובד זר לא הגיע לענף הבנייה
בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת הטיח היו"ר, ח"כ אליהו רביבו, האשמות בתאגידי כוח האדם, טען כי אינם רוצים להביא עובדים ודרש לבחון את התנהלותם
הדיון היום בכנסת בנוגע להבאת עובדים זרים לענף הבנייה עורר סערה כשיו"ר הוועדה להבאת עובדים זרים ח"כ אליהו רביבו (ליכוד) טען כי הגעתם של העובדים הזרים, בעיקר מהודו, נדחית. רביבו הטיח האשמות קשות בתאגידי כוח האדם וטען כי הם גוף מונופוליסטי שמעוניין לשמור על המונופול שלו ולכן לא ממהר להביא עובדים נוספים. עוד טען כי הם ממאנים לענות על שאלות קשות ולכן בחרו שלא להגיע לדיון. "יש מי שמנצל המצב כדי להעלות את מחירי העובדים הזרים בכוונת מכוון לעשות הון על חשבון הציבור והמשק הישראלי".
אחת הסיבות לכך שהתאגידים לא מעוניינים לכאורה להביא עובדים לישראל היא כי הם מעוניינים להותיר את שכר העבודה שמקבלים העובדים שבארץ, והאינטרס שלהם גם בהמשך הוא לדאוג כי יגיעו עובדים במנות קטנות כדי לשמור על שכר עבודה גבוה. שכר עבודה של פועל סיני מגיע כיום במקרים מסוימים לכ־1,300 שקל ביום, לעומת כ־600 שקל בממוצע לפני המלחמה.
בהיעדר עובדים פלסטינים, שטרם התקבלה החלטה אם לאפשר להם לחזור לעבודה בישראל, ענף הבנייה מצוי במצוקת עובדים קשה. נציג משרד האוצר אמר בדיון, כי כרבע מהעובדים בענף נעדר ממנו והוסיף כי טרם המלחמה עבדו בישראל, על פי הערכות, גם כ־20 אלף שבח"ים וחסרונם מורגש גם אם עבדו באופן בלתי חוקי.
ערב המלחמה היו בישראל 110 אלף עובדים בענף לפי החלוקה של 23.1 אלף זרים, 79.9 אלף פלשתינים, וכ-7,000 עובדים זרים שהגיעו והועסקו על ידי חברות ביצוע זרות. מאלה, הפלסטינים נעלמו לגמרי משוק העבודה, מחברות הביצוע נגרעו כ־500 עובדים, וגם ממכסת העובדים הזרים נגרעו כ־3,000 עובדים וכעת נותרו בישראל 20 אלף עובדים בלבד. לצד זאת, היקף המכסות עלה כך שניתן להביא עד 50 אלף עובדים זרים (במקום 30 אלף) ועד 15 אלף עובדים בחברות הזרות (קודם לכן המכסה עמדה על 12 אלף).
עיקר המאמץ הוא בהבאת עובדים זרים בהסכמים בילטראליים (בין מדינות) כפי שהתבצע לפני המלחמה, ובמסגרת תאגידי כוח אדם שקיבלו כעת אישור להביא עוד 10,000 עובדים זרים מחוץ להסכמים הבילטראליים.
עיקר העובדים הללו אמורים להגיע מהודו, מאחר שסין, שהיתה ספקית העובדים העיקרית עד למלחמה מערימה כעת קשיים על הגעת עובדים נוספים.
מי שמקיים את המבדקים לעובדים הם אנשי התאחדות הקבלנים שטסו להודו וביצעו מבדקי התאמה לעובדים. בניגוד לטענות ח"כ רביבו, בהתאחדות הקבלנים טוענים כי כבר נבדקו כ־8,000 עובדים וכ־5,400 עובדים הודים כבר אושרו להגיע לישראל, אך הגעתם מתעכבת בשל דרישה של ההודים כי קבלת תעודת היושר תינתן רק לאחר בדיקה אישית של כל אחד מהמועמדים לעבודה בישראל על ידי שוטר הודי מקומי. גם במסגרת ההסכמים הבילטראלים אין עד עכשיו התקדמות גדולה וטרם הגיעו באמצעותם עובדים לישראל.
ח"כ רביבו אמר בדיון, כי בדק את נושא תשלום דמי התיווך שאסורים על פי חוק, ונוכח לגלות כי הם קיימים. לסיום ביקש רביבו לבדוק את התנהלות התאגידים.
אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה בלשכת המסחר, מסר בתגובה: "פעלתי בשיתוף התאחדות הקבלנים להציל את הענף בשל העובדה שלא הייתה אפשרות להביא עובדים זרים באמצעות ההסכמים הבילטרליים. תוך תקופה קצרה התאגידים הצליחו לגייס בהודו אלפי עובדים ואנחנו מצפים שבתחילת חודש פברואר הם יגיעו לישראל.לצערי בשל בירוקרטיה בהודו ושל עיכוב בנתינת תעודות יושר , חל עיכוב בהגעת העובדים.
"התאגידים בשיתוף התאחדות הקבלנים, ראש רשות האוכלוסין אייל סיסו משרד השיכון, שר הפנים ויעקב אשר יו"ר ועדת הפנים נרתמו במאמץ גדול להשגת העובדים הזרים, ואנו מצפים שבחודש הבא יתבצע תהליך למיון של עוד 20 אלף עובדים זרים בהודו במטרה להגיע ל-100 אלף עובדים זרים כדי להחזיר את הפעילות המלאה של ענף הבנייה בישראל".
