ניתוחהפרדוקס של ירושלים: ארנונה יקרה באחת הערים הכי עניות בישראל
ניתוח
הפרדוקס של ירושלים: ארנונה יקרה באחת הערים הכי עניות בישראל
הנחות, פטורים וגבייה נמוכה מביאים את ירושלים למצב אבסורדי של חיובי ארנונה גבוהים והשתייכות לרשימת הערים העניות בארץ. חבר מועצת העיר: "חצי מהתושבים מקבלים פטור והחצי השני מממנים אותם"
ירושלים היא אחת הערים העניות בישראל והיא משתייכת לעשירון 3 במדד הכלכלי־חברתי של הרשויות. עם זאת, היא גם אחת הערים שבהן חיוב הארנונה למגורים הממוצע למ"ר הוא מהגבוהים בישראל. מנתוני תקציב הרשויות המקומיות לשנת 2020 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי חיוב הארנונה למגורים למ"ר בירושלים הוא 79 שקל בממוצע. חיוב לארנונה למגורים בירושלים באותה שנה הסתכם ב־1.5 מיליארד שקל.
חיובי הארנונה הגבוהים בירושלים מעניינים במיוחד לאור היקף הפטורים וההנחות שניתנו עבור תשלומי הארנונה למגורים שלטענת גורמים בעירייה ורבים מתושבי העיר הם חלק מהסיבות לתעריף הגבוה שנועד לפצות על אובדן ההכנסות.
"הקואליציה במועצת העיר מסתמכת על כך שחצי מתושבי העיר יקבלו הנחות משמעותיות בכל מקרה, ולכן היא לא משלמת מחיר אלקטורלי בקהלים האלה, בזמן שחצי מתושבי העיר נושאים במחירים הגבוהים", אומר אדיר שוורץ, חבר מועצת העיר ויו"ר ועדת הביקורת של העירייה.
בשנת 2020 ההנחות על ארנונה בירושלים הסתכמו ב־398.9 מיליון שקל, פי 2.3 מבתל אביב, הבאה בתור ברשימה. שיעור ההנחות שניתנו בירושלים לבדה מהווה כ־11.3% מכלל ההנחות שניתנו בכל הרשויות באותה שנה (שעמדו על 3.53 מיליארד שקל).
היקף ההנחות הפוטנציאלי גבוה יותר מפני שנתוני הלמ"ס מתייחסים לגביית הארנונה בפועל ואילו בירושלים יחס הגבייה של הארנונה למגורים הוא 61.4% מהחיוב הפוטנציאלי. למעשה, בספר התקציב של העירייה בשנת 2020 הובאו בחשבון 420 מיליון שקל לטובת הנחות מארנונה למגורים.
2 צפייה בגלריה
ראש עיריית ירושלים משה ליאון. העירייה מקבלת "מענק בירה" בגובה ההנחות בארנונה
(צילום: שאול גולן)
נוסף לכך, באותה שנה נלקחו בחשבון הנחות ארנונה בסכום של 355 מיליון שקל עבור "מוסדות פטורים" כמו עמותות, מלכ"רים, מוסדות חינוך או מבני דת שנמצאים למכביר בירושלים. גם הנחות אלו מוסדרות על פי חוק ולעירייה אין סמכות לשנות את גובה ההנחה או את הזכאות לה.
על רקע משבר הקורונה, בתקציב של השנתיים האחרונות גדל היקף ההנחות שניתנו למוסדות פטורים ב־75 מיליון שקל ויחד עם הנחות של 100 מיליון שקל נוספים לעסקים, היקף ההנחות המוערך לשנת 2022 עומד על 950 מיליון שקל לעומת הערכת גבייה של 2.4 מיליארד שקל.
ההכנסות בתקציב העירייה מסתכמות ב־7.64 מיליארד שקל והיקף ההנחות קרוב מאוד ל"מענק הבירה" המיוחד שירושלים מקבלת מהמדינה בסכום של 942 מיליון שקל. "סכום ההנחות המוענקות בירושלים גבוה יותר מערים אחרות בשל גודל אוכלוסיית העיר והמספר הרב של תושבים הזכאים להנחות על פי הקריטריונים שקבעה הממשלה", מסבירים בעיריית ירושלים. "העירייה מעניקה הנחות בארנונה על פי חוק, בהיקף גבוה, דבר שפוגע בתקציב העירייה. פועל יוצא הוא הצורך בהגדלת מענק הבירה בצורה משמעותית כל שנה".
ההנחות על ארנונה למגורים אינן ניתנות לשינוי על ידי הרשות המקומית. יש רשימה ארוכה של קריטריונים לזכאות שכוללת בין היתר הנחות לאזרחים ותיקים, נכים, חיילים בשירות סדיר, מקבלי הבטחת הכנסה ועוד. מספר מקבלי קצבאות זקנה ושאירים בירושלים באותה שנה היה כ־80 אלף (15.1% מכלל האוכלוסייה), מספר מקבלי קצבת הבטחת הכנסה 25.6 אלף (2.7% מכלל האוכלוסייה) ומספר מקבלי קצבת נכות 22.6 אלף (2.5% מכלל האוכלוסייה). מספרם הגבוה יחסית של מקבלי הקצבאות נגזר גם מגודלה של האוכלוסייה בעיר שבאותה שנה מנתה 951 אלף תושבים.
המנגנון העיקרי שמשפיע על הנחות הארנונה למגורים הוא מבחן ההכנסה שקבעה המדינה. המבחן קובע שני קריטריונים לפיהם נקבע שיעור הנחה: מספר הנפשות וההכנסה החודשית הממוצעת בשנה הקודמת לשנת החיוב. שיעור ההנחה יכול לנוע בין 20% ל־80% והוא גדל ככל שמספר הנפשות גדל וההכנסה החודשית קטנה.
השפעת המנגנון בולטת בירושלים במיוחד לאור התמהיל החברתי שמרכיב אותה. בשנת 2020 כ־28% מהאוכלוסייה בעיר הייתה חרדית ו־38.6% ערבית. שתי האוכלוסיות מתאפיינות בשיעור הכנסה נמוך יותר מהאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. גורם חשוב נוסף הוא שיעור הילדים מתחת לגיל 17 שעומד על 39.2%. זאת בעיקר על רקע הפריון הגבוה באוכלוסייה החרדית – 6.64 ילדים לאישה (ממוצע ארצי). שילוב של ילודה גבוהה עם הכנסה נמוכה מניע את מנגנון ההנחות של הארנונה למגורים בירושלים.
לטענת עיריית ירושלים, ההשוואה של תעריפי הארנונה בין הרשויות אינה נכונה מפני ששיטת המדידה בין הרשויות שונה בחלק מהרשויות בישראל מודדים את שטח החיוב לארנונה לפי שיטת "ברוטו" (שטח הפנים של הדירה כולל חדרי מגורים, פרוזדורים, קירות פנימיים ללא שטחים משותפים בבניין) או בשיטת "ברוטו־ברוטו" (כל השטח המקורה במבנה לרבות קירות חיצוניים ופנימיים וכל השטחים המשותפים בבניין כגון חנייה או מקלט), בירושלים מודדים לפי שיטת "נטו־נטו" — מדידה של שטח הפנים של הדירה בלבד ללא קירות חיצוניים ופנימיים.
המשמעות היא שהשטח בפועל המחויב בארנונה בירושלים נמוך משמעותית מהשטח המחויב בארנונה בערים המשתמשות בשיטות מדידה אחרות. ברשויות בהן שיטת המדידה של הנכס לוקחת בחשבון שטח רחב יותר, הרשות יכולה להרשות לעצמה להוריד את מחיר הארנונה למ"ר. זו אחת הסיבות העיקריות לכך שמחירי הארנונה גבוהים מלכתחילה בירושלים.
טענתה של העירייה בכל הנוגע להשוואה לא מדויקת אולי נכונה לערים שבהן שיטת המדידה לא זהה, אלא שירושלים ממוקמת במקום הראשון גם בהשוואה לערים כמו חיפה ותל אביב שמשתמשות באותה שיטת מדידה כמו בירושלים.
