ראיון"לממשלה אין מה לעשות נגד העלייה במחירי השכירות"
ראיון
"לממשלה אין מה לעשות נגד העלייה במחירי השכירות"
פרופ' אורי חפץ מעריך בראיון לכלכליסט שהציבור לא יצא לרחובות בגלל העלייה החדה בשכר הדירה. "אם תקום זעקה היא תהיה מסויגת כי מצב המאקרו של ישראל טוב והציבור מבין את זה. זה לא דומה ל־2011"
פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית שייך למחנה הכלכלנים האופטימיים. האופטימיות ניכרת גם כשמדברים על הנקודות הרגישות באקלים הכלכלי הנוכחי. על האפשרות שתהיה האטה במשק הוא אומר: "הרקורד שלנו בלחזות את העתיד הוא בעייתי מאוד, אבל אישית אני חושב — וזה לא שווה הרבה — שתהיה האטה, אך לא תהיה עמוקה".
גם לגבי האינפלציה הוא מביע אופטימיות: "אנחנו מתחילים לראות את הסוף של זה, הבנקים המרכזיים ממש על זה". אפילו על מצב התחבורה הציבורית בארץ הוא מספק הסתכלות אופטימית מעט: "נכון שישראל בפיגור גדול לעומת העולם, אבל יש שיפור לעומת מה שהיה לפני עשר שנים. בירושלים לדוגמה, גם אנשים ממעמדות גבוהים נוסעים לשוק רק ברכבת הקלה. האמת העצובה היא שברגע שהמעמדות הגבוהים ומקבלי ההחלטות התחילו להשתמש בתחבורה הציבורית, זה מביא לשיפור התחבורה הציבורית".
לדבריו, השינויים הרחבים ששוק העבודה עבר מאז פרוץ הקורונה, עשויים גם להשפיע על שוק הדיור: "עד לפני כמה שנים אמרו שמחירי הדיור בתל אביב חייבים לעלות כי שם נמצא מקום העבודה. אבל בעקבות הקורונה הבינו שאפשר לעבוד מרחוק, לפחות חלק מהזמן. יש משרות שלמות שמראש מוגדרות כמשרות מרוחקות. הסיסמה 'מיקום, מיקום, מיקום' הפכה להיות פחות רלוונטית".
דבריו של חפץ זכו לחיזוק מפתיע עם הנתונים שפרסמה הכלכלנית הראשית באוצר לפיהם ברבעון האחרון היתה עלייה ברכישת הדירות דווקא בפריפריה ולא באזורי הביקוש במרכז.
"אנחנו אף פעם לא יודעים לגמרי מה קורה בשוק השכירות. אבל גם אם למקבלי ההחלטות היו נתונים מושלמים – מה הם היו יכולים לעשות? זה לא כמו להפחית מכסים"
חפץ הפך להיות דמות מוכרת מחוץ לאקדמיה בעת משבר הקורונה כאשר שימש כיועץ לממשלה. במהלך הקורונה היה חשש כבד ששוכרי דירות לא יעמדו בתשלומי השכירות שלהם ובעלי הדירות יוציאו אותם מהבית. חפץ מספר כי בחדרים הסגורים נשקלו אפשרויות קיצוניות: "כשנמצאים תחת אש, יורים מהמותן. באותו זמן חשבנו שאולי נעשה הקפאה של שכר הדירה. או שהמדינה תשלם שליש, השוכר ישלם שליש, והמשכיר יספוג שליש. אבל בסוף לא עשינו כלום. השוק איכשהו עשה את זה לבד. אנשים הבינו שאם הם יוותרו על השוכר הזה, לא יהיה להם שוכר חלופי, ולכן נוצרו הקפאות ודחיות ללא שום התארגנות מרכזית של הממשלה".
הנתונים היבשים לא מראים עדיין עלייה חדה במחירי שכירות, אבל כל אחד מכיר מישהו שהעלו לו את שכר הדירה בחדות. מה עושים במקרה הזה?
"זו לא בעיה חדשה. אין לנו נתונים טובים על שוק השכירות, אנחנו אף פעם לא יודעים לגמרי מה קורה בשוק הזה. נכון שכל אחד מכיר מישהו שהעלו לו אבל יש כאלו שלא העלו להם. האמת היא שגם אם היו למקבלי ההחלטות נתונים מושלמים על שוק השכירות, מה הם היו יכולים לעשות? זה לא כמו שאר הרכיבים המוכרים בעולמות יוקר המחיה. זה לא כמו המס על הדלק, זה לא כמו להסיר מכסות ולהפחית מכסים. זה לא כמו לפעול לצמצום ריכוזיות בשוק המזון".
אבל אנשים עשויים לצאת למחאות.
"הציבור אמנם לא מתעניין בטיעונים כלכליים סבוכים, אבל מבין שאין לממשלה יכולת להשפיע על מחירי החיטה שנובעים ממלחמה בין רוסיה ואוקראינה. לכן הציבור התמקד בדברים כמו הדלק כי כולם יודעים שחלק משמעותי ממחיר הדלק הוא המיסוי על הדלק. אבל לגבי השכירות אין הרבה מה לעשות.
"המחאות ב־2011 התחילו עם מחיר הקוטג' בפייסבוק, אבל היו סיבות עומק מתחת לקרקע. היינו באבטלה גבוהה, וכשיש אבטלה זה לא רק שהמצב הכלכלי פחות טוב, אלא יש זמן לעשות מחאות. היום, מי שמובטל יכול למצוא עבודה, יש יותר משרות פנויות ממובטלים. בנוסף, מצב המאקרו של ישראל טוב, והציבור מבין את זה. יש צמיחה ואינפלציה נמוכה נדירה בהשוואה בינלאומית".
ועדיין שכר הדירה הוא סעיף משמעותי ממש בהוצאות משק הבית.
"כעת אין לנו נתונים וייתכן שמדובר בסיפור נקודתי. אם נניח, כפי שעולה מהתקשורת שמחוברת יותר לשטח, שיש עלייה דרמטית במחירי השכירות, אז כנראה שתקום זעקה. אבל היא תהיה מסויגת בגלל הנימוקים שציינתי – אבטלה נמוכה יותר, תנאי מאקרו טובים, אין בדיוק את מי להאשים, ואין הרבה מה לעשות".
אולי אין מה לעשות היום, אבל כלכלנים לא מופתעים מעליית מחירי השכירות. אולי היה צריך להתכונן?
"יש את הבעיה הכללית של מחירי הדיור בישראל, שבשורשה היא בעיית היצע וביקוש. אם אתה לא רוצה שיהיה משבר דיור, אתה צריך שלא יהיה מחסור בדיור. שוק השכירות הוא שוק שניוני. צריך לפתור אותו דרך השוק הראשוני של גידול בהיצע הדירות".
"אם לא רוצים שיהיה משבר דיור, צריך שלא יהיה מחסור בדיור. שוק השכירות הוא שוק שניוני. צריך לפתור אותו דרך השוק הראשוני של גידול בהיצע הדירות"
למה המחירים עלו דווקא עכשיו?
"אכן, עצם העלייה לא מפתיעה. הסיבות הישירות לא בהכרח קשורות לסיבות העומק. ייתכן שזה קרה עכשיו כי מחירי הדירות עלו בחדות והפכו את התשואה לנמוכה מאוד. ייתכן שזה התחיל מהרשתות החברתיות, וייתכן שזה אפקט מדבק של עליות מחירים. אבל צריך להיזהר מאוד כי אין נתונים מדויקים".
לפי הדיווחים, העליות הן לא ב־4% בקצב האינפלציה אלא של עשרות אחוזים?
"מחירי שכירות עולים בקפיצות. יש אינפלציה של 2% בשנה, אבל בדרך כלל לא מעלים את שכר הדירה. ואז מגיעה נקודת זמן שבה המחיר נראה נמוך מדי, ומעלים אותו בקפיצה. ייתכן שבעלי הדירות מנסים לפצות על כל השנים הקודמות. שכר הדירה נשחק ונשחק, עד שמקפיצים אותו. הקפיצות הללו כואבות לשוכרים, אך הן טבעיות. רוב השנים לא נוגעים בשכר הדירה, טבעי שהוא יקפוץ מתישהו".
